בדם קר, באחרית היום

"בשנים האחרונות נשברו חוקי המשחק של המנגנון העדין שנבנה במשך מאות שנים, והוא המשפט הפלילי. החוקים שגרמו להרס הם חוק איסור הלבנת הון והחוק למלחמה במשפחות הפשע. שני החוקים יצרו עבירות חדשות ועולם עברייני חדש. היום כבר לא מחפשים את היורה או את האקדח המעשן, אלא את ההשתייכות למשפחת פשע. פעם האמנו שאדם בחטאו יומת; עכשיו הוא יומת בגלל הייחוס המשפחתי שלו. "צריך להבין שהתפישה ההיסטורית והמסורתית של המשפט הפלילי יצרה הבחנה מוחלטת בין האמת העובדתית לאמת המשפטית. את בית המשפט לא עניין מה היה באמת, אלא האם המאשימה מסוגלת על-פי חוק סדר הדין ופקודת הראיות לייצר אמת משפטית שמביאה להרשעתו של הנאשם בכללים הרלוונטיים. היה עולם עליון ועולם תחתון וכל אחד התנהל בכלליו. המטרה העליונה הייתה ש–99 אשמים ילכו הביתה, וחף מפשע אחד לא ישב בכלא. כעת מערכת המשפט בעולם כולו, וגם בישראל, החליטה לייצר מהפכה משפטית, בניסיון לעקוף את הדין ולהרשיע אנשים. אם קראת מספיק פעמים בעיתון שזו משפחת פשע - אז זו משפחת פשע. "הדמות ההיסטורית של הסניגור, שתפקידו היה למצוא את המופרכויות והחורים ברשת הראייתית ולהצביע על היעדרה של אמת משפטית, עברה מן העולם. האנשים אותם אנשים, האולם אותו אולם, והלבוש אותו לבוש - אבל היכולת להגיע לתוצאה משפטית אינה רלוונטית. המיתוס שולט, ובית המשפט עוטה על עצמו גלימה חדשה של מברר האמת. לכן, קיומם של הסניגורים במשחק המשפטי החדש חסר משמעות. כבר אין צורך באנשים שיעבירו את המציאות במסננת של פקודת הראיות, דרך הצריבה של החקירה הנגדית וכדומה. "יכול מאוד להיות שחוסר המשמעות מעורר כעס רב, כי על-פי החוקים המודרניים הסניגור המודרני אמור להגיד ללקוח המודרני את המשפט הבא: 'המאמץ לייצר אמת משפטית הוא מיותר. התוצאה נקבעה, ויש לעסוק בשאלת המחיר. גרוע מכך: אם תנהל את המשפט במטרה להוכיח את האמת המשפטית שלך, המחיר יעלה. יצר מאמץ לרשויות, הקשה עליהן וגשש אל המחיר הנוח כדי לסיים את המשפט'. "כאשר אדם נאשם בעשר פרשות ובזכות הפער בין האמיתות מורשע בשמונה, הוא יודע שהסניגור שירת אותו נאמנה. כשאדם נאשם בעשר פרשות ומורשע בכולן, התחושה הפנימית שלו היא שהסניגור נכשל במשימתו. זה פותח פתח לכך שהסניגור לעולם לא יצטייר בעיני הנאשמים כמי שעשה את עבודתו. מערכת המשפט בודדה את הסניגור בעמדה בלתי אפשרית, והוא במצב של הפסד ודאי. "לחוקים החדשים חלק נכבד בתהליך. בתיק של משפחת פשע מותר להגיש עבר פלילי של נאשמים וקיימות הקלות ראייתיות נדירות; כשאתה מנהל תיק של הלבנת הון אתה חושף התנהלות יומיומית של בן אדם. זה לא תיק פלילי, 'ביום כך וכך, בשעה כך וכך'. אתה מבצע תיק פירוק של בן אדם כמו בתיק מסחרי. אתה רואה את אופן החשבוניות והפקדת הכספים, דברים שבית המשפט הפלילי לא רגיל לעכל. בית המשפט הזה לא חי שם, זה לא האקלים שלו. החוקים המודרניים האלה סחפו אותו לעולם שהוא בכלל לא עולם שלו. "ההתנגשות של החוקים החדשים עם הסניגורים שמנהלים את המשפטים הקלאסיים של המשפט הפלילי מוליכה לשסע עמוק מאוד בין הסניגור ללקוח. הכעס יעבור לשחקנים אחרים באולם, ואז יהיה הפיצוץ. אני לא יכול לדעת אם יורם חכם היקר באדם נרצח מהטעם הזה, אבל התהליך שבו עורך הדין מתרחק מבית המשפט ומתקרב לנאשם מייצר אמירה נוקבת, שהמשמעות שלה היא קריסת המערכת".

