הטור של פריצי

השופט אדמונד לוי מצא במה להודיע מה דעתו על יוזמות פרידמן. לפסה"ד בעניינו של קצב הוא הוסיף הכרזות ואמירות נגד ניסיונותיו של פרידמן להביא להפרדת רשויות וכתב כי הם "מתכון בדוק לפגיעה אנושה בדמוקרטיה, לסיאוב בשלטון ולשחיתות הנמשכת". הבה נבדוק מי בדיוק פוגע במה: אדמונד לוי התבקש לשפוט בעניינו של קצב. פרידמן לא היה מעורב בפרשה, לא היה צד להתרחשויות, לאירועים או להסדר הטיעון, וכל הסיפור של קצב לא קשור כלל לרפורמה בבתי המשפט. מכאן שעצם החשיבה של אדמונד לוי על השר פרידמן, בעת שהוא (אדמונד) דן ושפט בפרשת קצב, מעידה על בעיה: אם שופטי ביהמ"ש העליון מושפעים, בעת שהם דנים בראיות משפטיות הנדרשות להרשעת אדם במעשה אינוס, מעניינים הקשורים לדמויות אחרות ולעמדותיהם הפוליטיות הנאמרות בכנסת, והם מכניסים זאת לשיקוליהם – ובמקרה של אדמונד לוי מוכח שגם לפסק הדין- זה מעיד על שיקולים זרים מאד בהליך השיפוט. נראה שבמקום שיפוט מקצועי בדיני ראיות יש לנו שיפוט שרלטני בפוליטיקות קטנות. מומלץ עכשו גם לשר המשפטים הקודם, חיים רמון, להתחיל ולהרהר באיזו מידה הושפע ההרכב שהרשיע אותו מהידיעה שדלפה בתקשורת על כוונותיו לבצע רפורמה במשרד המשפטים. מאחר שאדמונד לוי הכניס גם את חיים רמון לפסק הדין שכתב על קצב, האפשרות הזו כבר אינה דמיון. בגלל שזה פס"ד של בג"צ, אז על קביעותיו של אדמונד לוי אין לאיש זכות ערעור. מאידך, יש לנו את זכות ההרהור.

בעקבות האישור בכנסת (בקריאה ראשונה) של חוק הצנזורה באינטרנט, הסבירה ח"כ שלי יחימוביץ לציבור ש"אם החוק יעבור, נעמוד בשורה אחת עם מה שנהוג בסוריה". מה את נואמת ומטיפה לנו? הרי מפלגתך שלך היא שתרמה 4 מצביעים לחוק הזה, ופרט לך ולאיתן כבל כל חברי סיעת העבודה בכנסת סירבו להצביע נגד החוק. אז המושגים והתרבות של סוריה זה קודם כל אצלך בבית, שלי יחימוביץ, במפלגה שלך. תסיקי מסקנות.

היה לי דוד שהיה פעם סמנכ"ל במפעלי הפלדה שליד עכו, במפרץ חיפה. היו אלה מפעלים הסתדרותיים מזהמים ומפסידים, שעסקו בהתכת גרוטאות ברזל וזכות קיומם נבעה רק מהחזונות המגאלומנים (והסיבסוד) של פרס וחבריו לשלטון באותם הימים. לפעמים היה דודי עוצר בערב עם ילדיו על רכס הכרמל, ממנו משקיפים על המפרץ ורואים ממרחקים את ארובה המפעל שבראשה להבת האש מתנור ההתכה. "אתם רואים", נהג לומר לילדיו הקטנים, "זה לזכר המליונים ששורפים שם". אם תוקם תעלת הימים, בטח יתעדו את כל שלבי הקמתה. אני מציע למסור את התיעוד ל"יד ושם". מדובר, בסופו של דבר, במפעל הנצחה למיליארדים.

זה התחיל עם חשין (הגודע) ודליה דורנר וזה ממשיך עכשו עם טירקל ואליהו מצא. חלק משופטי ביהמ"ש העליון שפרשו לגימלאות הפכו לאחרונה לכהן כפטפטנים קבועים של רשתות הרדיו בכל המהדורות. מהגנה נלהבת על ביהמ"ש מפני הרשעים הזוממים להכחידו הם עברו לשידור פרשנות יומית שוטפת בכל ענין, והשבוע שמענו אותם מסבירים ומייעצים לנו מה צריך היה להיות פסק הדין הנכון בעניינו של קצב. אני מבין את עורכי הרדיו, שנהנים לקבל בחינם שופטי עליון לשעבר בתור כתבים לענייני משפט, אבל לשופטים הללו ראוי להזכיר שנהוג שמי שפורש מכס השיפוט שותק, לפחות שנתיים, בנוגע לפסיקות שמקבלים מחליפיו. ולא פחות חשוב: 15 שנים עבד עבורכם ברדיו הפרשן והשתדלן הנאמן שלכם משה נגבי, מי שליקק עבורכם את הריצפה והקריב את גופו ונשמתו בהגנה עיוורת ופנאטית על כבוד גלימתכם ועל עקב נעלכם – ועכשו אתם באים חופשי לאולפן וסתם לוקחים לו את משרתו?

