הבורסות ברחבי תבל קורסות ומנסים לנחם אותנו מכל עבר לא להיכנס לפאניקה...
לא להיכנס לפאניקה? יש סיבה שלא ניכנס לפאניקה, הרי חלק גדול מהטייקונים הישראלים - תשובה, לבייב ואחרים - מחוברים לכלכלה הגלובאלית אשר חוצת גבולות ומושפעת גם מתנודות בינלאומיות בשווקי העולם שכן בפשטות - כאשר קורסות בורסות העולם ומניות החברות הישראליות צונחות עימן, סביר להניח שתהא השפעה גם על הכלכלה הישראלית.
לא ניתן כיום לנתק את ישראל מהליכי הגלובליזציה, שכן כבר ציין תומס פרידמן בספרו 'העולם הוא שטוח' כי מה שמתהווה בקצה אחד של העולם משפיע על הקצה שני של העולם בשל טכנולוגיית האינטרנט, הפס הרחב, וכיוון שהכלכלה היא כלכלת שוק המושפעת מהליכים בינלאומיים.
נכון, תאמרו כי בישראל מדיניות הממשלה הייתה הרבה יותר זהירה, לפחות בכל הנוגע למתן משכנתאות; לא כפי שהיה בארה"ב בה הבנקים למשכנתאות פעלו בסיכון גבוה בשל רצון לעשות שימוש רב יותר באשראי, וכן כדי ליצור נפח פעילות רב יותר ולהגדיל אצלם את האובליגו. ברם, חשוב לציין כי חלק גדול מהחברות במשק הישראלי מחוברות בעורקיהן לבורסות העולם. חברות ההייטק מחוברות למניות הנסד"ק, חברות אחרות מחוברות לשווקים הבינלאומיים, כך שכל תנודה יש בה כדי להשפיע על הכלכלה הישראלית.
הצונאמי הכלכלי למעשה מבשר על בקיעים בגישה המצדדת בגלובליזציה ושוק חופשי, גישת "היד הנעלמה" של אדם סמית', המצדדת בשיטה של "לתת לכוחות השוק לפעול". הדבר עלול להובילנו לכלכלה ריכוזית מרכסיסטית אשר תרצה לנווט את הכלכלה בכל עת, וגם לשלוט ב"כוחות השוק" - זו עלולה להיות מכה קשה לא רק לכלכלה אלא גם לחסידי הליברליזם וזכויות האזרח, שכן כלכלה ריכוזית פירושה לא רק מעורבות ממשלתית עמוקה,אלא גם מיסוי כבד והקטנת חופש העיסוק, והחירויות הכלכליות רוחניות של האזרח. האם אנו מעוניינים לחזור לכלכלה הסובייטית, אשר מחצה את זכויות אזרחיה, וירדה לחייהם תוך הפעלת שיטות מעקב נוסח הק.ג.ב?
גם היום יש מקום לליברליזם כלכלי, שכן בהיעדר פעילות כלכלית חופשית, גם האזרח המצוי לא יזכה לרווחה. בהיעדר חירויות כלכליות אנו עלולים למצוא עצמנו כב"מנהרת זמן", במצב של משטר ריכוזי אשר איש לא היה מעוניין לחיות בו. הפתרון, אם כן, אינו פשוט כלל וכלל - הממשלה חייבת למצוא את שביל הזהב בין מעורבות ייתר לוויסות כלכלי.
ברם, כאשר המצב הוא כה קשה, נדרשת מעורבות ממשלתית שכן מדובר במצב המצריך "משטר חירום", לפחות לתקופת ביניים. לא די בצעדים הזהירים של הורדת הריבית בהם נקט נגיד בנק ישראל ובצדק רב. אזרחי ישראל כולם יהיו רגועים יותר אם הממשלה כן תערוב למשק הנמצא בסכנה גדולה ביותר. ישראל יכולה לצאת מחוזקת מהמשבר הבינלאומי ככלכלה שיש לה מה להציע, כאשר כל השווקים האחרים הם בבעיה.
יש לנקוט צעדי חירום כמו המשך הפחתות הריבית, כמו מתן תמריצים לתעשיה, כמו מתן תמריצים ל"מנועי צמיחה", כמו חזרה למה שקרוי הכלכלה הישנה המבוססת על השקעות בתחומי הבינוי והנדל"ן, כמו הקלות על הייצוא, והשקעה בתחומי המחקר והפיתוח, באמצעות מתן תמריצים והפחתת המיסוי בתחומים אלו.
הממשלה חייבת להבהיר את מדיניותה כלפי יכולתה לערוב לבנקים בהם מושקעים אותם טייקוני כלכלה ומרבית החברות הבורסאיות והרגילות, הנוטלות מהם את האשראי והריבית לצורך פעילותן השוטפת.