"בשביל להבין את הסכנות בייצוג בתחום הפלילי, צריך להבין את האינטליגנציה, את דפוסי החשיבה ואת ההתנהגות של העבריינים, וזהו נושא שעורכי דין רבים העוסקים בפלילים מדחיקים. לא סתם קוראים לעבריינים בארצות הברית 'Wise Guys', 'בחורים נבונים'. מאחורי זה ניצב הרעיון הגורס כי אצל מרבית העבריינים קיימים יסודות ההתחכמות, הניצול והאנוכיות. עורך דין פלילי צריך להיות בעת ובעונה אחת פסיכולוג, פוליטיקאי, דיפלומט - ואינטליגנטי. זה אומר שלעתים נדרשת ממנו היכולת לוותר ולהתפשר, ולפעמים עליו להחזיר כסף כדי לקנות שלום, כי האפשרות האחרת היא להיכנס לסכסוכים. "סניגורים רבים נדרשים להחזיר שכר טירחה שקיבלו - את חלקו או את כולו - על בסיס טענות שווא, אמתלות ומניפולציות. לא פעם, החשש שלהם הוא לא מפני פגיעה פיזית אלא מקלקול שמם. צריך להבין שכל עבריין ששווה משהו הוא סוג של יחצ"ן לעורך הדין. הוא יכול לומר לחבר 'תיקח את אבי', או 'אל תיקח את אבי, הוא מניאק'. והדברים האלו הם כבדי משקל. קשיים אלו שייכים יותר לעורכי דין צעירים ולעורכי דין שנמצאים במצוקה ונתונים לא פעם למניפולציות קשות ביותר, אבל בכל מקרה הבעיה היא עמוקה. בעת האחרונה, עם ריבוי עורכי הדין, המצב החריף והגיע לשיאים שלא היו מעולם. "יש סימני זיהוי בולטים למצב שבו כדאי להימנע מקשר עם לקוח לא נכון, לקוח שעדיף לא להתעסק איתו. אלה הם בדרך כלל התחמקויות והתחכמויות בכל הנוגע לתשלום שכר טירחה, לאחר מכן דומיננטיות ואסרטיביות יתר בגיבוש קו ההגנה, משום התערבות יתר בתחום המקצועי בסגנון 'אני יודע הכל', ותמרור האזהרה האחרון הוא אלימות מילולית קשה. "מלקוח כזה כדאי להתגרש בהקדם האפשרי, ובכל מחיר. אפשר להסביר לו שהוא צודק בטענות המקצועיות שלו, אבל שהוא צריך להחליף את עורך הדין. נכון, הוא יגיד שהוא רוצה את הכסף - אבל לפעמים שווה לתת לו חצי במטרה להימנע מאי נעימות. "לתפישתי, יש שתי אפשרויות לעבודה מול הקהל העברייני: אפשרות אחת היא לעבוד מתוך יחסי חברות לכאורה. מצד אחד המצב הזה נוח - אך מהצד האחר הוא מזמין בעיות רבות, משום שמצב של יחסי קרבה נותן לגיטימציה ללקוח העבריין לבוא בדרישות ובבקשות לא שגרתיות. האפשרות השנייה, שהיא המצב הקלאסי והראוי, זהו מצב שבו עורך דין עובד בריחוק אישי מהלקוח במטרה לתת לו שירות מקצועי אמיתי נטו, כשבבסיסו מונח כיבוד וכבוד מקצועי גרידא. "האידיאל הוא להגיע לדרך ביניים - מצב שבו לא מתחבקים ומתנשקים או מגיעים לארוחת ערב משותפת בבית, אבל כן הולכים פעם בכמה שנים לחתונה של הבן או של הבת, תוך אי שכחה של העובדה שאתה קצין של בית משפט, ולא חלק 'מהם'. "לא סתם על עורך דין להחזיק משרד לפגישות, לא סתם כללי האתיקה אוסרים על עורכי דין להתחלק בשכר טירחה עם אדם שאינו עורך דין, ולא סתם אסור לקבל שכר טירחה שאינו כסף. המקצוע מצוי כיום בשעת חירום קשה, ועל כן כל עורך דין צריך וחייב להקפיד יותר מאי פעם על כללי ההתנהגות האלו".

