בשבוע בו החדשות האמיתיות עוררו בנו חלחלה, וכן, בשבוע בו שובם של כוחות השאול הפכו את חיינו כאן במדינה הקטנה לחיים אחוזי טירוף וגם תרמו באופן משמעותי לערעור תפיסות עולמנו נמצאה פינה קטנה של נחת. אף שבין היתר "גילינו" גם "לא עוד אהבת אם מעל הכל" ו"לא עוד אהבת הצאצאים כהבטחה לעתידם". וגם בתוך העולם הזה שנדמה כי הפך הזוי ובלתי נתפס עלתה אבוקה מאוד מוארת וממקסמת בצורה בלתי רגילה.
חייבת להודות בפומבי, שעולמי השתנה מן הקצה אל הקצה. גיליתי בעצמי תכונות שסברתי כי אינן קיימות וגיליתי גם באחרים התנהגויות שמזמן שכחתי כי קיימות. העולם האחר הזה נגלה לעינינו בימים אלה והוא מתקיים במסגרת תוכנית הטלוויזיה "האח הגדול" במסגרתו הוכנסו לתוך וילה שנבנתה במיוחד לצורך הצילומים שש-עשרה דמויות של נשים וגברים. במפגש הראשון עם הדמויות ניתן לזהות סטריאוטיפים שמשובצים בבית הפרויקט "האח הגדול". הדתי, ההומוסקסואל, חוזרת בשאלה, מורה לשעבר, סטודנט, בוגר משפטים, וגם סתם "צ'חצ'ח". אחים תאומים שאינם זהים, אב ובתו. ערביה ויהודי ששונא יהודים והומואים. קשת רחבה של דמויות מתוך החברה הישראלית על כל אספקלריית גווניה.
ובכן, מה הופך מפגש צבעוני של דמויות כל כך סטריאוטיפיות לחוויה ממקסמת בעבורי אישית ואולי בעבור אחרים. כן, זוהי העובדה שהכניסו את כולם לבועה ממוסגרת דיגיטאלית. מצלמות משוכללות מאיישות את הבית ומצלמות את תושביו ללא הפסקה, למעשה, עוקבות באופן תמידי. הצופה מגלה תכונות שלא ידע כי היו קיימות בו, והבולטת ביניהן המציצנות. הצופה יכול לזפזפ בשלט הטלוויזיה או באתר התוכנית ולצפות בחברים המתגוררים יחד לתקופה מסוימת בכל נקודת זמן. הצפייה במשך הפעילות היומית שלהם וגם בשעות הלילה.
המוכנות של הגיבורים לחיות בתוך הכלוב הזה, מעוררת תחושה של הערצה. כמעט כל צעד שלהם לא רק נצפה על-ידי האח הגדול, אלא על-ידי כולנו.
מה קוסם לצופה במפגש הזה בינו לבין משתתפי התוכנית? אפשר לומר מניסיוני עד כה כי המפגש הזה הופך את הצופה למשתתף סמוי בחוויה, אתה אומנם לא כלוא בווילה אבל יש לך נגישות לכל הפרטים הכי עדכניים באשר להתנהלותם של משתתפי הריאליטי הזה. כעת, יומיים שלושה מתחילת התוכנית אני חשה קנאה רבה לכל אחד ואחד ממשתתפי התוכנית. העולם הזה שהם נסגרו בו רחוק כעת כמו שנות אור מהעולם המזוויע שלנו. אין בו חדשות על סופות ופגעי מזג האוויר, אין בו חדשות על המועמדים לנשיאות בארה"ב, על המגעים בין ראש הממשלה שלנו לבין אבו מאזן. והכי חשוב אין בו דיווחים על העולם המעוות שאנו חיים בו.
הייתי מוכנה להצטרף לחברי הבית לכמה ימים, לכמה שעות אפילו, כדי לחוש את הניתוק המזכך הזה. אין טלוויזיה מלבד קשר שמתרחש בשעה שיש הודעות ממארגני התוכנית. פרט להודעות מהאח הגדול אין הודעות על העולם הממשיך להתקיים מחוץ לכותלי האולפן בית.
העולם הזה שהוא עולם שנבנה אט אט על-ידי כוכבי הסדרה בת מאה הימים הופכת לטלנובלה המרשימה ביותר שנוצרה בטלוויזיה בשנים האחרונות. על כן יש לשבח את מי שערכו מיונים למשתתפי הסדרה.
זה כל הקסם
את עיניי צדו עד כה כמה דמויות. למראית עין, מייצגות הדמויות סטריאוטיפים בחברה שלנו, ואף על-פי כן זהו כל הקסם שלהן. הריץ' ביץ שהופיעה בהתחלה נעלמת אט אט מול הדמות שהגיעה אפופת שער מולחם וציפורניים מושחזות. רכות ופשטות מול הצהרות של מי שרוצה ללכוד את שאר הדמויות.
