רקע כללי
קוריאה ידעה תקופות קשות ביותר בגין השלטון הקולוניאלי שהתרחש בה במחצית הראשונה של המאה ה-20, אולם עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, פסק הכיבוש היפני בשנת 1945, וקוריאה חגגה את עצמאותה כשלוש שנים לאחר מכן - בשנת 1948. אוכלוסיית קוריאה מונה כלמעלה מ-49 מיליון בני אדם והמטבע המקומי בקוריאה הוא הוון (KRW). כמו כן, קוריאה היא מדינה דמוקרטית הדוגלת בכלכלת שוק חופשי. בשנים האחרונות רשמה קוריאה הישגים מרשימים ביותר בפיתוח הכלכלה וקידומה, ושיעור האבטלה הנמוך בקוריאה יכול ללמד על כך (3.3%). כיום קוריאה היא מדינת הסחר הבינלאומי ה-12 בגודלה בעולם, עם נתוני יצוא של מיליארד דולר ביום!!!
פעילות של חברות ישראליות בקוריאה
מספר החברות הישראליות הפועלות בתוך קוריאה עצמה הוא מועט יחסית. שכן, החברות הישראליות מעדיפות לייצא לקוריאה באמצעות מפיצים קוריאניים מקומיים. עיקר היצוא האמור מתרכז בעיקר בתחום האלקטרוניקה (מכשירי מדידה וטכנולוגיות) וה-IT, בעוד שיתר היצוא של החברות הישראליות מתמקד ביצוא מוצרים כימיים ודשנים.
אחת מהחברות הפועלות בקוריאה הנה חברת הסטארט אפ הישראלית סטוראייג' (StoreAge Networking Technologies). במסגרת פעילויותיה העסקיות של סטוראייג', מכרה סטוראייג' פתרון אחסנה לחברת שידורי הטלוויזיה הגדולה בקוריאה - SBS - Seoul Broadcasting System. SBS בחרה בפתרון SVM לשיפור ניהול אחסנת המידע בערוצי הספורט והדרמה שלה. הטמעת המוצר נעשתה על ידי, המייצגת את סטוראייג' בקוריאה. סטוראייג' הצליחה לממש את התמחותה, במתן פתרונות לרשתות אחסון בשוק הקוריאני. מן הראוי לציין, כי סטוראייג' בצעה עסקה דומה עם רשת הטלוויזיה הסינית Guangdong TV.
חברת TELRAD NETWORK הישראלית, פועלת בקוריאה במשותף עם חברת RAYBIT SYSTEMS הקוריאנית לפיתוח מערכת Carrier Ethernet Equipment for Provider Backbone Transport - ציוד גישה לרשת אינטרנט של מפעילי תקשורת. חברה נוספת המבצעת פעילות בקוריאה הינה חברת HITECH SOLUTIONS הישראלית הפועלת לפיתוח מערכת אוטומטית לזיהוי בתנועה של לוחיות-רישוי לרכב. גם פועלת במשותף עם חברה קוריאנית (Seeon Technology).
נציין, כי רק לאחרונה הקרן הדו-לאומית קוריאה – ישראל למחקר ופיתוח תעשייתי (KORIL), נתנה מענק לחברות הנ"ל במטרה לתמוך במחקר ובפיתוח תעשייתי בין קוריאה לבין ישראל.
בנוסף לפערים התרבותיים בינינו לבין הקוריאנים, ניתן לומר כי הסיבות העיקריות למספר המועט של החברות הישראליות הפועלות בקוריאה, נעוץ בקשיי קליטת השפה הקוריאנית של משקיעים ישראלים, דבר המקשה על התנהלות מול הקוריאנים, כמו גם על הצורך החשוב לדעת את הלך השוק. כמו כן, מכיוון שהעסקים בקוריאה מתבצעים על בסיס חברתי, ובמקרים רבים העסקות מתבצעות על בסיס אישי ואמון הדדי, יותר מאשר על יכולות של מוצר זה או אחר, חברות ישראליות מתקשות למצוא איש קשר בעל קשרים מתאימים בקוריאה.
הבנייה בקוריאה
רק 9.1% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP) של קוריאה הוא מבנייה. הבנייה העיקרית שנעשתה בקוריאה על-ידי ממשלת קוריאה היא בתחום הפלדה - בשנות השבעים החלה ממשלת קוריאה לבנות מפעלי פלדה מרשימים בעיר Po – Hang, ולא בכדי נחשבת כיום קוריאה ליצרנית הפלדה החמישית בגודלה בעולם. כמו כן, לאחר ביסוסה המוצלח של תעשיית הפלדה החזקה בקוריאה, החלה קוריאה לעודד את התעשיות הכבדות הנזקקות לפלדה כחומר גלם, ובשנת 1973 בחרה ממשלת קוריאה להשקיע גם בבניית אוניות לצורך קיום תעשיה זו, וגם בתחום בניית האוניות רשמה קוריאה הישגים מרשימים, וכיום קוריאה היא יצרנית האוניות השנייה בגודלה בעולם, לאחר יפן. התקדמות תעשיית הפלדה ובניית האוניות בקוריאה כאמור לעיל, חיזקה את התפתחות תעשיית הבנייה הקוריאנית לאין ארוך.
