האם נפגע כושר ההרתעה של מדינת ישראל?

האם נפגע כושר ההרתעה של מדינת ישראל? לאחר מלחמת לבנון השנייה נכתב רבות על הפגיעה בכושר ההרתעה של המדינה. התוצאות הצבאיות של המלחמה לא מחייבות מסקנה זו. הפעילות האווירית הייתה מוצלחת מאד ומאיימת, וגבתה מחיר גבוה מהאויב. המהלכים הקרקעיים היו בעייתיים, אבל ברור לאויב כי תקלות כאלה ניתן לתקן בעזרת אימונים והשלמת ציוד. אם יש משהו במלחמה זו שפגע קשות בכושר ההרתעה, הוא הפגנת חוסר הבנה של המציאות והפעלה הססנית ולא מקצועית של הצבא והעורף ע"י ההנהגה - קודם כל ההנהגה הפוליטית ואח"כ זו שברמות הגבוהות ביותר של הצבא. גם זאת ניתן לתקן אבל התיקון נעשה רק ברמת הצבא. הרמה הממוצעת של הפוליטיקאים, שהדרדרה בכל המפלגות הגדולות, תוצאת השיטה השיקרית של פריימריז דמוקרטיים-כביכול, ידועה גם לאויב ומלמדת כי התנהלות שלומיאלית עלולה לחזור. אי לקיחת אחריות על כישלונות גם היא פועל יוצא של השיטה הבוחרת יו"ר כל-יכול למפלגה. ועם זאת, אין זו הפגיעה הגדולה ביותר בכושר ההרתעה. מה שיכול באמת להדאיג ולהרתיע את האויב הוא החשש להפסד אסטרטגי בלתי הפיך. מהו הפסד אסטרטגי? הפסד שטח תוך בריחת האוכלוסיה המקומית. דוגמא מובהקת, רמת הגולן. הדיבורים על נסיגה מרמת הגולן מלמדים על ריפיון רוח וכי הצלחה אסטרטגית שלנו היא זמנית בלבד ולכן לא ממש אסטרטגית. מלחמות ישראל הופכות "לאימון מתקדם" לצבא האויב שבסיומו, לאחר מספר שנים, המצב חוזר לנקודת הפתיחה. חשוב כאן לציין שהמושג "שלום אמת" שתמורתו, לכאורה, נבצע נסיגה מרמת הגולן, זו מכבסת מילים. היא באה לכסות על חוסר אומץ ורצון להילחם על מדינה חזקה, היכולה להתקיים כעצמאית ללא תלות בהבטחות של גורמים שמילתם בעייתית ושלטונם לא מובטח ובכל אופן לא נצחי. ניתן היה להגיב באיום אסטרטגי על סוריה כאשר דיברה לא מזמן על מלחמה עם ישראל. על ישראל היה להודיע כי אם תפרוץ מלחמה, נשאף להזיז את הגבול ברמת הגולן לקן הלגו'ת הגדולות. הלג'ות הן שטחים גדולים של סלעי לבה, לא עבירות ברוב שטחן ומהוות גבול טבעי בין רמת הגולן וסוריה בואכה דמשק. כאשר לבנון (דרך החיזבאללה) איימה במלחמה, הייתה ישראל צריכה להודיע כי אם תפרוץ מלחמה, נשאף להזיז את הגבול אל הליטאני. העמק בו עובר הנהר מהווה גבול טבעי בין ישראל ללבנון. על-פי מה תקבענה מטרות מלחמה שמהוות איום אסטרטגי על האויב? בוודאי לא רק על-מנת לאיים. הן צריכות לשרת מטרות אמיתיות ארוכות טווח, של בניית מדינה היכולה להגן על עצמה בכוחות עצמה. הדבר נכון בכל מקום בעולם ובודאי בשכונה האלימה שלנו, קרי המזרח התיכון. הגבולות ההיסטוריים יכולים לשמש כבסיס לתכנון, משום שהם הוכיחו את עצמם ומשום שהם התבססו על מכשולים טבעיים. בהזדמנות זו יש לבחון גם את האמירה הנבובה שבתקופה שבה יש טילים אין חשיבות לגודל השטח. הבעיה היא שבמלחמה הבאה נצטרך להתמודד גם עם כוחות קרקעיים וגם עם טילים, ולא עם טילים במקום כוחות קרקע. נזכור גם את דבריו של נשיא אירן לשעבר, רפסאנג'ני "המתון", שאמר כי אירן יכולה להשמיד את ישראל בפצצה גרעינית אחת ואילו ישראל לא יכולה להשמיד את אירן עם נשק גרעיני מפאת גודלה. למרות שדברים אלה מוגזמים מאד, יש בהם מידה מסוימת של אמת ובעיקר ברור מהם כיצד האויב מתייחס לשטח בכלל ולשטח הקטן של מדינת ישראל בפרט. ואם יתברר כי הרוח הפסימית לגבי כוונות האויב המנשבת מדפים אלה, לא מוצדקת ולא תפרוץ מלחמה, מצוין. אולי לא תפרוץ כי נשכלל את ההרתעה?