"רוב הלקוחות שלי אינם לקוחות שמופיעים בעיתון, ואני מקבלת גם לקוחות רבים שאין להם עבר פלילי ומדובר בהסתבכות ראשונה שלהם. למשל, פוליטיקאים או שחקנים שהסתבכו בחקירה משטרתית. כמובן שבהתאם לנסיבות העניין עם כמה מהלקוחות נוצרים קשרים שהם יותר מקשרי עבודה. גם כאן, כמו בתחומים אחרים, כל מקרה לגופו: יש לקוחות שאתה מחבב יותר, וכאלה שאתה מחבב פחות. "אני יודעת על עורכת דין שהתחתנה עם לקוח שלה, אבל אני לרוב לא חברה של הלקוחות שלי, משום שברוב המקרים אני עמוסה. המקרים שבהם כן נוצר קשר הם מקרים של לקוחות כמו חברי כנסת שאולי הייתה בעניינם חקירה אבל לא הוגש נגדם כתב אישום. אין מה לעשות, לפעמים נוצרים קשרי עבודה הדוקים לאחר שאת מלווה לקוח בעבודה על תיק, ומתראה עם הלקוח שלוש פעמים בשבוע. "בבסיס, עורך דין לא צריך להתערבב עם הלקוחות, ואם הוא לא יודע לעשות את ההפרדה הנכונה הוא עלול להפוך לעבריין. אבל אם האדם שמולך מוצא חן בעינייך ונראה לך ראוי, אין סיבה שלא להתחבר איתו - גם אם יש נגדו האשמות פליליות. "למשל, שי דרומי שהואשם בהריגה (חקלאי מהנגב שירה בפורץ שחדר לחוותו - כ.ב.צ) הוא אדם מקסים שישבתי איתו לכוס קפה. החיים הם לא שחור ולבן, וצריך תמיד לשקול את הנסיבות. אני מעולם לא חשתי מאוימת ואני מקווה ורוצה להאמין שהרצח לא בוצע על-רקע היותו של יורם חכם עורך דין פלילי".

"יכול להיות שיש היגיון להחמיר את הענישה על תוקפי בעלי מקצועות או נותני שירות, אבל אני חושבת שהפתרון לסיטואציה שנוצרה מצוי בשלב שקודם לענישה, והוא שלב הטיפול המשטרתי. בדיון בוועדת הפנים של הכנסת שנערך בעקבות הרצח ביקשתי דבר אחד: שהמשטרה תתייחס לאיומים כלפי עורכי דין באותה מידת רצינות שבה היא מתייחסת לאיומים כלפי תובעים או כלפי שופטים. "עורכי דין לא צריכים לשמור בבטן מידע בדבר איומים. יש להם את החושים לדעת אם מדובר באיום משמעותי, ולכן הם צריכים קודם כל לערב את הרשויות. קראתי שעו"ד יורם חכם ניגש למשטרה כדי להתלונן על איומים, ולפי הדיווח שלחו אותו לתחנה אחרת. לכן אני מבקשת מהמשטרה לסייע בכל הנדרש לסניגורים החשים מאוימים ומוסרים מידע קונקרטי. "החמרת הענישה איננה פתרון מספק, משום שעל-פי המחקרים בקרמינולוגיה המוכרים לי, צעד כזה מעביר מסר ציבורי אך אינו ממגר את העבירות. בכל מקרה, עורך דין צריך שתהיה לו כתובת, והכתובת הנכונה היא קודם כל רשות אכיפת החוק. לשופטים יש את משמר בתי המשפט המשומן, אולם לעורכי דין אין גוף דומה, ולכן המשטרה חייבת לקחת ברצינות את תלונות עורכי הדין".