קוריאה מאופיינת בבנייה אורבנית רגילה, אך מן הראוי לציין, כי למזג האוויר הקוריאני, לפיו בחורף צונחות הטמפרטורות באופן ניכר, ישנה השפעה מכרעת על אופי הבנייה במדינה. שכן, לאור הקור העז בחורף, במרבית הבתים הקוריאנים אין הרבה חלונות ודלתות. קבלנים קוריאנים עושים שימוש בבניית בתי מגורים בחומר שנקרא אוֹנְדוֹל - רשת חימום של צינורות מתחת לרצפה (חומר השומר על טמפרטורת החדר). במקור, אונדול עבד על-ידי העברת אדים מהמטבח דרך צינורות מתחת לרצפה. אך מכיוון שיש סכנה להרעלת פחמן דו חמצני אם יווצר סדק בריצפה, אונדול מודרני מזרים מים חמים דרך הצינורות לחימום הריצפה. חומר נוסף בו עושים שימוש הוא הלינולאום – בגלל שהחום מגיע מהרצפה, הקוריאנים יושבים וישנים על הרצפה, ובכדי לנצל את החום, שמים לינולאום העוזר לשמור על החום שמגיע מהרצפה.
עסקות אחרונות בקוריאה
אחת העסקות הגדולות שנרקמו באחרונה בקוריאה רשמה חברת איתוראן, אשר חתמה באמצעות חברת-הבת שלה טלמטיקס, על הסכם עם חברת ויז'ן פלנט מדרום קוריאה להקמת מערכת איתור. היקף העסקה נעמד על כ-20 מיליון דולר. עניינו של ההסכם הוא פרישת מערכת איתוראן על רב שטחה של קוריאה. מנגד, התחייבה הקוריאנית הקוריאנית כי מטלמטיקס תהיה ספקית ציוד הקצה הבלעדית שלה. נציין, כי טלמטיקס ווירלס היא ספקית טכנולוגיית האיתור הבלעדית לאיתוראן בישראל ולחברות הבנות של איתוראן בארה"ב, ברזיל וארגנטינה.
עסקת ענק נוספת רשמה חברת פתרונות האבטחה, אלדין, לפיה תספק החברה ללקוחותיה של פדרציה השיתופית הלאומית לחקלאות של קוריאה הדרומית (NACF), פתרונות אבטחת להעברות בנקאיות מקוונות.
פרויקט בנייה עכשווי - הקמת מרכז עיצוב לחברת מודו
בין הפרויקטים האחרונים המתרחשים בקוריאה, ניתן להצביע על פרויקט הקמת מרכז עיצוב לחברת הסלולאר "מודו". כעולה מדבריו של סמנכ"ל השיווק של חברת מודו, מר צחי וייספלד, המדובר בפרויקט שלצורך ביצועו שכרה החברה את הטובים ביותר בתחום העיצוב באסיה. הקמת מרכז העיצוב, אשר יהיה אחראי על היבטי העיצוב של מכשיר המודו, נועד לשמש כזרוע נוספת של מטה המכירות האירופאי של החברה.
נציין, כי בעת האחרונה נרשמה עלייה במחירי הדירות בקוריאה. עוד נציין, כי שימוש בדמי מפתח היא שיטה הנפוצה בקוריאה - הדייר משלם לבעל הדירה דמי מפתח, מעין פיקדון גבוה לביטחון, שאותו בעל הדירה משקיע. בעל הדירה מקבל אליו את כל ההכנסות מההשקעה במקום לקבל מהדייר שכר דירה חודשי. כאשר הדייר עוזב את הדירה, הוא מקבל בחזרה את דמי המפתח מבעל הדירה.
שיטת המס בקוריאה
חברה שמקום הניהול והשליטה שלה ממוקם בקוריאה, תחשב כחברה תושבת קוריאה לצורכי מס. חברה תושבת קוריאה חייבת במס בקוריאה על כלל הכנסותיה ללא קשר למקום הפקתן או צמיחתן. חברה שאינה תושבת קוריאה חייבת במס אך ורק על הכנסותיה שהופקו או נצמחו בקוריאה.