הדמויות ב"האח הגדול" הופכות קוהרנטיות לחיי האמיתיים כאן. הדמויות מבצעות פעולות יומיומיות פשוטות ואני כאן בעולמי מבצעת פעולות דומות. דהיינו, להתנהלות האח הגדול יש השפעה על עולמי. אחת ההוכחות החותכות היא תפיסת עולמי שגם היא הייתה מקובעת בשל פרסומת שרצה כבר שנים בתשדירי הפרסומות. והיא
"שאני אשפשף?" הפרסומת הזאת קבעה את יחסי לניקיונות הבית ובאופן הדרגתי הפסקתי לשפשף. זהו, נפרדתי מן האופציה הזאת של "אני אשפשף?" עד שהגיעה עינב בובליל לעולמי. מוזר לגלות שתפיסות העולם שלי משתנות בהתאם לתכתיבים שמשדרת אליי הטלוויזיה.
עינב, אחת הדמויות שמאכלסות את הווילה מדגמנת בעבורי כיצד ניתן להשיב לבית שלי את זוהרו ויופיו. עינב מבוקר ועד ערב מקרצפת את הבית. מרוב שצפיתי בעינב המנקה ללא לאות עד אמצע הלילה פשוט התעוררתי בקלילות בבוקר וקרצפתי גם אני את ביתי. שפכתי בכל מיני מקומות מהנוזל הלבן הזה, וטיהרתי המון חיידקים. גם בבוקר כשהתחלתי לפעול מהצד שלי על הבית שלי, צפיתי במסך בעוברי מחדר לחדר אצלי בבית, הדלקתי את המחשב הביתי ויכולתי לצפות בתוכנית מבעד למסך המחשב האישי, וכך גיליתי שניקיונות הבית חשובים במשפחת בובליל, גם האב, הידוע בכינוי "הדורבן" מבריק את משטחי המטבח עם אור ראשון. כמו נוטל את השרביט מבתו המיומנת. כבר אמרתי לכם, שיש אצלי ריח של אקונומיקה כמו בווילה של האח הגדול?
הנערה הצעירה עינב צריכה לככב בפרסומת לאקונומיקה. אני כבר רואה בדמיוני את הפרסומות שבה עטים עליה צלמי הטלוויזיה לקראת הפרסומת. והיא מחזיקה את הבקבוק הגדול ומבריקה ומשפשפת כל פינה במטבח מאובזר, או במקלחת אולטרא מודרנית. אהבתה של הגיבורה לריח הזה, הצליחה לשגע חלק מדיירי הווילה, הגדילה לעשות נעמה פרידמן, נדמה לי מורה לספרות לשעבר וכתבת תוכן באינטרנט שהשאירה בבית שני ילדים קטנים. היא הציעה באישון לילה לחלק ממשתפי הפרויקט להעלים לעינב המכורה לאקונומיקה את הנוזל היקר, גם בשל הריח העז וגם בשל האלרגיה שלה לניקיון הקפדני. לאון אחיו של בוריס שמייצג את ההומוסקסואל הציע להציג קו של בושם בהשראתה של עינב, עם ניחוח של אקונומיקה. מפרגן ותומך ואולי קצת נוקט בהומור אך בהחלט מפרגן ל"אחותו" בווילה.
מיליון שקל בעבור מעצר בית
שלא נתבלבל, המטרה המרכזית לשמה התקבצה החבורה היא כדי לטוות מהקש זהב. הם נסגרו למאה ימים כדי שכעבור ימים רבים מישהו מהם, זה שישרוד את כל ההליכים של ההדחות יקבל מיליון שקלים. למעשה, פיתוי וגם פיצוי הולם למחנה המעצר שבו הם נתונים, כמעט מעצר בית עם אזיקון שנראה כמו מכשיר הקלטה ושידור תמידי של כל תנועה שלהם עד לשירותים ועד למקלחת. אחרי החוויה הזאת אחד מהם יקטוף את כל הקופה וילך לביתו שמח וטוב לב.
בנקודה הזאת שבו התכנסו אמהות לילדים, אנשים צעירים שעצרו את חייהם כדי להגיע אל המיליון. כן, ניתן לפקפק בתופעה הזאת של כינוס שכל מטרתו השגת הון. בל נשכח שהפיתוי הזה הוא ערך בעולם הקפיטליסטי. ערך של צבירת נכסים נחשב להצלחה בלתי רגילה בעולם שלנו. למעשה רק אחד מן המתמודדים יהפוך עם הזמן לגיבור שיגרוף את הקופה, יחד עם זאת, גיבורי הריאליטי יהפכו כל אחד בתורו לכוכבים בעינינו. סביר להניח שמי שיישאר עד הסוף יהיה יקר בעינינו יותר מן השאר.
ההתמודדות להדחות נערכת אחת לשבוע בדרך כלל, ההדחה הראשונה שבה הודח בוריס ולאחר מכן הוחזר לווילה, מלמדת על "האנושיות" שקיימת בקרב עורכי התוכנית, כשהסתבר שנעשתה טעות במערך ספירת הקולות הוחזר המתמודד שהודח כיוון שכל המהלך היה שגוי. אסור למתמודדים לדבר על ההדחות בינם לבין עצמם, והם יכולים למסור לאח הגדול את התרשמותם אחת לשבוע, מעבר לכך אסור להם להתייחס בגלוי לעניין ההדחות במהלך החיים בווילה.
