ביום 3.6.08,
התפרסמה ידיעה ולפיה ועדת החוקה דנה בהאזנות הסתר וקראה לשר המשפטים פרידמן להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת האזנות הסתר שעורכת המשטרה. פרידמן האשים את הפרקליטות בנסיונות למנוע ביקורת בפרשת רמון ולדור, פרקליט המדינה התרעם.
בידיעה נאמר כדלקמן: "פרקליט המדינה, משה לדור, שבזמן הפרשה לא היה בתפקיד זה, גונן על המערכת. לדבריו, בית המשפט קבע כי הפגיעה ברמון הייתה מזערית."
אלא שלדור מותיר אותנו מבולבלים! האם לדעתו אפשר או אי אפשר להסתמך על החלטות ופסקי דין? עד כה וככל שנראה לעין, זו רק שאלה של נוחות. אם ההחלטה לטובתו, הרי ודאי שזוהי החלטה רצינית הראויה לציטוט. אך מה קורה כאשר ההחלטה היא נגדו? להזכיר, השופטת אורנית אגסי ושני נציגי ציבור של בית דין לעבודה קבעו שתצהיר שלדור הגיש עומד בסתירה לדברים שאמר. כיצד לדור הגיב להחלטה בלתי נוחה זו?
לדור הנעלב הפיץ לכלי התקשורת
תגובה ארוכה ומעורפלת ובה הוא פסל מכל וכל את מה שהללו אמרו עליו. בין השאר כתב כך: "הפיסקה הרלוונטית מתוך פסק הדין היא זו: 'למצער, לאחר ששמענו את עדותו של עו"ד לדור, ואף עיינו בתיק הפרקליטות שהוגש כנספח במהלך החקירה, הסתבר כי פסקי הדין שניתנו על-ידי השופטת רוזנפלד והרשמת פיינשטיין ב-11.02, עבר תחת ידיו של עו"ד לדור, שכן הוא חתם עליהם והעביר אותם לעו"ד גרינבויים לטיפולה ובכך יש סתירה לכל דברי עו"ד לדור בתצהירו באשר לידיעותיו על עצם קיומם של פסקי הדין. אומנם עו"ד לדור הסביר בפני בית הדין את אופן עבודת פרקליט המחוז וחוסר האפשרות לעיין בכל מסמך ומסמך המגיע, אולם לא ניתן כל הסבר מדוע לא נערך פיקוח על עבודת הפרקליטה, לאחר שניתן פסק דין מעין זה, ולא הוגשה בקשה לביטולו.'
לטענה שהושמעה אין כל יסוד או הצדקה, ותשובותיי הן אלה..."
שאילתות לבכירי מערכת המשפט שלא נענו
בתחילת ינואר 2008, התחלתי להכין כתבת תחקיר על מצגים מטעים שהפרקליטות מגישה לבתי משפט ועל התגובה הסלחנית של בית המשפט העליון. מטעמים אישיים ומפאת גודל המשימה, הכתבה טרם הושלמה.
במסגרת הכנת הכתבה, פניתי בשאילתא מורכבת בעלת נוסח דומה אל שר המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון, ויו"ר ועדת החוקה. השאילתא השתרעה על ארבעה עמודים וכללה עובדות ושאלות מביכות ביותר. להלן הקטע הרלוונטי על משה לדור ועל פרשת בחירתו לפרקליט מדינה:
"א. בחירת מר לדור לפרקליט המדינה
4. הסאגה של בחירת משה לדור לפרקליט מדינה, הותירה את הציבור מבולבל ועם דיעות שנעות בין שני קצוות - האם לדור שיקר או שבית הדין התרשל ושגה באופן חמור?
5. השאלות:
5.1 אם ועדת האיתור ושר המשפטים החליטו לבסוף לבחור בלדור, המסקנה היא שלדעתם בית המשפט שגה באופן חמור והתרשל בקביעותיו. האם תסכים עם ההנחה?
5.2 האם לדעתך הנהלת בתי המשפט צריכה היתה להסיק מסקנות כלפי השופטת ושני נציגי הציבור ולפתוח בהליכים מתאימים?
5.3 מאחר והשלושה ממשיכים בתפקידם, כיצד לדעתך מסוגלת מערכת המשפט להבטיח לבעל דין שאיתרע מזלו ועליו להישפט בפניהם, שבמקרה שלו שיקוליהם יהיו נאותים?"
כולם סירבו להשיב לשאילתא למרות מספר רב של פניות.
לאחר כשבועיים פניתי במישרין אל השופטת אורנית אגסי וביקשתי את תגובתה. הבהרתי לה כי מאחר ודוברות בתי המשפט מסרבת להשיב והואיל והיא עלולה להיפגע, רצוי שתשקול אם להשיב לי ישירות. העתקים נשלחו אל השופטת ורדה אלשיך כיו"ר נציגות השופטים, לנציבת תלונות הציבור על השופטים, למנהל בתי המשפט ולביניש.
איש מהם לא הגיב כמובן והמסקנה עולה מהעובדות. כשמדובר במערכת המשפט, היא מסוגלת למכור לציבור שלנו משחת נעליים כמשחת שיניים ואיש לא יעז להתרעם.