כבר שנים אני טוען ולוחם נגד תרבות הרייטינג. צופים בך הרבה, משמע שאתה טוב, מזפזפים ממך והלאה - הלך עליך כל הסיפור.
תרבות הרייטינג היא רדודה, תרבות הרייטינג היא קצרת ראות, תרבות הרייטינג היא הוכחה מהלכת ל: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו".
אבל לכל סיפור רע יש סוף טוב, ביי ביי לך תרבות הרייטינג - אנחנו הולכים על איכות.
אהרהל'ה ברנע נסע לו לאמריקה, יאיר לפיד - עבר מהבידור הקל והזול - למוסף ליל שבת, אממה שוקת שבורה - שוד ושבר - הצופים מצביעים באצבעות השלט ומזפזפים מערוץ 2 והלאה.
בערוץ 2 או בקשת או ברשת אומרים שממוצע החצי-שנתי או הרבע-שנתי הוא אותו דבר, אך תירוצים כאלה התרגלנו כבר לשמוע בכל פעם שהמשטרה מנסה להסתיר מהציבור את האמת בקשר לתאונות הדרכים או בטחונו של האזרח בישראל.
יאיר לפיד - אל תוותר, הרי כמות הצופים תמשיך ותרד (גם אם יצפאן היה מגיש חדשות היא הייתה יורדת), ובגלל שמדובר ביום שישי אז אפילו המוניי הצופים מקרב החרדים, והמתנחלים מעריציך, מבטן ומלידה לדורותיך לא יוכלו לעזור לך, וכך תישאר בסוף אחד ויחיד אל מול המצלמה, אפילו הצלם יירדם, עם החיוכים הספק מעושים שלך, ועם ההתחנחנות הספק ללקקנית לממסד, אבל אתה לא תוותר - ממש כמו ראש הממשלה הנכבד, תמשיך לבוא לעבודה - תמשיך לספק לנו איכות - ולא רייטינג.
וכאשר המוסף ייצא מראשם של הצופים תיפסק גם הצפייה בתוכניות שלפניך, ובתוכניות שאחריך, וכך זה יתפשט ויתפשט לימים א וב' וג' וכן הלאה וכן הלאה.
אנחנו אנשי תרבות - איננו אנשי רייטינג - אנחנו עושים טלוויזיה פוזיטיבית לעצמנו ולממסד השמן והספק מושחת המקיף אותנו, דופקים בוכטה של סטיפות לכיס, ושיתפוצצו הצופים.