כל שנותר להם לעשות במהלך השהות הוא להתארגן לחיי יום יום כשנתון בידיהם תקציב לרכישת מצרכי מזון, עליהם לבנות תפריט עם המוצרים שהם רוכשים ועליהם לחיות בקומונה הזאת תוך כדי התערות ולכידות קבוצתית. הניסוי הזה מלמד שלכל אחד מהם יש אבחנות דקות על האחרים, ואותם הם מספרים לאח הגדול.
לא ניתן לעקוב אחר החיים בווילה במשך עשרים וארבע שעות, יש לנו כאן בחיים האמיתיים עולם שלם להספיק, ועל כן התוכנית תסכם לנו הצופים המכורים אירועים מחייהם של המתמודדים לפני כל הדחה.
מתמודדים, גם בלי הממשלה
אולם בכל פעם כשאנו מציצים לתוך עולמם של המתמודדים אנו מגלים מי עוסק בניקוי עצמי אינסופי, ומי עוסק בהתמודדות קיומית, מי מדבר ללא הפסקה, ומי מדבר בעוקצניות. עד עתה אין הרבה חיכוכים, זוהי רק ההתחלה, ויש עדיין אווירה של בראשית, כמו הדפים החדשים שנפרשים לנו כשאנו פותחים את המחברות בימיה הראשונים של השנה החדשה. ואולי פספסתי משהו מ"האקשן" כי איני מחוברת באמת, עשרים וארבע שעות ביממה למתרחש בין כותלי הווילה.
יש את אלה שאוהבים את אלה, ויש את אלה שכבר מנשקים את האחרים, ויש את אלה שמחפשים פינה קטנה להיות שם, ואין להם הרבה מה לעשות, ולכן אולי מעשנים סיגריה וקצת מברברים בראש. יש שם שיחות קטנות אל תוך הלילה, ממש כמו בטירונות. ההרגשה שלי כצופה בעולם של האח הגדול היא כמו שאמרתי בהתחלה, גם קנאה אמיתית.
יש עולם אחר והוא קיים כאן, עולם אחר שבו אין למדיניות הממשלה השלכות על חיי המתמודדים.
שם בתוך הווילה מתקיים דיאלוג אמיתי בלא חציצה בין יהודי לערביה. אני מגלה מפיה של ראנין בשבחה של אוניברסיטת ביר זית, או בשבחה של האוניברסיטה בעזה. הערבייה מלמדת את היהודי שהוא קורבן של המידע המוטעה שמועבר לו באמצעי התקשורת.
המתמודדים עדיין בשלב של היכרות. ובתהליכי ההיכרות צפים ועולים הגעגועים שלהם לקרובים שלהם, לאהובים שלהם. הניתוק של אמא מבתה פתאום מכביד על המצפון של מיקי המתמודדת. וונסה מתמודדת עם ניתוק מבעלי החיים שלה. לאון ממליץ להם מנסה לברוח מתחושות הגעגועים ומוצא את עצמו תמיד בעשייה ופחות לבד עם עצמו.
יש גם אנשים אחרים
ל"אח הגדול" שנכנס לתוך חיי בהפתעה גמורה יש השלכות על חיי. הגיבורים האנונימיים חודרים לנשמה, הופכים כחברים לי בלא שאני מטרידה את עצמי לצאת מעולמי. החברים החדשים האלה, מספרים לי כמעט הכל על עולמם. דמויותיהם נבנות מול עיניי ואני מתוודה שאני לוקחת אותם לחדרי כשאני פורשת למיטתי בסוף היום. אני נשכבת על המזרן שלי בחדר השינה, מחבקת את המחשב הנייד, וצופה בהתארגנות של החבורה לקראת השינה. יש מי שעדיין מסתובב ומנקה, ויש מי שעדיין מבקש להכין לו כוס תה. יש מי ששוכב במיטתו ומפטפט עם אחד המשתתפים. כל אלה מרתקים אותי, ואני צופה בהם כמו מישהו שקורא ספר וחודר לעולמן של דמויות שאך לפני רגע היו זרות לחלוטין בעבורו.
ההזמנה להציץ לעולמן של דמויות מתוך החברה הישראלית, הזמנה שבה יש להניח תתפרס לפנינו תמונה עשירה של דמויות החיות כאן איתנו מעוררת סוג של נחמה. אנו נגלה כי בעולם שלנו, זה שממנו רציתי לברוח, יש דמויות שניתן להעריך, יופי כזה שעוד לא ראיתי. דמויות שמהן אלמד דבר אחד או שניים. הפתיחות הזאת שמאפיינת את משתתפי התוכנית מעניקה הזדמנות להציץ לעולמם של צעירים בני זמננו. וחייבים להודות החברה הישראלית יש בה גם צדדים יפים. בשבוע כזה, טוב לי לדעת שיש גם אנשים אחרים.
וכן, צר לי על ההדחות שעוד מעט יתרחשו, ואולי נהפוך הוא אני מחכה כבר לאקשן שיהיה...