משקיף מהצד המזדמן בימים אלו למדינת ישראל, יתרשם, כי אצל היהודים קיים מנגנון השמדה עצמית.
בעוד סביב המדינה מתקדרים ענני סופה שלא ידענו כמותם, מתפרקת המערכת השלטונית.
אירן, הנמצאת, על-פי דברי שאול מופז, חודשים ספורים מפצצה גרעינית, משתלטת על לבנון, השפעתה על סוריה והחמאס מתגברת ומנהיגה ממשיך לקרוא לחיסולה של מדינת ישראל בכנותה "וירוס" או "מיקרוב" או "גופה רקובה".
הנשיא הפרו-ישראלי ביותר שידענו, ג'ורג' וו בוש, יפרוש בינואר 2009 וחלון ההזדמנויות להתמודד עם הבעיה האירנית הולך ונסגר. בבחירות בנובמבר יתכן ויבחר ברק אובאמה, מועמד אולטרה ליברלי, שכבר הודיע שאין בדעתו להפעיל כוח נגד אירן, אלא לשבת ולהתדיין עם אחמדינג'אד... אובאמה גם התחייב לצאת מעירק בתוך מספר חודשים, ובכך תיפול גם מדינה זו, מן הסתם, בידי אירן.
במלאות שישים לקיומה, עומדת ישראל בפני סכנה קיומית שלא הייתה כדוגמתה, זאת על אף כל התלאות שעברה ועל אף ניסיונותיה החוזרים ונשנים להגיע להסדרי שלום עם שכנותיה, כך גם אמר לאחרונה מפקד חיל האוויר היוצא, האלוף שקדי.
העיתון היוני הליברלי ביותר בישראל - הארץ - קורא במאמר מערכת ביום ו' לתקוף את אירן לפני שהנשיא בוש מסיים את כהונתו.
בעוד מבחוץ יהום הסהר, ההנהגה משותקת בשל החקירה החדשה נגד רה"מ. דומה כי בפרשה זו נחצו כל הקווים, והפרקליטות והמשטרה נוהגים כאילו אחת דתם להדיח את אולמרט מתפקידו. לאחר שנים של חקירות שונות ע"י המשטרה, נתגבשה, כפי הנראה, בלב החוקרים התחושה כי מדובר ב"עבריין סדרתי" או ב"ראש ארגון פשע". רק הנחת עבודה זו מסבירה את הצעדים הבהולים וחסרי התקדים בימים האחרונים: חקירת רה"מ מהיום להיום, הטלת צו איסור פרסום חסר שחר, והפרחת מסכת שמועות לפיהן קיבל שוחד. בקשה לגביית עדות על אתר בנסיבות שעוד לא נשמע כמותן, שכן העד מסר את עדותו, פוקד את מדינת ישראל לעתים מזומנות ולא נשקפת כל סכנה לחייו, עובדה שלא מפריעה לפרקליט המדינה להודיע לבית המשפט כי העד חושש ש"אולמרט יפגע בו". העדת עורך דין נגד לקוחו תוך רמיסת יחסי חסיון עו"ד לקוח ותוך ניצול, ע"פ האמור בתקשורת, של מצוקתו הנפשית. ועוד.
מתברר, כי מדובר בגיוס כספים חשוד, אשר התרחש זמן רב לפני שראש הממשלה נבחר לתפקידו והעד המרכזי מכחיש שנתן שוחד, והמשטרה בודקת, לפי העיתונות, אם פסי ההאטה שהותקנו ע"י עריית ירושלים ליד ביתו הינם בגדר תמורה לשוחד, רחמנא ליצלן. אולם, הנזק כבר נגרם, הציבור אינו מאמין לרה"מ, המערכת הפוליטית כמרקחה, הפרשנים למיניהם מדברים על בחירות מוקדמות או על העברת השלטון לשרת החוץ, והשלטון משותק.
שערורייה
הנרי קיסינג'ר, מגדולי האישים החיים עדיין עמנו, המבקר בארץ לרגל ועידת הנשיא, אמר על כך: "... אני לא מבין את הסקנדלים שלכם. לא יכול להיות שכל המנהיגים שלכם נחקרים. אולי יש בעיה עם המחוקק או עם המשטרה. פשוט לא האמנתי כשפרסמו אצלכם את העניין הזה שבוע לפני יום העצמאות. זו שערורייה...". אולם, הרכבת דוהרת, בשבוע הבא יפתח משפט ראווה נגד ראש הממשלה, עוד טרם הוגש כלל כתב אישום, אכן המצאה ישראלית מקורית.
מעל לכל מרחפת תופעה בזויה שאיש לא מתייחס אליה, גביר יהודי שמניעיו לא ברורים משקיע סכומי עתק בהפצת חינמון המרכז מאמרי שטנה יומיים במטרה להעלות את בנימין נתניהו לשלטון, משל דמינו לרוסיה של האוליגרכים. זה כמובן איננו "קניית שלטון בכסף", רחמנא ליצלן, אלא "מימון בחירות לגיטימי". דווקא מר נתניהו, שהיה קורבן לפחות פעמיים לחקירות חסרות שחר שרק במזל יצא מהן ללא כתב אישום, הן בפרשת "בר-און" והן בפרשת "עמדי", צריך לדעת את ההבדל בין פתיחת חקירה ובין הגשת כתב אישום, וכי שלטון במדינת ישראל מחליפים רק באופן דמוקרטי.
בכל הכבוד לשלטון החוק, ולחשדות, אפילו בגין שוחד, ראש ממשלה בישראל איננו ראש ארגון פשע, ולא חשובה זהותו. עם כל הכבוד ל"תסכול המקצועי" של המשטרה, אין כל הצדקה לצעדים שננקטו כאן, לטיפוס על העץ הגבוה שממנו יהיה קשה לרדת. מצמרת הפרקליטות אנו מצפים לפרספקטיבה אחרת ולא למשחקים של "תפוס כפי יכולתך". במדינת ישראל כבר נתקיימו חקירות נגד ראשי ממשלה אשר נמשכו שנים (ר' פרשת האי היווני או פרשת סיריל קרן).
עם כל הכבוד לחשדות הכבדים יש גם "Dew Process"- הליך תקין, לגבי כל אזרח, לא כל שכן, לגבי ראש ממשלת ישראל, אולמרט או כל אחד אחר. צמרת הפרקליטות אינה יכולה, בכל הכבוד, ליתן ידה לצעדים המתאימים להשגת הרשעה בכל מחיר בתיק כנופיית סמים, אפילו היה מדובר בעבירות שוחד ולהכניס את המדינה למערבולת ולשיתוק מוחלט באחת משעותיה הגורליות ביותר.
הכותב הינו חבר הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.