להפריט את מערכת החינוך

מערכת החינוך כושלת, על כך אין עוררין. אלפי מילים כבר נכתבו ואין דבר חדש להוסיף. אז על מה נשאר לדון? מה אולי יוציא את המערכת מהקיבעון שנקלעה אליו? לאן רוצים להגיע די ברור. יש לא מעט סקרי השוואה בינלאומיים, ויש מערכות חינוך בעולם היכולות להוות דוגמה. רק ששנים רבות אף ממשלה ואף שר חינוך לא הצליחו לקדם את המערכת. המסקנה ברורה. המערכת הממשלתית אינה מסוגלת לנהל מערכת חינוך. בכל מקום שהוקמו מוסדות חינוך פרטיים במקביל למערכת הממלכתית הצלחתם הינה הרבה יותר גבוהה. ממשלה אמורה להיות גוף מחוקק ומכוון, לא גוף ביצוע. בביצוע הממשלה כושלת, תמיד יהיו פחות הישגים במחיר יקר. לאמתו של דבר מערכת החינוך כבר הופרטה. המערכת המוניציפאלית היא קבלן הביצוע של משרד החינוך, רק שזה קבלן שלא נבחר בזכות הצלחותיו, ואינו נבחן ע"פ תפקודו. האם גופים פרטיים שיתוגמלו לפי הצלחתם לא יעשו את העבודה טוב יותר ממחלקת החינוך של עירייה כלשהי? יבוא משרד החינוך ויגדיר את תכני הלימוד, ויבנה שיטת תשלום מתגמלת הצלחה, וישאיר את הביצוע לשוק הפרטי. כך נקבל מערכת חינוך מוכוונת הצלחה, יעילה יותר. מורים טובים ימצאו את מקומם, ושכר תחרותי ימשוך למקצוע את טובי האנשים. זה כבר קורה בתיכונים האקסטרניים שלהם הצלחה ניכרת בציוני בגרות, זה כבר קורה במכונים המכינים לבחינות פסיכומטריות. מי יהיו המפסידים מהפרטת מערכת החינוך? ארגוני המורים שקיומם יהיה מיותר, כל אותם מורים שבחרו במקצוע מטעמי נוחות, כל מערכת הניהול והפיקוח של משרד החינוך והרשויות המקומיות, מערכת הזוללת 30% מתקציבו (עלות כפולה מהמקובל בעולם). כל אלה ילחמו מלחמת חורמה נגד הפרטת מערכת החינוך. האם יקום שר חינוך עם אומץ? האם תקום ממשלה עם יכולת? תמהני.