ביום 28.5.2008 ניתן פסק דינו של ביה"מ העליון בע"א 8596/06 אלברט אברהם פוליטי.
המדובר בסוגייה שעניינה האם ניתן לסטות מהנוסחה לחישוב מס השבח המכונה גם נוסחת החישוב הלינארית. להלן הרקע לשאלה ולהכרעה המשפטית: במסגרת רפורמה במיסוי נדל"ן (תיקון 50 בעקבות המלצות ועדת רבינוביץ') הופחתו שיעורי מס השבח משיעור המס השולי ליחידים (עד 50% באותה עת) לשיעורים מופחתים (25% בלבד ולאחר מכן 20%). עם זאת, ההפחתה חלה במלואה רק ביחס למקרקעין שנרכשו החל ממועד כניסתה לתוקף של הרפורמה (7.11.01 - "היום הקובע"). ביחס למקרקעין שנרכשו קודם ליום הקובע נקבע פיצול - חלק השבח שנצבר עד היום הקובע ימוסה בשיעורי המס השוליים, ולעומתו החלק שנצבר לאחר היום הקובע ימוסה בשיעור המס המופחת. החוק קבע נוסחה לפיה פיצול השבח כאמור לעיל ייעשה לפי תקופות ההחזקה בנכס. לדוגמה, אם נרכש הנכס שנתיים לפני היום הקובע ונמכר 4 שנים לאחריו הרי חלק של שליש (2/6) יחוייב בשיעורי המס המלאים וחלק של שני שלישים (4/6) יחוייב במס המופחת.
התעוררה השאלה האם ניתן לסטות מחישוב זה (המבוסס על תקופות החזקה) ולפצל בהתאם
לשווי הנכס ביום הקובע. דהיינו עליית הערך עד ליום הקובע תחוייב בשיעורים הרגילים ולאחר מכן בשיעורים המופחתים, בלא תלות במשך ההחזקה, וכך יוטל מס המשקף נכון יותר מבחינה כלכלית את השבח על הנכס. לדוגמה - אם וככל שעליית הערך נצמחה כולה לאחר היום הקובע הרי שמלוא הרווח יהנה משיעורי המס הנמוכים.
מקרה מעין זה התעורר בעניינו של פוליטי. באותו עניין לא הייתה מחלוקת כי עליית הערך נצמחה לאחר היום הקובע, והתעוררה השאלה המשפטית האם ניתן להתבסס על כך לשם החישוב במקום בנוסחת החישוב הלינארי. ועדת הערר שדנה בתיק בשלב ראשון קיבלה את עמדתו של פוליטי, ופסקה כי אכן ניתן לסטות מהנוסחה על-מנת להגשים עקרונות של מס אמת. מנהל מס שבח הגיש ערעור לביה"מ העליון וביום 29.5.08 התקבל ערעורו.
בפסק הדין המרכזי, שנכתב על-ידי כב' השופטת מרים נאור, קובעת השופטת כי אף שהטענות שהועלו על-ידי מייצגיו של פוליטי שובות את הלב, הרי שלאחר ששקלה את הנושא הכריעה כי לא ניתן לסטות מנוסחת החישוב הלינארי. השופטת מנמקת את פסק דינה במספר נימוקים: נימוק אחד הינו לשון החוק - שהינו לגישתה ברור בנושא זה, ועל כן לא ניתן לסטות ממנו בהיעדר "נקודת אחיזה ארכימדית" לפרשנות אחרת. נימוק נוסף מבוסס על ההיסטוריה החקיקתית, ממנה מסיקה השופטת כי האפשרות של חישוב לפי שווי (ולא לפי תקופות) נשקל על-ידי ועדת רבינוביץ', אך בסופו של דבר הוחלט שלא לבחור בו מטעמי יציבות, פשטות וודאות. נוסחת החישוב הלינארי היא פשוטה להפעלה ולחישוב ולעומתה התחקות אחר השווי עשויה להיות סבוכה.
בית המשפט מציין כי אכן נוסחת החישוב הלינארי עלולה להוביל למקרים של עיוות מס ולעיתים גם לתוצאות לא כלכליות המעכבות ביצוע עסקות, ואולם המדובר בפשרה חקיקתית עליה הוחלט, ויש לכבד את החלטת המחוקק שהעדיפה במקרה זה אינטרסים של פשטות ויציבות.
בית המשפט מאבחן פסיקות קודמות שלו שקבעו אפשרות לסטות מחזקות הקבועות בחוק (כדוגמת פסקי הדין בעניין אינטרבילדינג ו-קלס), בנמקו כי בענייננו אין המדובר בסוגיה של חישוב הרווח, אלא בסוגיה שונה של שיעור המס, שהוא עניין הנתון להכרעת המחוקק בצורה מובהקת. לפסק הדין המפורט הצטרפו השופטים גרוניס וחיות.