דומה, שאילו בוגי יעלון היה נדרש, נניח, לארגן יום ספורט למאה חיילים, ואחד החיילים מתוך המאה היה מקפח את חייו כתוצאה מתאונת ספורט, היה בוגי מדווח למפקדיו שיום הספורט הצליח בתשעים ותשעה אחוזים.
כי מתברר שיש שיטה בשיגעון, והיחס של בוגי יעלון אל בני אדם הוא יחס של רובוט אל רובוטים. שום דבר אנושי. הכל ברגים וגלגלי שיניים.
אחרת אין להבין את העדות שמסר לאחרונה בוגי יעלון בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם הוא הביע את דעתו, כך פורסם, כי "צה"ל צריך להנהיג גישה לפיה מודיעים למשפחות של נעדרים רק בסיום הבירורים ולא בכל שלב ושלב".
אתם הבנתם את זה? צה"ל מודיע למשפחה כי בנה החייל יצא לקרב וממנו לא שב - לא חי ולא הרוג - ועכשיו על המשפחה להמתין בסבלנות ובשקט בבית, ולא לבלבל את המוח לצה"ל עם שאלות טורדניות ונדנודים בכייניים.
ובירורים שכאלה, אתם יודעים, יכולים לקחת יום, יומיים, שנה, שנתיים, עשר שנים...
ובינתיים, שבו בשקט בבית נודניקים בכייניים שלי, ואל תבלבלו לצה"ל את המוח עם הילד שלכם, כי צה"ל - מעוז הפרטאצ' והברדק - צריך להכין את המלחמה הבאה, ואין לו זמן להתעסק עם איזו משפחה של נודניקים שרק הבן הפרטי שלהם בראש שלהם.
ואם משום מה אתם מתקשים להעביר את הזמן עד שנברר היכן הילד שלכם, תעשו מה שעושים בתור לרופא שיניים - תקראו ג'ורנאלים ישנים ותפתרו תשבצים.
שהרי את יודעת היטב אם עברייה ובוכייה, שצה"ל הוא צבא הגנה לישראל ולא המדור לחיפוש קרובים.
אז למה לעזאזל צה"ל לא אימץ את הגישה הכל כך יעילה הזו של הבוגי הזה?
להקריב את השבוי
ועכשיו היציאה האחרונה של הבוגי, שבה הוא אמר שאם האויב אינו מוכן למחיר מינימום, מינימום, מינימום, שאנחנו מוכנים לשלם תמורה חטוף - יש להקריב את החטוף.
יודגש: השאלה כאן כלל אינה מה וכמה החמאס דורש בתמורה לגלעד שליט, או אם על ישראל להענות לדרישה. שכן, בשאלת המחיר שישראל תהיה מוכנה לשלם יכול להתעורר ויכוח לגיטימי.
היכן, אם כן, מתגלה טימטום הלב שבדברי יעלון? הוא מתגלה בדבריו כשאמר, שאם מי שמחזיק בשבוי לא יקבל את המחיר שמציעה ישראל - על ישראל להקריב את השבוי.
הרי יכול היה יעלון להכריז, שהוא בדעה שעל ישראל לסרב למחיר שדורש האויב בתמורה לשבוי, ומשמעות הדברים הרי ברורה לחלוטין, והם לא היו מעוררים כעס כה רב - גם בקרב מי שמתנגדים לעמדתו.
יתרה מכך, אילו יעלון היה אומר את הדברים בבוטות כזו בימים בהם אין בידי האויב חטופים חיים - והכוונה בעיקר לגלעד שליט - ניחא. אבל ערל הלב הזה אמר את הדברים בהקשר אקטואלי וכלפי שבוי קונקרטי ומזוהה עם פנים מוכרות, עם שם פרטי ושם משפחה, עם הורים ואחים.
שוב, מה הפריע לו, ליעלון, לומר שלדעתו אין לשלם מחיר שהוא מעל למינימום? הרי המשמעות של הדברים ברורה. למה הוא היה צריך לפרט ולומר שצריך להקריב שבוי, וזאת - כאשר יש שבוי קונקרטי ומוכר, שחייו תלויים מנגד.
אבל ערל הלב הזה העדיף את האמירה ברחל בתך הקטנה: אנחנו נקריב את השבוי!
יסביר יעלון מהו הדבר, שכך הניע אותו לדחוף את אצבעו הישר לתוך עיניה של משפחת שליט.
ובכלל, מה צריך לחשוב הציבור כלפי אדם עם אינטליגנציה רגשית נכה ופגומה שכזו ששלח פעם חיילים לשדה הקרב?
הנה כי כן, כשמצרפים את עדותו הנ"ל של יעלון בבית המשפט לאמירתו האחרונה בעניין הקרבת השבוי, קשה להימלט מהמסקנה העגומה: מדובר באדם עם רגישות מופלאה של רובוט.