במפלגת העבודה ידוע כי עיקר כוחו של בנימין בן-אליעזר (פואד) קשור ותלוי בקבלני קולות המארגנים עבורו התפקדויות רחבות בכפרים הערביים. בשבועות האחרונים שמענו את פואד צועק, יום אחר יום, שצריך וחובה לשחרר מייד מהכלא את מרוואן ברגותי. תגידו - יכול להיות שיש איזה פריימריז קרובים במפלגת העבודה?

ארגון עדאללה עתר לבג"צ נגד החלטת מפכ"ל המשטרה, דודי כהן, שהחליט למנוע קיום טכס אזכרה לג'ורג' חבש, מייסד "החזית העממית לשחרור פלשתין". העותרים טוענים כי החלטת המפכ"ל הינה "מחוצפת ומרושעת", "פוגעת בזכויות יסוד ובראשן חופש הביטוי" וכי "קיום האזכרה מהווה פעולה לגיטימית של המיעוט הערבי בישראל". לזכותה של "החזית" של ג'ורג' חבש נזקפים (בין השאר) חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה, ההתקפה על מטוס אל על באתונה, פיצוץ מטוס סוויסאיר על נוסעיו באויר, טבח לוד של קוזו אוקמוטו, חטיפת מטוס אייר פרנס לאנטבה, ההתקפה על חדר הילדים בקיבוץ משגב עם, רצח השר רחבעם זאבי, פיגוע בשוק הכרמל, הפיגוע בצומת גהה ועוד. וזהו הארגון שלמנהיגו רוצים ערביי ישראל לקיים כאן אזכרה, בשם הדמוקרטיה וחופש הדיבור. כדאי שמישהו יעיר לטיפשים הללו מארגון "עדאללה", שבמסגרת חופש הביטוי יש גם מי שתובעים לדון בצורך הגובר לבצע "נכבה" חדשה בישראל, ורק מפכ"ל המשטרה הוא שמונע מהם את קיום העצרת והדיון הפומבי בנושא. לכן כדאי להם מאד, לדמוקרטים של "עדאללה", להפסיד את הבג"צ שלהם. אם יזכו בו, אז 100 או 1,000 הערבים שיצעדו עימם בנצרת לזכרו של ג'ורג' חבש לא יהיו שווים להם, בשום צורה, את מיליון הישראלים שיצטרפו לדיון ציבורי "דמוקרטי ולגיטימי", ברעיון שטרנספר של ערביי ישראל גם הוא פתרון אפשרי, שגם חוסך אזכרות. זכות הדיבור החופשי היא חרב חדה, והרבה מאד ידיים רוצות לעשות בה שימוש חופשי. אתם בטוחים שאתם רוצים לנסות?

כשאנשי לבנון ראו לפני 7 שנים איך נורים הטילים הראשונים על שדרות וישראל לא מגיבה עליהם מיידית, הם אימצו את הרעיון. תושבי הצפון שילמו אח"כ את המחיר ב-33 ימי מקלטים, פאניקה ופינוי. כשאנשי עזה ראו לפי שנתיים כיצד ישראל מגמגמת, מתבלבלת ואינה מגיבה בכל עוצמתה על ירי טילים מלבנון על חיפה, הם הגישו את מחיר הלימוד הזה לתושבי שדרות, ומהשבוע הוא מוגש גם לתושבי אשקלון. כל כבאי טירון היה מסביר לשרי הממשלה למה עדיף לכבות כל שריפה קטנה כבר בהתחלה בכל הכוח, בכל העוצמה ובלי לחסוך בחומרי כיבוי, הרבה לפני שהאש מתפשטת ואז צריך לכבות שריפות ענק. על אי התגובה המיידית שנדרשה בעקבות ידי הטילים על אשקלון, משקיפים עכשו גם האירנים. בראותם את חאימפוטנציה וההססנות של צמרת צה"ל ואת קשקשת הסרק של שרי הממשלה, לא עושה רושם שהם יתרשמו ויבינו שאסור להם ללכת גם הם בכיוון הזה.

בעקבות התגברות ירי הרקטות מעזה הכריז השר אלי ישי כי "מדובר בעליית מדרגה שאסור להתעלם ממנה וצריך לקיים דיון מעמיק". יכול להיות שלנוכח המצב הוא מכין לנו הפתעה, ובאמצע הדיון המעמיק הזה הוא יודיע שאברכי שס שלו יפסיקו להשתמט ויתחילו להתגייס לשירות צבאי?