מזה שנות דור קיום האנושות מתבסס על צעירים. המבוגר נותן את ברכת הדרך, את ההמלצה הטובה כיצד ליישם מהלכים שונים וחשוב מכל - הפקת לקחים אשר המבוגר למד על בשרו.
המדינה, כשאר מדינות העולם, הוקמה על-ידי חלוצים אשר חירפו נפשם כאשר נלחמו על הארץ המובטחת. הם הורישו אותה למיטב בניה הצעירים, אשר אמורים להמשיך את מפעלם ביישוב הארץ לנצח נצחים, כפי שפיללו כל הדורות.
הנה בזמן נתון זה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן מכוני מחקר מכובדים נוספים פרסמו כי יש הגירה שלילית של צעירים מהנגב והגליל. הרי ללא יכולת להתפרנס, לחנך את ילדיך במקצועות חשובים ברמה גבוהה, ללא מתן אפשרות מינימלית של תעסוקה מעניינת ולאו דווקא תעסוקת ברירת מחדל וכמובן ללא תרבות הפנאי, צעירי הפריפריה נוטשים את ביתם ומתכנסים לאזור המרכז - לעיר ללא הפסקה.
הצעירים למעשה מהווים את השלד של הדור הבא; הרי כולנו בסופו של דבר נסתלק מהעולם הזה, וללא טיפוח הצעירים בפריפריה - הרי שהיא גם כן משולה להסתלק ממרכז חיינו, שכן כבר עתה הינה בשוליים הדרומיים והצפוניים של ישראל ולא רק במובן הגיאוגרפי של המילה.
ארה"ב ומדינות אחרות באירופה, למשל, השכילו לתת מענקים חסרי תקדים לאזרחים הצעירים מקרבם, בהיבטים רחבים כמו מלגות לימודים והכשרות לתעסוקה מתוך ידיעה בין היתר כי עתידם הוא למעשה עתיד מדינתם.
הסקרים מראים כי הפריפריה הולכת ודועכת, המתיישבים המבוגרים נעשים זקנים יותר וחסרי תועלת בהיבט של תפוקות, הבנים הממשיכים נוטשים את בתיהם ומשקיהם לטובת העיר הגדולה או יותר נכון - המדינה החדשה, מדינת תל אביב, והנגב והגליל דועכים להם אט ונעשים מרוחקים הן בהיבט התשתיתי והן בהיבט הפסיכולוגי.
במדינה קטנה כמו שלנו, דעיכת הפריפריה אינה יכולה להיות מתקבלת על הדעת. אחד המהלכים של חיזוק הפריפריה הינו הבאת צעירים למקום.
הכח הצעיר מניע את עתידה הכלכלי ואת חוסנה הציבורי של מדינת ישראל. מדוע לא לתמרץ את הכוח האדיר הזה, הבלתי מתכלה, שיפעיל את מנועיו בנגב ובגליל על-ידי מתן תמריצי תעסוקה, תמריצי חינוך לו ולמשפחתו החדשה, מענקי אכלוס משמעותיים, יצירת אפשרויות תעסוקה ברמה גבוהה, פיתוח תשתיות כבישים ורכבת, עידוד משקיעים ובתוכם מתן העדפה לצעירים אשר ייצרו יזמות בפריפריה וכך למעשה יחברו את עצמם לפריפריה, וקצרה היריעה מלהכיל את הרעיונות הרבים אשר יאפשרו לצעירים להזדקן בנגב ובגליל.
אם כן, מה הואילו חכמים בתקנתם? הרי הגלגל כבר הומצא, מהלכים רבים לעידוד התיישבות צעירים בנגב ובגליל לא יצאו לפועל מהסיבה העיקרית ששמה "בדיקת היתכנות כלכלית" של משרד האוצר. בדיקה זו בנגב ובגליל כמעט בכל המקרים לא מצליחה משום המרחק הגיאוגרפי, תוואי השטח וכדו', וכך נתרמת תרומה נוספת לדעיכת הפריפריה ע"י אי עמידה בקריטריונים של ההיתכנות הכלכלית.
הגיעה השעה להקצות משאבים משמעותיים ביותר בצורה רוחבית של כלל משרדי הממשלה לטובת שיקום ופיתוח הצעירים בפריפריה, בלעדיהם העתיד אינו נראה ורוד יותר. ישנן תוכניות מגירה רבות שבנו גדולי המוחות במדינה, שרק ממתינות לתקציב לביצוע מיידי אשר יחוללו את השינוי הנדרש.