כותרות העיתונים ומהדורות החדשות עוסקות לאחרונה בתופעה מעניינת של הגירת אנשי עסקים תושבי ישראל בעלי ממון רב לאנגליה, אשר הצליחה להקנות לעצמה מעמד של מקלט מס, במובן זה שהיא מאפשרת לאנשי עסקים ישראלים להעתיק בנקל את מרכז חייהם ושם, באנגליה, להיות, במשך שנים ארוכות ופוריות, פטורים מכל חבות מס על הכנסותיהם ממקורות שמחוץ לאנגליה.
האם אנשי עסקים אלה לוקחים בחשבון את ההוראות האנטי תכנוניות הקיימות בארץ - הקובעות שיראו ישראלי יורד כאמור, כמי שמכר יום לפני הגירתו, את כל נכסיו, בישראל ומחוץ לישראל ומשכך רשאיות הן לחייבו במס רווח הון בגין כל אותן מכירות, גם אם בפועל כלל לא היתה מכירה? האם יועציהם המשפטיים הבהירו למהגרים אלה כי יש בספר החוקים הישראלי הוראות חוק משפטיות המעמידות אותם בפני חבויות מס אסטרונומיות? ולא פחות חשוב, האם רשויות המס אכן יישמו את ההוראות ויחייבו, את אותם יורדים, בגין מכירת כלל הנכסים שהיו בבעלותם ערב ההגירה?
את התופעה דנא, בין היתר, ניתן להסביר על-רקע שיטת המס הנהוגה באנגליה. שיטת המס הנהוגה באנגליה, כמו ברוב מדינות העולם ואף בישראל, הינה שיטת מס פרסונלית, הממסה רווחיו של כל תושב ללא קשר למקום הפקתם.
עם זאת, חלק מתושבי אנגליה, דוגמת ישראלים רבים העוברים לגור בה, נהנים מפטור ממס באנגליה בגין הכנסות אשר הופקו ו/או נצמחו מחוץ לגבולות המדינה. נתון זה הופך את אנגליה ל"מקלט מס" לאנשי עסקים ממדינות שונות ואף מישראל, המאמצים את אנגליה כמדינת תושבותם. ודוק: הדין האנגלי, מבחין בין שלושה סוגים של תושבים לצורך חבות במס:
תושב (RESIDENT) - אדם נחשב תושב אנגליה אם: הוא חי בה דרך קבע; מתגורר בה תקופה שלא תפחת משלוש שנים; מגיע לאנגליה למטרה (למשל עבודה) המחייבת אותו לשהות במדינה לפחות שנתיים. בנוסף, קיימות מספר חזקות שבהתקיימותן אדם נחשב תושב אנגליה: נוכחות פיזית במדינה במשך 183 יום או יותר לאורך שנת המס; אדם הנוהג לבקר באנגליה דרך קבע במשך 4 שנות מס, כאשר אורך הביקור שלו בממוצע הוא 91 יום או יותר בשנת המס.
תושב קבע (ORDINARY RESIDENT) - תושב קבע הוא אדם, המתכוון לחיות באנגליה דרך קבע או אדם המתכוון להתגורר שם תקופה שלא תפחת משלוש שנים. כמו כן, אדם המתכוון לבקר באנגליה דרך קבע, כאשר אורך הביקור הממוצע הוא 91 יום או יותר או אדם שיש לו/משכיר/קונה דירה ומתכוון להישאר באנגליה על בסיס קבוע יחשב תושב קבע.
DOMICILE - באופן כללי ניתן להגדיר, כי אדם הוא DOMICILE במדינה בה נמצא בית הקבע שלו. לרוב, אדם רוכש את ה-DOMICILE של אביו ביום שבו הוא נולד. ה-DOMICILE של קטין נקבעת בהתאם ל-DOMICILE של האפוטרופוס שלו. לאחר גיל 16 יכול אדם לשנות את ה-DOMICILE שלו, ע"י עזיבתו את מדינתו ומעברו למדינה אחרת בכוונה להתגורר ולחיות שם לצמיתות.