"מיד כשהודיעו שנרצח עורך דין, הטלפון התחיל לצלצל. כל המשפחה התקשרה מתוך דאגה וסקרנות: 'מה היה, ומי זה, ולמה, ואיך זה קרה'. גם אמי התקשרה, מבוהלת. אני מודעת לחרדה שלה. גם אני במקומה הייתי חרדה. "ברגעים כאלה אתה יושב ועושה חושבים. חשתי פחות את הפחד, ויותר את התחושה המהדהדת של 'לאן הגענו'. אם החיסול של עו"ד יורם חכם ז"ל בוצע על-רקע מקצועי, זה אומר שאנחנו כסניגורים נמצאים עתה בקו החזית. היו אנשים שאמרו 'תעזבי את המקצוע, לא כדאי לך להמשיך בו', אבל אני לא יכולה לעזוב מקצוע שאני אוהבת ומתפרנסת ממנו. לא הייתי מוצאת את עצמי בשום תחום אחר, כי להיות סניגור זו שליחות ואומנות. זה מקצוע קשה וסיזיפי, והסכנה אורבת תמיד, אבל אי אפשר להפסיק לעשות את מה שאתה הכי אוהב כי חבר למקצוע נרצח. "הרצח הוא נקודה שאסור היה שנגיע אליה. עורכי דין חשים לעתים שהם נמצאים בלחץ עצום מול לקוח, אבל אם מרגישים מאוימים לרגע, אסור להמשיך בתיק. החיים הם מעל הכל. אני שמחה לעבוד עם גוף שנקרא הסניגוריה הציבורית שהוא משענת חזקה, גם בפני אותם לקוחות בעלי פוטנציאל סיכון גבוה. כשאתה עורך דין מטעם הסניגוריה, הלקוחות האלו לא מרשים לעצמם להלחיץ אותך כמו את עורכי הדין הפרטיים".

"המשרד שלי נשרף בשנת 1979, וההצתה נעשתה ללא ספק על-רקע טיפול בלקוחות. המשרד היה ממוקם ברחוב צייטלין בתל אביב, לא רחוק מכיכר רבין, והשריפה הייתה קשורה בטיפול בתיק שבו הטלתי עיקולים על נכסים רבים שייתכן שהיו שייכים גם לחוגים פליליים. התיק היה תיק גירושין, שבו אישה תבעה מבעלה מחצית מכל הנכסים הרשומים על שמו. "בזמן הטיפול בתיק, הייתה התנכלות שיטתית למשרד ולי. מדי פעם היה ראי הרכב שלי מורד מטה לאחר שמישהו חתך אותו, לעתים חיבל מישהו בתיבת הדואר שלי, ושבוע לפני השריפה, הצית מישהו את דלת המשרד. ורק אז הגיעה השריפה הגדולה והטוטאלית. "טלפנו אליי מהמשטרה באמצע הלילה. הגעתי למקום בשעה מאוחרת, וראיתי את המשרד כולו שרוף. מערכות החשמל לא פעלו, ולכן רק בבוקר הבנתי את גודל האסון. לא יכולתי שלא לשאול את עצמי איך הגעתי לסיטואציה הזאת. "לאט לאט דברים התבהרו. זוג המתגרשים היו בשנות השלושים לחייהם, עם ילדים, והספיקו לצבור רכוש נכבד בסך של מיליוני דולרים. בית המשפט דחה את טענתו של הבעל לפיה הרכוש הוא בעצם של אביו, לאחר שהשופט המנוח אריה אבן ארי קבע שאביו עשה רושם עלוב ביותר על דוכן העדים. בית המשפט לא שוכנע מהטענות, וסבר שהרכוש הוא רכושו של הבעל עצמו, וכתוצאה מכך הוטלו העיקולים. "השריפה כילתה את המשרד לחלוטין, ולא נותר כמעט כלום - לא כיסאות, לא שולחנות ולא שטיחים. על אף שזה לא היה תיק פלילי שבו מעורבים גורמים מהעולם התחתון, הבנתי שהרכוש שייך כנראה לעוד אנשים פרט לבעל. גם לפי שמועות שהגיעו אלי, חשדתי שלבעל יש קשרים עם העולם התחתון. "ייתכן שאם היה מונח על שולחני תיק חדש, ועוד לפני שאני עושה את הצעד הראשון הייתי מגלה שבצד השני מצוי העולם התחתון, לא הייתי לוקח אותו. יכול להיות שהרצח של עו"ד יורם חכם לא קשור למקצוע. בכל מקרה הרצח נתפש מבחינתי כחלק מהאלימות הכללית הקיימת כיום בחברה".

