אין שום ספק בזיהוי הצדדים ללוחמה:
מצד אחד - צה"ל,
מצד שני - כנופיות הטרור בעלות אלף הדמויות, פלשתינים מתומנים, פלשתינים חמומי מוח, חמאס, פתח, חיזבאללה ויתר הכנופיות - שאינן מדינה, אינן ראויות להוות מדינה, אינן מסוגלות להוות מדינה ואף אינן מעוניינות בכך, כדרכן של כנופיות שוד ורצח מאז ומתמיד, בכל הזמנים.
ואין בכותרת שום טעות - התקשורת מדווחת כי הפלשתינים
פונים לצה"ל, שיפעל בעוצמה.
הפרדוקס אינו אצלם, אלא אצלנו, כי - הפעולה העוצמתית של צה"ל לה מייחלות כנופיות הטרור - אינה בכיוון של חיסול הטרור חלילה, כי לכך ודאי שאינן מייחלות, אלא היא פעולה בכיוון אחר - בכיוון העיקרי של פעילותו של צה"ל מאז ההינתקות -
פעולה עוצמתית נגד המתנחלים.
ברור לכנופיות הטרור במה עוסק צה"ל, וברור להן כי צה"ל חזק לא אינו מהווה איום עליהן ולא יוצר אצלן בעיה כלשהי, הא ראייה, צה"ל באמת חזק כיום וכנופיות הטרור חוגגות בכל זרועותיהן ומשגרות קסאמים לאשקלון, כמו גם חופרות מנהרות, כמו גם מכינות עתודה של שאהידים מתאבדים וכן גם אוגרות אמצעי לחימה, וכל זאת באין מפריע, להיפך, בעידוד תקציבי ישיר ועקיף של אלה אשר עליהם הן יורות.
אז כדאי להן, לכנופיות הטרור, שצה"ל יהיה חזק ונחוש בפעילויותיו, והפרדוקס לא שם, אלא כאן.
מבלי לקבוע האם מאבקם של קיצוני הימין בניסיונם [שנכשל לעת עתה] לשמור על הבית בחברון אותו רכשו בכסף מלא, הוא מאבק צודק או לא, יש להבין את העובדה כי אלה נאבקו בו-זמנית נגד שלושה:
א. נגד השמאל הישראלי ההזוי, שרוצה שלום עכשיו במזרח תיכון חדש כילד שרוצה מה שאין.
ב. נגד צה"ל - כפי שתועד חלקית במרקע קבל כל העולם.
ג. נגד הפלשתינים.
אני לא סבור שדרכם זו של קומץ הנערים והנערות הייתה חכמה מבחינתם הם, ושוב, זאת ללא כל קשר לצדקת דרכם, אולם צריך להבין נכוחה כי קומץ צעירים אלו התעמתו ומתעמתים נגד שלושת הגורמים המוזכרים, וזה לא כבוד כל כך גדול לשמאל הישראלי המתגלה כאן במערומי שנאתו העצמית, וגם לא כבוד כל כך גדול לצה"ל, למרות ההצהרות המתלהמות של שר הביטחון בתום פינוי הבית מיושביו, על כי צה"ל בראשותו ניצח את הנערים בכוח הזרוע, והכניעם עד דק.
שורש העיוות הזה, שהתגלמותו בפלשתינים התומכים בצה"ל, הוא בשנאת היהודים עד כדי נישולם מנכסי דלא ניידי שנרכשו כדין.
יש לזכור כי אפילו בג"צ קבע בפסק דין ביניים [בטרם גמר ההליכים בעניין הבית] - כי הממשלה אינה מחוייבת לפנות את הבית מיושביו.
אבל ברק עלה על גל בג"צ והיטה אותו לכיוון אחר, כי די לו בכך שהוא רשאי - כדי שיפעל נגד מי שאינו חפץ ביקרו, בעזרת צבא העם בסגנון ההינתקות.
וכנופיות הטרור רואות את הקולות, משפשפות את העיניים, ומבקשות, ומתפללות, וואללה, שצה"ל יהיה יותר חזק, יותר נחוש, אותו דבר - אבל יותר.