על-מנת לזכות במעמד של DOMICILE באנגליה חייב אדם להראות, כי נטש את כל קשריו עם מדינתו הקודמת וכי עתה הוא מתכוון להפוך את אנגליה לבית הקבע שלו. לשם כך צריך הוא להוכיח כי: מכר את כל רכושו במדינתו הקודמת וכי במקביל רכש נכסים באנגליה; העביר את כל השקעותיו לאנגליה; הינו בעל עסקים באנגליה; העביר את משפחתו לאנגליה; הצהיר כי ברצונו להיקבר באנגליה, נוקט בפעולות לשם קבלת אזרחות אנגלית וכד'.
אדם שאינו מבצע את הפעולות דנן יהיה בגדר תושב ו/או תושב קבע באנגליה, אך לא יתפס כ-DOMICILE. משמעות המס של אי הכרה בתושב אנגליה כ-DOMICILE היא קריטית, הואיל ו-NON-DOMICILE אינו חייב במס בגין הכנסות/רוח הון/ירושות אשר הופקו/התקבלו בחו"ל, אלא אם הביא את ההכנסות/הכספים דנן לתוך אנגליה.
לאור הקלות שבהשגת מעמד של תושב או תושב קבע באנגליה ולאור הקלות בה יכול תושב, שאינו יליד המקום, לבחור שלא להיתפס כ-DOMICILE באנגליה, הרי שאנגליה מהווה מקלט מס לאזרחים זרים המנצלים את ההטבות המס הגלומות במעמד של NON-DOMICILE.
כך לדוגמא, אנשי עסקים ישראלים המעבירים את תושבותם לאנגליה (הנם בגדר תושבים אך לא בגדר DOMICILE) נהנים מפטור ממס על הכנסות אשר הופקו או נצמחו בכל מקום בעולם מחוץ לאנגליה (בתנאי כי לא הביאו את הכספים דנן לתוך אנגליה).
חשוב לציין, כי תכנון מס זה אינו רלוונטי לגבי נכסיו של יחיד תושב ישראל, אשר היו בבעלותו עד למועד הפיכתו לתושב אנגליה. ודוק: פקודת מס הכנסה מטילה מס ("מס יציאה") על נכסיו של יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל, זאת אף אם בפועל נכסיו לא נמכרו לאף גורם. נדגיש כי הוראה זו חלה על כל נכסיו של היחיד ללא קשר למקום הימצאותם.
כלומר, יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל חייב בתשלום מס רווח הון בישראל בגין הנכסים שבבעלותו עד לאותו מועד, אף אם נכסיו לא נמכרו בפועל, כאשר הוראת החוק מאפשרת את דחיית מועד תשלום מס רווח ההון בישראל למועד יום מכירתם בפועל.
התכלית העומדת במרכזה של הוראה זו, בין היתר, היא מניעה של תכנוני מס לא לגיטימיים, קרי, רשויות המס חוששות, כי תושב ישראל אשר צבר נכסי הון רבים במקומות שונים בעולם ימנע מלממשם כל עוד הינו תושב ישראל, הואיל ומימושם יגרור את חיובו במס רווח הון בארץ. לפיכך, יעדיף הוא לבצע "רילוקיישן" ולעבור למדינות בהן שיעור מס רוח הון הוא נמוך מזה הקיים בישראל או למדינות שנהנות מאמנות מיטיבות עם המדינות בהם שוכנים נכסיו.
לאור האמור, הרי שחשוב להבין כי שינוי התושבות והמעבר לאנגליה לא ימנע את כפיפותו של איש העסקים הישראלי למס רווח הון בישראל ביום שבו יפסיק להיות תושב ישראל או ביום שבו יחליט לממש את נכסיו, הכל בנוגע לנכסים שהיו לו בטרם שינה את תושבותו.