המפלגות הדתיות כועסות על השופטת שפסקה שמכירת חמץ בפסח בתוך מסעדה אינה הפרת החוק, אבל הן טועות ומטעות: כשחוקק החוק הוא נועד לאסור הצגת חמץ בפומבי, אבל לא לאסור מכירתו. קראו את לשון החוק ואת פרוטוקול הדיון בכנסת בזמנו.
מכל מקום, מוזר מה איכפת ליהודים חרדים איך נראה השולחן בתוך מסעדות לא כשרות שהם במילא לא נכנסים אליהן, ומדוע הם מתעקשים שהשרימפס וסטייק חזיר יוגשו בהן בפסח עם מצות, אלא אם מדובר במנהג אבותיהם, שהיו כורכים מצה בלובסטר, ואני לא ידעתי.
מצחיק היה לצפות בח"כים החרדים שהסבירו שפסיקת ביהמ"ש מסכנת את קיום היהדות ולכן הם יפעלו לחקיקה שתאסור כל מכירת חמץ. אדרבה, שינסו: מכיוון שהיהדות שלהם מתבססת רק על הקואליציה בכנסת (כל לימוד תורה בישראל מתקיים כיום רק הודות לפטור מצה"ל ולמימון מכספי המדינה), אין לחוקי הדת הללו שום עתיד אמיתי. השינוי הכי קל בדעת הקהל או בהרכב הקואליציה – וכל היהדות "החוקתית" הזו תימחק בהצבעה אחת.
רבותי צלבני היהדות הנלהבת, היזהרו: אם אתם חושבים להביא את הקב"ה וחוקיו להצבעות בכנסת – קחו בחשבון שהוא עלול גם להפסיד.