המפולת בכלכלת ארה"ב, המתוארת כחמורה ביותר מאז שנות השלושים של המאה העשרים, שינתה, ממש בהרף עין, את מערך האיומים על ישראל. אם עד סוף השבוע החולף היה האטום האירני האיום הקיומי המרחף כחשרת סופה על עתידה של ישראל, הרי עתה מגיע ההוריקן הפיננסי המשתולל, שאולי ניתן לכנותו בשם "ליהמן", ומאיים להטביע את כל הפירות הנאים שצמחו והבשילו בשדות הכלכלה של ישראל וקיימו אותה כאי של יציבות וצמיחה.
כדי להבין עד כמה חמור האיום הנובע מן הקריסה הפיננסית בארה"ב ראוי לבחון מה מקורות הקיום של המשק הישראלי. ארה"ב ידועה בעולם כמדינה שאזרחיה "משוגעים" על צריכה של כל הבא ליד. מן הטעם הזה מהווה השוק האמריקני אבן שואבת לכל יצרני העולם המבקשים למכור את מרכולתם. כמו מדינות רבות אחרות גם ישראל מבססת חלק משמעותי מהכנסותיה ממכירות של מוצרי כחול-לבן לארה"ב. בעקבות המשבר החריף הנוכחי סביר מאוד להניח כי הצריכה האמריקנית תצטמצם ביותר ואולי אף תיקלע למיתון חריף שתוצאתו הישירה תהיה פחות צריכה.
המשמעות הנגזרת מן התופעה הזו פשוטה וברורה: ישראל תצטרך, שלא בטובתה, לצמצם ביותר את הייצוא שלה לארה"ב. כלומר: מפעלים המייצרים לייצוא - כולל תעשיית ההיי-טק הישראלית - ייאלצו לצמצמם את פעילותם או להפסיק אותה לחלוטין. התוצאה: פיטורים מאסיביים של אלפים ואולי רבבות עובדים וגידול דרמאטי במספר הבלתי מועסקים בישראל. במצב דברים כזה יתכן בהחלט כי תוך שנה ואולי אף פחות יחזור שיעור האבטלה בישראל להיקפים דו-ספרתיים של 12% ואף יותר.
אך האבטלה עלולה להיות רק פן אחד של המצוקה האורבת למשק הישראלי מעבר לפינה. מדרך הטבע למובטלים אין די אמצעים כספיים למימון קיומם ועל כן תצטמק באורח מוחשי יכולת הקנייה של המשק הישראלי. כתוצאה ממצב כזה סביר מאוד להניח שתוך זמן קתר נחזה בנפילה משמעותית במספר המכוניות החדשות הנרכשות, צניחה ברכישת מוצרי חשמל ביתיים, צמצום דרמטי ברכישת מוצרי מזון, צמצום היקף הנסיעות לחו"ל ואולי אף וקיטון רב ממדי בכל הרכישות של מוצרי תרבות ובידור.
אך זה עדיין לא הכל. המצוקה הכבדה שתעיק על השוק האמריקני תחייב את הממשל בארה"ב לצמצם מאוד את הוצאותיו. חלק חשוב בהוצאה המכבידה טמון בעלויות הכבדות של המלחמה בעירק וגם בסיוע הכלכלי-ביטחוני שמגישה ארה"ב למספר לא קטן של מדינות, בהן ישראל. סביר ביותר להניח כי הסיוע הזה יצומצם מאוד ובמספר מדינות אולי אף יבוטל. הקטנה משמעותית של הסיוע האמריקני תפגע בתעשיות הביטחונית בישראל וגם בפעילות מערכת הביטחון שבהיעדר מקורות מימון חיצוניים תיאלץ לצמצם מאוד את היקף פעילותה ורכישותיה. התוצאה: אחרי הגל הראשון של פיטורים נרחבים שיבוא מן הפגיעה בייצור האזרחי, יגאה גל שני של פיטורין שינבע מהפסקת מוחלטת של הפעילות בתעשיות הביטחוניות או בצמצום משמעותי.
עד היום מצויות בידי ישראל עתודות כספיות נאות שנבעו ממספר שנים טובות שהביאו לגידול משמעותי בהכנסות המדינה ממסים. אבל במצב הדברים הנוכחי קיימת סכנה מוחשית ומיידית שמגמה זו עתידה להיקטע. שהרי ברור לחלוטין כי סגירת מפעלים, קיצוץ סיוע החוץ, פיטורי עובדים רבים וצמצום הרכישות בשוק המקומי - יובילו לצניחה כואבת בהכנסות המדינה ממסים.
מנהיג כלכלי
זה ועוד. לאחר הפריימריז בקדימה ברור כי מי שינצח במרוץ ינסה להרכיב ממשלה חדשה כדי להימנע מבחירות שתוצאותיהן אינן מובטחות. כדי להרכיב קואליציה מתפקדת ינסה מרכיב הממשלה לקנות את תמיכת שס בהבטחות להקצאת מיליארדים בעבור "הקיצבאות לילדים". בעידן איומי אי הוודאות הכלכלית המרחף על שמי ישראל והעולם חשוב שמנהיגי שס יפנימו את ההכרה כי יתכן שכל ההבטחות הכספיות שינתנו להם לעולם לא יוכלו לבוא לידי מימוש. וזאת מן הטעם הפשוט: בקופה הציבורית המתרוקנת לא ימצאו מקורות מימון לקיום ההבטחה.
נבחרי הציבור המרכיבים את הקואליציה הממשלתית של קדימה ושותפותיה מרבים לדון בעת האחרונה בשאלה "הרת עולם": מי עדיף שיענה על הטלפון שיגיע ב-3 בבוקר ויבשר על איומי מלחמה או טרור. יתכן שעד סוף השבוע שעבר הייתה חשיבות מסוימת ליכולתם של המנהיגים הנבחרים לעמוד בלחצים נוכח איומים מן הסוג הזה. אך כיום נראה כי הקריטריונים הנדרשים מן המנהיגים המתחרים על תמיכתו וקולו של הציבור צריכים להשתנות באורח מיידי. בשעה שהאיום הביטחוני שוב אינו הראשון במעלה - לישראל דרושה בדחיפות הנהגה מנוסה, שכבר הוכיחה את יכולותיה למצוא פתרונות הולמים למצבי משבר כלכליים. מנהיגות כזו מייצג בנימין נתניהו שהיה שר אוצר נחוש שהצליח לחלץ את כלכלת ישראל מן הבוץ והעלה אותה על נתיבים של צמיחה נאה.
אבל אליה וקוץ בה. כדי שבנימין נתניהו ינהיג את ישראל, ינווט אותה בביטחה בים הסערות הכלכליות המתנפץ על חופיה, כדי שגם תוכל לממן את ההגנה הביטחונית על קיומה, דרושות - ממש כמו אוויר לנשימה - בחירות כלליות. בחירות שיתקיימו באורח מיידי, בחירות שבהן יחליט העם אם הוא מבקש לעצמו הנהגה שכל קיומה מתבסס על סיסמאות ותעלולי בחירות של פרסומאים וסוקרים, או אם רצונו להעניק מנדט חד-משמעי למנהיג אמיץ ומנוסה שיוכל לדאוג לעתיד קיומו.