לפני כמה ימים השתתפתי בכינוס של מעצבי דעת קהל בכירים במטה נאט"ו בבריסל. בכירים בצמרת נאט"ו שהשתתפו בכינוס לא הכחישו כי אירן מהווה סכנה עתידית עבור אירופה, אולם לא גילו התלהבות להשתתף בפעילות צבאית נגד אירן, במקרה שהדיפלומטיה העולמית והדיאלוג שמתכוון הנשיא הנבחר אובאמה לנהל מול אירן ייכשלו.
הנימוקים שנמסרו לנו בכינוס למגמה הזו של נאט"ו, היו שונים. ההערכה הייתה כי חברות נאט"ו יחששו שפעולה נגד אירן תיכשל כפי שנכשלה ארצות הברית בעירק, שהמצב באפגניסטאן מחייב את נאט"ו לתגבר את כוחותיה המוצבים שם ושמספרם מגיע לכ-50 אלף חיילים, וכי יש חובה לאפשר לנשיא הנבחר אובאמה למצות את הדיאלוג מול אירן.
באשר לאיום הטילי האירני על אירופה, אותם טילי "שהאב" המגיעים לטווח של 2000 ק"מ ויותר, נאמר לנו שהוא נלקח בחשבון וכי נאט"ו תקים באירופה מערכת להגנה מפני טילים בליסטים.
המסקנה מהדברים הייתה ברורה, ישראל איננה יכולה לסמוך על כך שנאט"ו תעשה פעולה כלשהי כדי למנוע מאירן את היכולת הגרעינית הצבאית.
מי שזקוק להוכחה לגבי האופן הכושל שבו טיפלה הקהילה הבינלאומית בהתגרענותה של אירן כדאי שיקרא את דבריו של מחמד אל בראדעי, ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית שאמר, לפני כמה ימים, כי הקהילה הבינלאומית נכשלה בטיפול בסוגיה האירנית. בראדעי סבור כי הפיתרון נעוץ במישור הדיפלומטי ובהדברות מקיפה עם אירן.
האומנם כך?
לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולבראדעי עצמו, היה גם כן חלק בכישלון לעצור את אירן מלהצטייד ביכולת גרעינית. הדוחות של הסוכנות היו נכונים מבחינה טכנית אך בראדעי לא התריע בזמן בפני מדינות העולם על המגמות המסוכנות של הממצאים שהעלה בבדיקותיו; הוא לא היה תקיף מספיק ולא העניק כלים פוליטיים למדינות העולם להתמודד עם האירנים. ייתכן שאילו עשה זאת, התגובה במדינות העולם למדיניות הגרעינית של אירן הייתה שונה.
באשר לפיתרון ההדברות עם אירן שמציע בראדעי, כדאי להפנות אותו לדברים שאמר השבוע סגן נשיא אירן, רחים מאשווי, בפגישה בסעודיה עם נשיא סודאן, עומר אל-בשיר: "השמדת הציונות צריכה להיות יעד של העולם כולו. המשטר הציוני פושע ומושחת ומסכן לא רק את העולם הערבי והמוסלמי אלא את האנושות כולה".
כמה מומחי מודיעין בישראל מעריכים כי ממשל בוש היוצא איבד כבר לפני כמה חודשים את האופציה הצבאית לתקוף את מתקני הגרעין של אירן בעקבות הדוח שפרסמה מועצת המודיעין האמריקנית, וכי גם ממשלו החדש של אובאמה לא ינחית מכה צבאית על אירן. לעומת זאת מעריך דני איילון, שגריר ישראל לשעבר בוושינגטון, כי ממשלו של אובאמה לא ישלים עם אירן גרעינית ויפעל בכל הדרכים למנוע זאת כולל באמצעות הנחתת מכה צבאית, מכיוון שאם תשיג אירן נשק גרעיני, הדבר יסמל את סוף הנוכחות האמריקנית במזרח התיכון ותחילת שקיעתה של ארצות הברית כמעצמה.
לדבריו של דני איילון, הנשיא החדש אובאמה ינהל דיאלוג נוקשה עם אירן תוך מתן אולטימטום לשליטיה; הוא יפעל לצרף אליו את רוסיה וסין כדי להטיל על אירן חרם אמיתי והרמטי. אם לא ישיגו הסנקציות את המטרה, יפעל הנשיא אובאמה גם בדרך הצבאית. איילון מעריך כי אובאמה יתחיל לטפל באירן מיד עם כניסתו לתפקיד ולא ימתין עד לאחר קיום הבחירות לנשיאות באירן בעוד כמה חודשים.
ומה מעריכים באירן?
האירנים עצמם מעריכים כי האופציה היחידה שנותרה על הפרק היא שישראל תתקוף לבדה את אירן. כדי להרתיע את ישראל מפיצים האירנים ידיעות כי אלפי מתאבדים יבצעו, במקרה של תקיפה ישראלית, פיגועים נגד מטרות אמריקניות. הפצת ידיעות אלה נועדה להפעיל לחץ על ארצות הברית להשפיע על ישראל להימנע מפעולה צבאית נגד אירן. האירנים לא פוסלים את האפשרות שישראל תתקוף מטרות בשטחם בשבועות האחרונים של ממשלו של הנשיא בוש ותנצל את "תקופת הדמדומים" בין שני הממשלים ערב הבחירות בישראל. האזהרות שהם משמיעים כלפי ארצות הברית וישראל הן ההוכחה הטובה ביותר לחששותיהם.
