בין האדם לטכנולוגיה, הכסא הוא הממשק השכיח ביותר. אדם מבוגר יושב עליו יותר מ-14 שעות ביום למטרות עבודה, תעבורה, לימוד ופנאי. ילד, לעומתו, מבלה יותר מ-15,000 שעות מלאות בכיתת בית-הספר, למן השנה הראשונה ללימודיו ועד לבגרות.
צפריר רובין, ממצפה רמון, מומחה לחינוך-יציבה, חקר באחרונה את ההשלכות הקשות הכרוכות בישיבה ממושכת על הכסא, הגורמת לרבים מאיתנו עקמת של עמוד השדרה. במחקרו הגיע רובין למסקנה הנחרצת: העקמת היא תולדה רב-דורית של ריבוי שעות-ישיבה והרגלי-יציבה גרועים.
בהתחשב בכך שהכסא איננו פריט טבעי ושגופנו לא עוצב עבורו מלכתחילה, מן הראוי להקדים רפואה למכה אפשרית ושכיחה. ההתפתחות הטכנולוגית והחיפוש אחר איזון בר-קיימא מאלצים כל אחד מאיתנו להתמודד עם מטלת הישיבה הנכונה על הכסא, ומסתבר שרק מעטים אכן עומדים בכך. העניין אקוטי במיוחד כשמדובר בתלמיד, מגיל 6 עד 18, הנאלץ להיות רתוק מדי יום שעות רבות לכסא בכיתת-לימודיו. מסתבר שהישיבה הרצופה על הכסא גורמת לכל ילד הידרדרות ביציבה. תחילתו של התהליך כבר בגיל הרך והוא מתגבר לאורך הזמן. הצרה היא שלבית הספר, כמו גם למשרד החינוך, אין כלים הולמים להתמודד עם הבעיה.
לעגן בחוק
אליבא דרובין, חינוך היציבה צריך להיות מעוגן בחוק חינוך-יציבה ממלכתי, והוא עצמו אינו רק נאה דורש, אלא גם נאה מקיים: בימים אלה מפיץ רובין עצומה, הקוראת למשרד החינוך לפעול, כבר ערב פתיחת שנת הלימודים החדשה, להנהגתו של חינוך היציבה במוסדות הלימודיים. בהתאם לתוכנית ההגוייה, אמור כל תלמיד לקבל בתקופת לימודיו הכשרה מתמדת לקימה ולישיבה נכונה על הכסא, כעמדת-עבודה ולמידה, וזאת ברציפות - מכיתה א' ועד לבגרות. בד-בבד יוטל עליו, על-פי התוכנית, לעבור בדיקת גב שנתית ולקבל טיפול-יציבה שיקומי, בעוד המורים יוכשרו, על-פי מיפוי-מחקר, לחינוך-יציבה הולם.
בעיה עולמית
רובין מטעים, כי הבעיה היא כלל-עולמית ולא רק ישראלית. מפליא, לדבריו, שגם לאחר 200 שנים של החלת חוק-חינוך-חובה ברחבי תבל, עדיין לוקות רוב אוכלוסיות המערב בעקמת אקוטית. למרבה הצער זו מתגלית, בדרך כלל, רק מאוחר מדי - בשנות-בגרותו של הילד, אף כי היא קיימת, למעשה, כבר משחר-ילדותו. ההשלכות מגילוי מצער זה אינן מעודדות: מי שסובל מעקמת סובל, לא אחת, מהפרעות של קשב וריכוז, שלא לדבר על כאבי-גב, ירידה בכושר הגופני ואפילו מהתמכרות לתרופות מסוימות.
אליבא דרובין, סיבת העקמת אצל הילד נעוצה, בראשיתה, ביציבה לא נכונה של ה...אם ובלחצים שריריים לא-תקינים של הגב והבטן שלה על הרחם בעת ההיריון. מסתבר שהממסד כלל אינו מודע לממדי התופעה הזאת ובשל כך גם לא מצא, עדיין, לנחוץ לחקור את מכלול היחסים שבין העקמת לשאר המחלות המתרגשות על הגוף.
טראומת הישיבה
לדברי רובין, נושא כל אחד ואחד מאיתנו את טראומת הישיבה על הכסא עוד בשנות הינקות שלו. הצרה היא שמי שסובל מעקמת, ובשל כך גם מטראומת היציבה, אינו מסוגל להיות מודע למלוא השפעתו השלילית של הכסא על גופו ועל נפשו. כל אחד מאיתנו עשוי, אומנם, לתהות על הקנקן ולברר אם אכן יש לו עקמת, אבל הצרה היא שלרוב לא יעלה בדעתו שהכסא הוא, בעצם, הגורם לכך. חבל רק שהפיתרון האידיאלי לצרה הצרורה הזאת כרוך במפלט דרסטי מעולם הכיסאות - פיתרון אוטופי ולא מציאותי, כמובן, באורח החיים המערבי שלנו: לשבת היישר על האדמה, או, פשוט, להתגורר באוהל, כפי שנהגו לעשות אבותינו הקדמונים.