בשנים האחרונות קיימת מודעות גדולה יותר לעריכת הסכמי ממון, בקרב זוגות העומדים להינשא. אם כן,
מהו הסכם ממון? הסכם ממון הוא הסכם המסדיר את יחסי הממון בין בני זוג. הסכם כזה ושינויו צריכים להיעשות בכתב, והם דרושים את אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. האישור יינתן אחרי שבית המשפט זימן את הצדדים ונוכח שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית, ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
במידה ובני זוג אינם עורכים הסכם ממון, יחול עליהם הסדר איזון המשאבים הקבוע בפרק ב' לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973.
הסכמי ממון רבים נערכים בין בני זוג אשר הקשר ביניהם הוא "פרק ב'" בחייהם, דהיינו, אין אלה נישואיהם הראשונים, הם היו נשואים בעבר, ואף יש להם ילדים מהנישואין הראשונים. במקרים אלה, מבקשים בני הזוג להבטיח כי הרכוש אותו הביא כל אחד מהם לנישואין, יישאר ברשותו ובבעלותו במקרה של פרידה.
לצורך הבטחת הרכוש של כל אחד מבני הזוג לילדיו, במקרה של מוות, אין די בהסכם הממון, ועל בני הזוג לערוך גם צוואות.
במקרים אחרים, כשמדובר בנישואין ראשונים, עורכים בני זוג הסכם ממון בעיקר אם אחד הצדדים מביא עמו רכוש לנישואין, כגון דירה או עסק. פעמים רבות הסכם הממון הוא תוצאה של לחץ של ההורים, אשר רוכשים עבור בנם/בתם את הדירה, או מעניקים להם סכום כספי ניכר לצורך רכישת דירה או הקמת עסק. ההורים מבקשים להבטיח כי במקרה של גירושין, יישאר הרכוש בבעלות ילדם ולא יתחלק עם בן זוגו.
גם במקרים אלה, על-מנת להבטיח את חזרת הרכוש למשפחה שהעניקה אותו, במקרה של מוות חס וחלילה של ילדם, יש לדאוג לערוך צוואה בנוסף להסכם הממון.
כאן מקומו ותפקידו של עורך דין המתמחה בדיני משפחה, אשר ינסח מנגנון יצירתי והגון בהסכם, אשר ישמור ויגן גם על זכויותיו של בן הזוג אשר לא הביא לנישואין את הדירה או את הכספים העיקריים למימונה, אך מנגד, יבטיח את זכויותיו של בן הזוג אשר מביא לנישואין את הרכוש העיקרי.
ניתן להבטיח את בן הזוג באמצעות חיסכון כספי שייחסך עבורו במהלך הנישואין, ויוותר בבעלותו הבלעדית במקרה של פרידה, בהענקת אחוזים מסויימים ברכוש בכל זאת, אם חלפו מספר מוגדר של שנים לנישואין או אם נולדו ילדים. קיימים פתרונות נוספים ולשם כך יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מפורט.
