אחד המאפיינים של גידולים סרטניים הוא היכולת שלהם לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים. לנוכחותן של הגרורות המרוחקות השפעה על סיכויי ההחלמה ועל אופן הטיפול, ולכן יש חשיבות לבירור נוכחות ופיזור הגידול בגוף.
כך, למשל, במקרה של נוכחות גרורות מרוחקות, טיפול ניתוחי בשד מאבד מחשיבותו - מאחר וניתוח נותן מענה מקומי בלבד ואיננו משפיע על הגרורות. לכן, ניתוח במצב כזה יבוצע רק במקרים מיוחדים.
חשוב לציין, כי כיום, עם העלייה הדרמטית בשיעור אבחון גידולי השד עוד בשלב מוקדם, שכיחות של זיהוי גרורתי של המחלה נמוכה מאוד.
הטיפול העיקרי בנוכחות גרורות הוא תרופתי. לעיתים ניתן גם טיפול הקרנתי המכוון לגרורות. גרורות בבלוטות לימפה באזור השד אינן נחשבות לפיזור מרוחק של המחלה.
לאור זאת, חלק מהבירור אחר אבחון של גידול, מכוון לשלילת גרורות מרוחקות. בירור זה לא חייב להתבצע לפני ניתוח כאשר הסבירות לגרורות נמוכה. עם זאת, כאשר מדובר בניתוח של כריתת שד מלאה, אנו נוהגים לבצע בירור מלא, כדי למנוע אובדן מיותר של השד במקרה בו בכל זאת יזוהו גרורות.
האיברים שבהם שכיח יותר למצוא גרורות הם העצמות, הכבד והריאות. ניתן לזהות גרורת באמצעי הדמיה ובאמצעות מרקרים (סמנים) בדם. הסמנים המתייחסים לסרטן השד הם CEA ו-CA 15-3, והם יכולים לשמש למעקב ולסייע בקביעת נוכחות גרורות.
לא שכיח שערכי הסימנים גבוהים בהיעדר גרורות, אך לעיתים הסימנים גבוהים, באמצעי ההדמיה לא מזוהות גרורות - ולאחר הניתוח חוזרות הסמנים לערכים הנורמליים שלהם.
למרות שברוב החולות אצלן יש גרורות ערכי הסימנים גבוהים מהנורמה, אצל כ-10% מהחולות במצב זה ערכי הסימנים תקינים. סימנים גבוהים ייתכנו גם במצבים שפירים, והם לא מהווים כלי לאבחון של גידול סרטני.