במסגרת עבודתי המקצועית נוכחתי לדעת כי קבלנים מוכרים לדיירים חניה לרכב פרטי, וחניה נוספת - החוסמת אותה, מתוך הנחה כי בעלי הדירה יהיו מתואמים ביניהם ולא תחול שום הפרעה בגלל חסימת רכב.
על פני הדברים, מדובר בתכנון כושל של החניות ובמכירה שלא כדין, כי המושג של חניה טורית, או כל מצב אחר בו מכונית א' חסומה על-ידי מכונית ב' - מהווה ליקוי מובהק ואי התאמה לכל קריטריון תכנוני מבחינת נוחות השימוש ומבחינה בטיחותית.
בהוראות לתכנון חניונים היוצא לאור על-ידי משרד התחבורה, בכל הגרסאות, יש עשרות רבות של דוגמאות המתארות חנייה לרכב וכן כמובן הוראות תכנון וביצוע כולל מידות של החניות והמרווחים, ואין בכל אלה שום דוגמא אחת לרפואה בה חניה א' חסומה על-ידי חניה ב'. היעדר מצב כזה אינו מקרי אלא מכוון.
המכונית החוסמת עלולה להיות מושבתת מסיבה כלשהי, ואז - המכונית הנחסמת - מושבתת אף היא, גם במצב חירום.
אין צורך בדמיון מפותח במיוחד כדי לתאר מצבים שונים בהם מתממש הפגם של החניה הטורית, והעובדה שמדובר בממכר שכיח אינה צריכה להסיח את הדעת מעצם קיומו של הליקוי ומהאבסורד שבתכנון חניות בצורה זו.
נניח שרכשת חניה נחסמת, ואינך מעוניין לרכוש את החניה החוסמת - למי רשאי הקבלן למכור את החניה החוסמת במקרה כזה?
לאף אחד זולתך.
משמע, חניה זו היא שלך, זאת ועוד, היא אינה מהווה כלל חניה נפרדת אלא בסך הכול דרך גישה אל החניה שלך...
תכנון פגום
הכלל הוא פשוט וברור בתכלית: חניה חוקית היא כזו שמכונית החונה בה, גם במצב בו כל החניות תפוסות על-ידי מכוניות אחרות, יכולה לצאת ממנה ללא תלות במכוניות אחרות ומבלי להזדקק לפינוי דרך היציאה ממכונית חונה כלשהי.
אין לפרש את העובדה שלא כתוב בשום מקום כי התכנון של חניה טורית הוא פגום, כאילו הדבר מותר. ראה בעניין דומה את דברי השופט צבי א' טל בת"א 469/88 זעפרני ואח' נ' רמט בע"מ, בית המשפט המחוזי בירושלים, לו פורסם, מובא בספר "עדות מומחה" מאת א' בן עזרא בהוצאת "שי" מהדורת תשס"ב עמ' 505, ולהלן ציטוט:
"לא הכול ניתן להיכתב ושום תקנות ושום מיפרטים טכניים אינם מסוגלים לפרוט הכול".
[סעיף 7 ה' בפסק הדין הדן בהכרעה בין מומחים].
דברי בית המשפט מכוונים לפריטים ברורים שאינם כלולים בחקיקת המשנה אך ביצועם ברור והגיוני, וכלל זה מתקיים לגבי מניעת חניה טורית שבה מכונית אחת נחסמת על-ידי מכונית שנייה.
