לאחרונה החליטה קק"ל להזכיר בשלטיה המוצבים באזורי הפארקים ושמורות הטבע שבבעלותה, בין השאר גם את ההיסטוריה של הכפרים הפלשתינים שהיו באזור.
כשנזכרים כי ראשי התיבות, שהפכו למושג בפני עצמו, משמעותם "קרן קיימת לישראל". ההחלטה הזו במקרה הטוב-תמוהה ובמקרה הגרוע מייצרת אמצעים רשמיים מטעם המדינה, לשימוש על-ידי אויבנו, נגדנו.
מדובר אומנם בצעד סמלי, אולם סמלי, ככל שיהיה, מדובר בצעד המערער את זכותנו על אדמתנו בתחילה באופן מילולי, ולא רחוקה הדרך שהטיעון יהפוך לטיעון משפטי לגיטימי שאינו צריך הוכחה כיוון שבא מפי רשות של המדינה עצמה.
הכל מתחיל בשנת 1901, כשהתכנס הקונגרס הציוני החמישי בבאזל והחליט לגאול את קרקעות מדינת ישראל באמצעות הקמת ארגון "קרן קיימת לישראל". מטרת הקרן ברורה ופשוטה - זרוע לרכישה ועיגון קרקעות בארץ ישראל שיהיו "קניין עד לעם היהודי".
למעשה, קק"ל זהו הגוף היחיד ששייך למדינה שמבטיח ודואג לרכישת ובעלות באדמות ארץ ישראל ע"י העם היהודי בדרך של שלום ובהידברות על-ידי משא-ומתן תרבותי ולא בדרכי מלחמה.
לאור העובדה כי מטרת קק"ל המוצהרת היא רכישת הקרקעות באופן רצוני של שני הצדדים לעיסקת המכר, החלטת קק"ל לפירוט בעלים קודמים שאינם ישראלים הינה בלתי רלוונטית למטרת העל, ואף תפגע בנו על-ידי חיזוק הנראטיב הפלשתיני והחלשת הנראטיב הישראלי לכל קשת הדעות הקיימות בישראל, ולא רק לזו שבה אני מחזיק, ואפרט.
לא יעלה על הדעת שגם מנהיגי ערב המודים שהם נתנו הוראה לעזוב את הכפרים יוכלו לשייך את עזיבת הכפרים בהוראתם לסילוק היהודים, ועכשיו גם באישור הקק"ל. החזון הציוני מבוסס על הרצף היהודי והקישור למקורות.
לכך נוסיף ונטען כי כל בר דעת, ללא קשר לעמדתו הפוליטית מדינית, יכול להבין כי החלטה כזו, מלבד ניסיון להיות נאורה, לא לוקחת בחשבון את השלכותיה ההרסניות על תפיסת אזרחי המדינה את ארצם והזכות הבלתי מעורערת עליה - כי אין לנו מקום אחר.
האם מישהו מעלה בדעתו מציאות שבה הוא מטייל באחד מרחובות חבל עזה ופתאום הוא נתקל בשלט מקומי שהחמאס הציב, ובו נכתב "כאן היה יישוב יהודי פורח שיצר מאות מקומות תעסוקה לפלשתינים".
לפעמים צריך לחשוב על דוגמא נגדית על-מנת להבין את האבסורד שהחלטה מעין זו טומנת בחובה.
כמו כן, החלטה כזו, לא יכולה להתקבל רק על-ידי מספר בכירים בקק"ל, ואולי יש מקום להביא את קבלת ההחלטה ברמה הממשלתית ולא לאפשר לארגון שמאלני קיצוני, בשם הזרם הפוסט ציוני, לקדם את רעיון מחיקתה של המדינה היהודית מעל המפה דרך הגוף הכי ציוני לאומי, במובנו המסורתי שקיים - קק"ל.
לטעמי, פוסט ציונות הוא כנראה לא המקום שאליו צריכה קק"ל להתחבר, מהוויתה קק"ל היא בסיס ועוגן לציונות המקורית ולבניית המדינה במובן הרומנטי של המילה, כל חידוש וניסיון לעדכנה, מחטיא את מטרתה המקורית ואף סותר אותה. ספק אם תורמים יהודיים ימשיכו לתרום לארגון שמשנה את ייעודו לטובת הפלשתינים.
גם אם לא תישמע דעתי ויוחלט על הכנסת כיתוב המפרט את הימצאם של כפרים שאינם יהודיים בשלטי קק"ל, אני מוצא לנכון להתריע ולדרוש, לטובת העם והארץ, כי כל סיפור באשר הוא יסופר במלואו.
על כל שלט להכיל את כל הפרטים החל מהישוב היהודי המקורי, שעל חורבותיו נבנה הישוב הפלשתיני, דרך המלחמות השונות שברובן נכפו עלינו לשם הגנתנו, פרטים על פעולות טרור ורצח שיצאו, אם יצאו, מאותם כפרים וכן את שמות כל הנופלים בקרבות המדינה שהתחוללו באותו מקום וכנגד הפורעים בנו.
כשילדיי מטיילים בארץ שבה נולדו ובה הם גדלים, ועליה ישמרו כאשר יגדלו ויתגייסו, אני רוצה שהם יינקו וישאבו את הגאווה הלאומית, את החזון הציוני ואת פועלם של בני עמינו לבניית מדינת היהודים. אני מאמין שזה גם רצון כל ההורים הגדלים כאן בישראל, על אף כל הקשיים הכרוכים בכך. לדיונים אידיאולוגים יש מקום נרחב, כאשר הטיעונים לרעתנו וחיזוקים לדעת אויבינו לא צריכים לעלות דווקא ממקור מבטחינו, דווקא מקק"ל שנוסדה בדיוק למען מטרה הפוכה מהשלטים שהיא רוצה להציב.