הכנסת חברה קוריאנית מדיבידנדים המתקבלים מחברה קוריאנית אחרת, ימוסו כהכנסה רגילה של החברה. יחד עם זאת, בהתאם לדין הקוראני, ניתן לקבל ניכוי ממס בשיעור מינימאלי של 30% ובשיעור מס מקסימאלי של 100%, בגין הכנסה זו. גובה הניכוי נגזר בהתאם לשיעור אחזקת מניות חברת האם במניותיה של חברת-הבת. הכנסת חברה קוריאנית מדיבידנדים המתקבלים מחברה זרה, ימוסו כהכנסה רגילה בשיעור מס חברות קוריאני, כמפורט להלן.
רווחי הון שהפיקה חברה קוריאנית ימוסו כמס חברות בקוריאה. רווח הון של חברות זרות בקוריאה, יחויב במס בשיעור מינמאלי של 11% ובשיעור מס מקסימאלי של 27.5%. לגבי קיזוז הפסדים של חברה קוריאנית נציין, כי בקוריאה ניתן לקזז את ההפסדים של החברה הקוריאנית שנצברו במהלך חמשת השנים האחרונות.
שיעור מס החברות בקוריאה הוא 13% בגין ה- 100 מיליון הוון (KRW) הראשונים, ובגין הכנסות מעבר לסך של 100 מיליון הוון, שיעור מס החברות הוא 25%.
דיבידנדים וריבית שמקבלת חברה זרה מחברה קוריאנית כפופים לניכוי מס במקור בשיעור של 27.5%. יחד עם זאת, באמצעות שימוש נכון בהוראות אמנת המס הבינלאומית למניעת כפל מס הרלוונטית, ניתן יהא להפחית את שיעור המס כאמור.
יחיד תושב קוריאה חייב במס בקוריאה על כל הכנסה שהופקה ו/או שנצמחה לו, ללא קשר למקום הפקתה. יחיד שאינו תושב קוריאה חייב במס אך ורק בגין הכנסותיו שהופקו בקוריאה. ככלל, יחיד אשר התגורר או נוכח בקוריאה לפחות שנה אחת, נחשב כתושב קוריאני לצורכי מס.
יחיד אשר הגיע לקוריאה לצורכי עבודה, אשר בעטייה נכח בקוריאה שנה אחת או יותר או יחיד אשר משפחתו הצטרפה אליו לקוריאה והוא מנהל משק בית בקוריאה, יחשב כתושב קוריאני לצורכי מס, כבר ממועד הגעתו לקוריאה. שיעור המס ליחידים בקוריאה הנו פרוגרסיבי, והוא מגיע לשיעור מס מקסימלי של 38.5%.
בשנת 2002 הכריזה ממשלת קוריאה על תוכנית להקצאת ולהפעלת אזור סחר חופשי, אשר במסגרתה הוקמו שלושה איזורי סחר חופשי – אזור סחר חופשי באינצ'ון, במפרץ קאוניאנג ובבוסן, בו נמצא אחד מנמלי הים הגדולים ביותר בעולם.
חברות השקעות זרות בקוריאה יכולות לנצל את הפוטנציאל הרחב לשיתופי פעולה תעשייתיים בתחומי הלוגיסטיקה, הפיננסים וההיי-טק. כמו כן, אותן חברות זרות יכולות לנצל את התמריצים הממשלתיים שמעניקה ממשלת קוריאה, בשילוב עם מחירי קרקע מופחתים, המקלים על ההוצאות הפיננסיות הכרוכות בהשקעה. יתרון נוסף שקיים לחברות השקעות זרות בקוריאה הם צמצום ההליכים הבירוקרטים הנוקטות הרשויות הקוריאניות. שילוב של יתרונות אילו, עם מציאת איש קשר בקוריאה אשר יעזור לחברה המשקיעה הזרה להתגבר על קשיי השפה המקומיים, מכל המשתמע מכך, יכולים להניב לחברות הישראליות רווח רב ואף מי יודע, אולי גם העסקות שיבצעו גם יירשמו על גבי דפי העיתון...
לסיום נציין, כי ממשלת קוריאה נוקטת במדיניות תומכת, המעודדת משקיעים זרים להקים עסקים בתחומה. חברות עסקיות למשל המתעניינות במחקר ובפיתוח של תעשיות היי-טק, המבקשות להעביר את משרדיהן לקוריאה, יזכו להטבות מס, מענקים ותמריצים ממשלת קוריאה, ואף ההליכים הביורוקרטים של חברות אילו יצומצמו למינימום האפשרי כאמור. כל זאת, על-מנת להקל ככל האפשר על המשקיעים הזרים.