גם אם הניצב בר-לב הוא אדם מוכשר ביותר, עדיין, לא מקנה לו כשרונו את הזכות להכפיף מערכת היררכית ולסרב לממונים עליו, גם אם מניעי הממונים אינם נקיים משיקולי אגו ויוקרה. אחרי הכל, גם מניעיו של ניצב בר-לב הם מניעים הנגועים באינטרסים אישיים, מלבד רצונו העז לשרת במשטרת ישראל. שום מערכת חברתית או ארגונית, לא תוכל לשרוד או לתפקד כאשר יחידים יקבלו החלטה אישית למרוד בסולם ההיררכיה ולהשליט את רצונם האישי על כלל המערכת.
במיוחד מפליא הדבר כאשר מדובר בקצין בעל רמה מוסרית ומקצועית כה גבוהה, כבר-לב, אשר צריך היה להפנים בסולם הערכים שלו את הצורך הבסיסי בסדר ומשמעת, אשר היעדרם בחברה הישראלית גורם לקריסת המערכות במדינה, והם מהווים את אחד הגורמים לפשעים השונים איתם צריך ניצב בר-לב להתמודד יום יום.
מן הבחינה הזו טעה הניצב בר-לב טעות גסה, ולמעשה יכול צעדו זה להוות דוגמא שלילית ביותר לגורמים שונים אשר אינם מוכנים להכיר בסדר החברתי הקיים ולצאת כנגדו כאשר יחפצו.
גם העיתונות אשר תומכת נמרצות בניצב בר-לב, עושה כאן שרות דב, כאשר היא תומכת במהלך בלתי חינוכי זה. יש להניח כי הניצב בר-לב יחזור בשלב כלשהו לשרת במשטרה, וניתן גם להעריך כי הוא עצמו, לא היה סובל התנהלות שכזו מפיקודיו הוא. עם כל הצער שבדבר, ניצב בר-לב לא נהג כמתחייב ולפיכך עליו לפרוש מן המשטרה.