"התחושה העולה משיחות שניהלתי מאז הרצח ועד היום, היא שאתה עובד במקצוע מסוכן, לפחות כמו חבלן משטרתי. התחושה מגיעה מהילדים, מהחברים ומהמשפחה. כל יום כולם מסתכלים עליך בחשש, כאילו זאת אולי הפגישה האחרונה שלהם איתך. לדעתי, הפחדים האלו מוטעים לחלוטין. מעולם לא הרגשתי מאוים, וכשאני בודק את הנושא, אני מצליח לדלות מזיכרוני אירוע או שניים של תקיפה משמעותית של עורך דין. הטענה כי יש סכנה מיוחדת בעבריינים חוטאת למציאות, משום שכאשר עבריין פונה למנתח לב, המנתח הוא האדם האחרון שהעבריין ירצה לפגוע בו. "במקצוע שלנו קיימת סכנה דווקא לאלה שעוסקים בתחומים אחרים: דיני משפחה, סכסוכים כספיים - שם היצרים יותר חמים. בתחום הפלילי אתה נמצא בצד של העבריינים, ופועל לטובתם. התחומים האחרים מסוכנים יותר, משום שלרוב החשש שלך נוגע ליריב, ולא לגורמים מבית. כפליליסטים, היריבים שלנו הם המשטרה והפרקליטות, והסיכוי שהן יפגעו בנו קלוש. לכל היותר הצלחת להוציא עבריין מידיהן. מובן גם שהעובדים בארגונים אלה מחויבים לשמירה על שלטון החוק. "לעומת זאת, כשעוסקים בעניינים אישיים או משפחתיים, היריב הוא לקוח שיכול להיות מתוסכל מהתוצאה. מדובר בבני אדם, ולעתים באנשים חמי מזג. הסיכון הרבה יותר ממשי. "אני מציע לא לשכוח שייתכן שהרצח בוצע על-רקע אישי ונקודתי שאינו משליך על כלום. בכל מקרה, אם בעקבות הרצח שלושה אנשים יתחרטו ויחליטו לא לפנות דווקא לתחום הפלילי, אין לי בעיה איתם". "הרצח מאשש את המיתוסים על המשפט הפלילי" עו"ד עודד מורנו מנסה לפצח מה חושב הציבור על עורכי הדין הפליליים בעקבות הרצח "רוב הציבור שואב את הידע והאמונות על התנהלותו של עולם ואולם המשפט הפלילי מסרטי קולנוע העוסקים בפשע, ובאופן דומה מסדרות טלוויזיה ומספרים. אלו מרתקים אליהם רבבות צופים וקוראים, משום שביכולתם להציב גבולות ברורים בין טוב לרע, ולשרת את הרצון האינטואיטיבי של החברה לצדק מהיר. העובדה שחיי המעשה שונים מכל אותם מיתוסים אשר מונצחים כדבר שבשגרה - גם בעזרתה האדיבה של תקשורת ההמונים - אינה משנה דבר. "עורך הדין, ובוודאי הסניגור הפלילי, נתפש בעיני רבים כקוסם - כזה שמסוגל, נגד כל הסיכויים והראיות שבתיק, לזכות ולחלץ את הלקוח מכל מצב. זו התובנה שאנשים שואבים מהעולם המשפטי הלא מציאותי שהם רואים בסרטים ובטלוויזיה. מקרה כל כך מצער כמו הרצח של עו"ד יורם חכם מאשש את כל אותן אמונות לא מציאותיות על המקצוע, כאילו יש סימביוזה בין הסניגור ללקוח שלו וכאילו התנקשות בעורך דין פלילי היא עניין שגרתי. "הרצח מעצים את כל המיתוסים המשפטיים הרווחים בחברה הישראלית, ובמיוחד את המיתוסים על המשפט הפלילי. מבחינה עובדתית, עד היום, רוב המקרים שבהם פגעו או ניסו לפגוע בעורכי דין היו בתחום העיסוק האזרחי או כאשר הסכסוך נסוב על מחלוקת כספית, ולא בעניין ייצוג ממנו הלקוח אינו שבע רצון. למרות זאת, זו האסוציאציה המיידית של אנשים השומעים על פגיעה בעורך דין. "בסופו של יום, איני סבור שבעקבות הרצח תפחת כמות האנשים שיבחרו ללמוד משפטים ובהמשך יעסקו בתחום המשפט הפלילי. ברצח קיים הגורם של חציית קו אדום, הן אצל הנוגעים בדבר והן מבחינה חברתית נורמטיבית, אבל אני מאמין שיוקרת מקצוע עריכת הדין לא תיפגע מפרשה עגומה זו - ורק המיתוסים שבצידו ימשיכו ויתעצמו".