אמיר מוסאווי, פרשן בכיר לעניינים אסטרטגיים ומקורב לצמרת השלטון בטהרן מעריך, לעומת זאת, כי הסבירות שישראל תתקוף את אירן היא נמוכה בגלל התנאים שבהם שרויה ישראל. לדבריו, מערכת ההגנה האווירית שלה היא בלתי יעילה מול הרקטות של החיזבאללה וגם מערכת טילי ה"חץ" היא כושלת. לדעתו, החלטה ישראלית לתקוף את מתקני הגרעין באירן "תהיה טיפשית ותהווה את תחילת הקץ של הישות הציונית". לאירן יש אלפי טילים ושום אזור בישראל לא יהיה בטוח מפניהם, אומר מוסאווי.
האם ישראל יכולה לתקוף לבדה את אירן ולהשיג את עצירת הפרויקט הגרעיני האירני או לפחות עיכוב השלמתו לזמן ממושך?
בהחלט כן, כך סבורים קצינים בכירים בחיל האוויר הישראלי ובמערכת המודיעין על כל שלוחותיה. לדבריהם, הרבה תלוי במפה המודיעינית המצויה בידי ישראל; יש לוודא כי המטרות שיותקפו הן ראויות וכי הסבירות לפגוע בהן היא גבוהה. יש ללמוד היטב גם את מערך ההגנה האווירית של האירנים ולנסות ולתאם עם ארצות הברית את התקיפה, מתוך תקווה שארצות הברית לא תפעל להניא את ישראל מביצוע הפעולה. אפשר לעדכן את האמריקנים מראש כמה ימים לפני ההתקפה הישראלית או אד הוק כמה שעות ספורות לפני היציאה לדרך.
ההערכה בישראל היא כי הממשל לא ימנע בכוח את פעולת חיל האוויר הישראלי; סביר להניח כי הממשל החדש של אובאמה לא יאהב, בלשון המעטה, להיות מופתע אך צבא ארצות הברית ימסור את הקודים הדרושים של המרחב האווירי במפרץ לטייסי חיל האוויר הישראלי, וכי שום טייס אמריקני לא ינסה ליירט את מטוסי חיל האוויר שלנו ביציאתם או בחזרתם מהפעולה. ההערכה היא גם שהאמריקנים יגלו הבנה לצעד כזה של ישראל ולא ינקטו סנקציה נגדה.
מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במילואים איתן בן אליהו, סבור אחרת. בן אליהו שולל אופציה צבאית ישראלית נפרדת נגד אירן ללא שיתופה של ארצות הברית. לדבריו, ברגע שהנשיא אובאמה ייקח לידיו את הטיפול באירן, ישראל צריכה להיות חלק מהאופציה הצבאית, אך אסור לה לפעול צבאית לבדה. בן אליהו אומר כי פרויקט הגרעין האירני הוא גדול בהיקפו וכולל עשרות אתרים ומתקנים; מדובר בתשתית רחבה ולא באתר אחד כפי שהיה בעירק, ולכן האופציה הצבאית צריכה להיות חלק מתהליך מדיני כולל. אם ארצות הברית תיכשל במאמציה אין מקום שישראל תהיה "חוד החנית" בעניין זה. "אופציה צבאית מנותקת ממהלך מדיני היא חסרת סיכוי", מסכם בן אליהו את עמדתו.
ומה באשר לתגובה האירנית להתקפה כזו של ישראל?
ההערכה בישראל היא שאירן תגיב על התקפה ישראלית על מתקני הגרעין שלה, בניגוד לסדאם חוסיין ובשאר אסד, שנמנעו מלהגיב לאחר שישראל תקפה את המתקנים הגרעינים שהיו בשטחם. בישראל מעריכים כי התגובה האירנית תהיה מוגבלת יחסית. אירן תפעל באמצעות החמאס והחיזבאללה לשגר כמה מטחי רקטות לעבר ישראל, היא תנסה ליזום פיגועים נגד יעדים ישראלים ויהודים בחו"ל ואולי אפילו תשגר כמה מטחים של טילי "שהאב" משטחה לעבר ישראל. בידי האירנים כמה מאות טילים מסוג זה. התגובה הזו היא צפויה וישראל יכולה להתמודד עימה.
לא סביר להניח שאירן תסגור את מיצרי הורמוז, תמקש את מי המפרץ ותתקוף יעדים במדינות המפרץ, למרות שהיא מאיימת לעשות זאת. תגובה כזו תזמין מעורבות עמוקה של ארצות הברית שתנחית אף היא מהלומות צבאיות על אירן; טהרן איננה מעוניינת בכך. אם כן, התגובה האירנית תהיה כואבת אך אין מדובר בתגובה שתהיה בה משמעות אסטרטגית מבחינתה של ישראל.
השד של התקפה ישראלית על מטרות באירן איננו נורא כל כך. האלטרנטיבה שלאירן יהיה בסופו של דבר נשק גרעיני היא המסוכנת ביותר.