בהופעה מתלהמת בטלוויזיה, לעיני ואוזני כל העולם, הצהיר חסן נסראללה: "אני מודיע לעולם כולו: מעכשיו, המלחמה בינינו פתוחה, עד שהסרטן הציוני יימחק וייעלם". זאת היא הצהרת מלחמה חד-משמעית, עם איום בג'נוסייד, המעניקה לישראל את כל הזכויות של צד לוחם, לפי החוק הבינלאומי. ובמלחמה כמו במלחמה: כל התכנסות של חיילי החיזבאללה במדים ו/או תחת דגליהם, עם או בלי נשק, הופכת למטרה לגיטימית לתקיפה ישראלית.
את זה חייבת ישראל להבהיר לכוחות יוניפיל ולכל העולם, בהצהרה מנומקת - הקובעת שכל התכנסות כזו תותקף כדי להרוג, כל עוד קיים מצב המלחמה שהוכרזה על-ידי מנהיגם, וההוצאה לפועל של התקיפות תתחיל ברגע שתבוצע פעולת טרור נגד יעד יהודי בכל מקום שהוא בעולם. זה, ולא מיגון עצמנו לדעת בכל מקום בעולם, ייצור את המחסום היעיל לכוונות הרצחניות של החיזבאללה.
לא צריך דמיון עשיר כדי לראות בארגון האיסלמו-נאצי בלבנון - העתק קטן של הנאצים בגרמניה שמלפני 70 שנה. ולא רק ההצדעה במועל יד. ההשפעה המהפנטת על ההמונים - של מסדרים ומצעדים המוניים של אנשים במדים - הייתה לכלי מרכזי לגיוס מתנדבים לשורותיהם וסוגדים להם מבחוץ. חיזבאללה בלי מסדרים ומצעדים - מאבד מייד את המעמד שהוא כה נלחם עליו בלבנון. את המחיר הזה הם לא יהיו מוכנים לשלם תמורת פיצוץ יעד יהודי/ישראלי כלשהו בחו"ל. כל מה שדרוש להשגת מצב כזה - זה כושר ניתוח אסטרטגי בהנהגת המדינה ותעוזה לעמוד על זכויותינו כמדינה ריבונית.
ולסיום, הערת תזכורת קטנה: זה, בדיוק, מה שהצעתי - להחזרת חיילינו שנחטפו ללבנון. אני מזכיר זאת, לאחר שרמטכ"ל מלחמת הכישלון חזר והתלונן על שלא אפשרו לו להרוס יעדי תשתית בלבנון כ"גביית מחיר" על מעשי החיזבאללה. הוא לא מבין, עד היום, שגשרים ותחנות כוח הרוסים, כמו הרס שכונת הדאחייה, יכלו רק לעזור לנסראללה במלחמת התעמולה שלו נגד "אכזריות" ישראל, כפי שהוא עשה עם ההצגה של "הטבח בכפר קנא". כל עוד אזרחי לבנון ולא הוא משלמים את המחיר - הרווח כולו שלו.