"רוב הציבור שואב את הידע והאמונות על התנהלותו של עולם ואולם המשפט הפלילי מסרטי קולנוע העוסקים בפשע, ובאופן דומה מסדרות טלוויזיה ומספרים. אלו מרתקים אליהם רבבות צופים וקוראים, משום שביכולתם להציב גבולות ברורים בין טוב לרע, ולשרת את הרצון האינטואיטיבי של החברה לצדק מהיר. העובדה שחיי המעשה שונים מכל אותם מיתוסים אשר מונצחים כדבר שבשגרה - גם בעזרתה האדיבה של תקשורת ההמונים - אינה משנה דבר. "עורך הדין, ובוודאי הסניגור הפלילי, נתפש בעיני רבים כקוסם - כזה שמסוגל, נגד כל הסיכויים והראיות שבתיק, לזכות ולחלץ את הלקוח מכל מצב. זו התובנה שאנשים שואבים מהעולם המשפטי הלא מציאותי שהם רואים בסרטים ובטלוויזיה. מקרה כל כך מצער כמו הרצח של עו"ד יורם חכם מאשש את כל אותן אמונות לא מציאותיות על המקצוע, כאילו יש סימביוזה בין הסניגור ללקוח שלו וכאילו התנקשות בעורך דין פלילי היא עניין שגרתי. "הרצח מעצים את כל המיתוסים המשפטיים הרווחים בחברה הישראלית, ובמיוחד את המיתוסים על המשפט הפלילי. מבחינה עובדתית, עד היום, רוב המקרים שבהם פגעו או ניסו לפגוע בעורכי דין היו בתחום העיסוק האזרחי או כאשר הסכסוך נסוב על מחלוקת כספית, ולא בעניין ייצוג ממנו הלקוח אינו שבע רצון. למרות זאת, זו האסוציאציה המיידית של אנשים השומעים על פגיעה בעורך דין. "בסופו של יום, איני סבור שבעקבות הרצח תפחת כמות האנשים שיבחרו ללמוד משפטים ובהמשך יעסקו בתחום המשפט הפלילי. ברצח קיים הגורם של חציית קו אדום, הן אצל הנוגעים בדבר והן מבחינה חברתית נורמטיבית, אבל אני מאמין שיוקרת מקצוע עריכת הדין לא תיפגע מפרשה עגומה זו - ורק המיתוסים שבצידו ימשיכו ויתעצמו".

"אף על-פי שעדיין לא ידועה זהותו של רוצח עו"ד יורם חכם ומאילו מניעים פעל, ההשלכות אינן ממתינות לבירור הדין והאשמים, והן כבר מטילות עצמן על הנפשות הפועלות בפרקטיקה הפלילית. רבות תוארו 'סיכוני המקצוע' ודמותו של הסניגור הפלילי הפועל באזורי דמדומים ודימומים, והיבטים שונים של הנושא צפו ועלו בפרט לאחר הרצח האחרון. "אלא שלמעשה הנפשע יש השלכות לא רק על הפרקליט, נותן השירותים. גם הלקוח, הנאשם, החשוד, האדם הנזקק לקבלת השירותים - צפוי מעתה לשלם מחיר, שימים יעריכו את אומדנו. אם אכן איבד עו"ד חכם ז"ל את חייו בשל עיסוקו כעורך דין פלילי, הרי שבנוסף לרצח הנתעב ולאובדן חיי אדם יקר, ישנה כאן רמיסה מוחלטת של חוקי המשחק, טריפת הקלפים וחלוקתם מחדש. שכן, האמנה הבלתי כתובה בין העוסקים בפרקטיקה הפלילית, זועזעה מן היסוד. "הכלל הבסיסי קובע כי לא פוגעים בשוטרים ולא פוגעים בעורכי דין - ואלו כמה מהאקסיומות שאולי כבר אינן קיימות. הרצח בוצע בדם קר, והוא פרי תכנון מוקדם וקפדני. זאת, נניח, בניגוד לרציחתו של עו"ד אבי אורן ז"ל בידי עבריין במשרדו בפתח תקוה, מקרה שהוא אחריתו המצערת של אירוע מתגלגל. כאן, בלא ספק, מדובר בהזמנה מתוכננת של אירוע קטילה. "יש לשער כי חשדות וחשדנות יעטפו מכאן והלאה בתדירות גבוהה יותר יחסי