הפרעות שפרעו בריוני המתנחלים בערביי חברון, מעלות על סדר יומנו שוב את הנימוקים המתחסדים שבהם משתמשים המתנחלים ותומכיהם - הגלויים והמוסווים - להצדקת ההתנחלות הלא-חוקית בשטחים, שעל-פי אמנת ז'נבה אסור ל"מעצמה כובשת" להעביר אליהם את אזרחיה. הנימוק הוא שזכותם של יהודים לשוב לבתים שבהם התגוררו לפני שנים והם נלקחו מהם עם הקמת מדינת ישראל, כיוון שנותרו בשטחים שלא נכללו בה. זה נשמע כאילו טוב ויפה. החזרת עטרה ליושנה. תיקון עוולות העבר. אבל זה נימוק צבוע, צביעות נטו.
אם כך - גם לערבים יש זכות לשוב לבתים שבהם התגוררו לפני שנים והם נלקחו מהם עם הקמת מדינת ישראל, כיוון שנכללו בשטחה: בטלביה, למשל, בקטמון, ביפו, בעכו, בחלקים מטבריה, מחיפה, בלוד, ברמלה, במאות הכפרים שבהם חיו ערב מלחמת העצמאות ומהם ברחו/גורשו במהלכה.
והצביעות כפולה ומכופלת. כיוון שהמתנחלים טוענים שזכותם להתנחל לא רק בבתים שהיו שייכים להם אישית (כמעט אין כאלה) או לבני משפחותיהם. הם רשאים לדבריהם להתנחל בכל בית שהיה שייך פעם ליהודי כלשהו. זה רכוש העם היהודי והם נציגיו.
אם כך, גם לערבים ישנה אותה זכות לתפוס חזקה בכל בית שהיה שייך פעם לערבי כלשהו, על אחת כמה וכמה בבתים שהיו שייכים להם או לבני משפחותיהם. במדינה דמוקרטית (ואנחנו הרי רוצים להיות גם מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית, לא?) כל בני האדם שווים ולכולם אותן זכויות. מי שרוצה להקנות זכות לבני עדה אחת ולמנוע אותה מבני עדה אחרת אינו דמוקרט. יתר על כן, הוא גזען. זה פירושה של גזענות - הקניית זכויות לקבוצה אחת, שלילתן מבני קבוצה אחרת.
מי שרוצה שיהיה כאן משטר שליהודים יהיה מותר לנכס לעצמם בתים שהיו שייכים ליהודים והם נושלו מהם כתוצאתה של מלחמת העצמאות, אבל קובע שלערבים שנושלו באותה מלחמה אין זכות כזו, מציע להנהיג כאן משטר של אפרטהייד. אז אל תשפכו דמעות תנין על כך שיש בעולם רבים הרואים את המשטר שלנו כמשטר של אפרטהייד, אם אצלנו יש רבים המקנים לו צביון כזה, גם למעשה, ולמרבה הביזיון - גם להלכה.
וזה בלי להעמיק בשאלה מה הפירוש המשפטי של "הבית שייך ליהודים"? לכל היהודים באשר הם? מי מוסמך להרשות "בשם היהודים" להיכנס לבית ולהשתמש בו? האם למתנחלי חברון שהתנחלו ב"בית אברהם אבינו", ב"בית הדסה", ובשאר מקומות בחברון יש חוזים אישיים חתומים כדין בידי בעלי הנכס?
אחרי מלחמת העצמאות נוצר סטאטוס קוו חדש. יהודים איבדו את החזקה בנכסיהם שנשארו מחוץ לתחום מדינת ישראל. ערבים איבדו את החזקה בנכסים שלהם שבתחום מדינת ישראל, אם לא היו נוכחים בהם במקום מחמת שברחו או גורשו. היו מהם שנעשו "נוכחים נפקדים" כיוון שביום הקובע היו בתחומי מדינת ישראל אבל לא בנכס שבבעלותם.
מי שרוצה לבטל את הסטאטוס קוו החדש ולחזור למצב שהיה כאן לפני הקמתה של מדינת ישראל, צריך להיות מוכן לכך שגם אחרים יערערו על הסטאטוס קוו החדש הזה, אבל מהכיוון ההפוך. זכויות נוסעות בדרך דו-סיטרית.
המדיניות הזו של "החזרת" נכסים שהיו פעם של יהודים לידי יהודים בלי להחזיר נכסים שהיו פעם של ערבים לידי ערבים היא לא רק רשעות היא גם טיפשות. פעם קראו לכך "מוסר הוטנטוטי": מה זה דבר רע? - כשהשכן שלי לוקח את הפרה שלי. מה זה דבר טוב - כשאני לוקח את הפרה של השכן שלי. היום מותר לקרוא לו מוסר של מתנחלים.
על הפרות הלא קדושות האלו עוד יישפך כאן הרבה דם. והוא יהיה על ידיהם של המתנחלים ותומכיהם הגלויים והמוסווים. מים רבים לא ירחצו אותו.