עורך דין–לקוח בתחום הפלילי. גם אם זה יקרה במינון קל ותחת רשת דקה, הרי לבטח שהדבר יפגע באמון ההדדי בין הצדדים, משום שהתחום הוא אינטימי באופיו. האינטימיות נוצרת מכך שהלקוח קרוב יותר אצל עורך דינו, כי חירותו חשובה לו מכל. "סיבה נוספת לאינטימיות היא העובדה שהלקוח חייב לשתף פעולה עם שלוחו המשפטי בצורה מלאה וגלויה והדבר כרוך, לעתים, בחשיפה לאינפורמציה רגישה. הסבר נוסף לאינטימיות הוא חובת הנוכחות בדיונים בבית המשפט - הלקוח הוא שותף מלא עם סניגורו לאווירה, לנאמר בדיונים ולרוח הדברים, משום שהוא מתלווה אליו לכל דיון כנדרש בחוק. "עד כה גבר עיקרון ה'כבדוהו' על 'חשדהו', ועכשיו מתעוררת השאלה האם הרצח יחליף בין העקרונות. ייתכן שעורכי דין ינהגו במשנה זהירות וייתכן שהדבר יגרום לריחוק מה, ואולי אפילו לתיחום גבולות מחודש של עורכי דין, שישאלו עצמם עד כמה רחוק הם מוכנים ללכת עבור לקוחם ועד כמה מוכנים הם להיחשף. בה בעת, ייתכן שכמה מעורכי הדין יחששו לקבל על עצמם ייצוג של עבריינים בולטים או כאלה המואשמים או נחשדים בעבירות אלימות קשות. מן הסתם, יהיו תיקים שיסורבו ולקוחות שיידחו. אלה וגם אלה פירות באושים של רצח עו"ד חכם המנוח".

"סיפור הרצח של עו"ד יורם חכם אינו עוד סיפור של רצח. זוהי תחילת עידן חדש, שבו עורכי הדין לא רק משרתים את הדין אלא הפכו לשחקנים במאבק האלים על שליטה, כוח ושררה. סיציליה זה כאן. הכניסה למשחק נכפתה עלינו ולא בחרנו בה, אבל אולי, במבט לאחור, יכולנו להיות ערניים ופעילים יותר בכדי שלא להגיע למצב הזה. "עבור הרוצח, התחושה שאפשר להעלות על הדעת רצח של עורך דין או רצח של שופט היא תחושה של כוח אינסופי. מי שהחליט לבצע את המעשה אינו חושש מהמערכת, ומרגיש שהוא יכול להתמודד איתה באמצעים שלו. ברור שלאחר ביצוע המעשה הוא מרגיש שהוא קובע את הדין ומשמש כדיין. "לכן, המסר שעובר לכל מי ששוקל כרגע את מאזן הכוחות מול שלטון החוק הוא של כל דאלים גבר. רצח של שופט או של קצין בית המשפט מופנה ישירות למערכת שלטון החוק, וזו אינה התפרצות בלתי נשלטת של רגשות. מעשה מסוג זה נועד בדרך כלל להעברת מסר של היעדר חשש מוחלט מרשויות האכיפה, והתעוזה שבו מראה שיש מי שחושב שהוא בעל כוחות שווים לפחות לאלו של רשויות האכיפה. "אין ספק, כי מי שביצע את המעשה מחכה לבדוק את התגובה של מערכת אכיפת החוק. למעשה, ייתכן שהוא כבר תיאר לעצמו את התגובה, וחזה את שעתיד להתרחש. הסימנים מראים שקיים חשש ממשי להתמודד באופן חזיתי מול אותם גורמים, וקשה להאמין שלמעשה הזה אין שום השפעה על השופטים היושבים בדין. "כפי שאנו הסניגורים יודעים, המעשים הללו אינם מתרחשים בחלל הריק - והם יוצרים תגובות של מערכת אכיפת החוק. שלטון החוק רואה בסניגור חלק ממעגל ההתמודדות עם אכיפת החוק, אך כללי המשחק החדשים טורפים את הקלפים. אם כבר היום פחות סטודנטים פונים להתמחות במשפט הפלילי, אין ספק שלרצח תהיה השפעה שלילית. השאלה היא לאן תיטה הנקודה הארכימדית ואם המגמה תימשך".