מפלגת קדימה,בראשותה של הגברת לבני,אשר מתיימרת להנהיג במקומותינו פוליטיקה אחרת,הוכיחה אתמול,עד כמה,רחוקה מפלגה זו, מן המודל המושלם, אותו מנסה למכור לנו הגברת לבני,ועד כמה היא מייצגת את הריק הפוליטי,אשר כנגדו יוצאת מפלגה זו מילולית, לפחות.
כאשר פרופסור בן-ששון מוצב במקום ה 35- והגברת רוחמה אברהם, דליה איציק, רוני בר-און, ועוד, הם הפותחים את רשימת קדימה, שאלת התפוגגותה של קדימה,היא עניין של זמן בלבד.
אך דווקא מפלגת העבודה עשוייה להרוויח מרשימתה של הגברת לבני,שהרי רשימת קדימה,אינה מייצגת את המרכז:רוב חברי העשירייה הראשונה הם "בוגרי" הליכוד בעלי אוריינטציה ימנית, ובנוסף רמתם הביצועית של מועמדיה, נמוכה בהרבה מרשימת הנבחרים של הליכוד לבחירות הקרבות.
אנשי קדימה אינם יכולים להוות אלורנטיבה ראוייה לליכוד,ואינם מייצגים את קו המחשבה של מפלגת העבודה.
מאחר וכך, ניצבות שתי אפשרויות בפני הבוחר הישראלי,לתמוך ברשימת הליכוד או במפלגת העבודה, אך באם הוא מתקשה להזדהות עם בני בגין, בוגי יעלון, שטייניץ ודומיהם, יהיה עליו לבחור בין מפלגת העבודה או קדימה-ויש יסוד סביר להניח כי ייטה לסמוך במקרה זה,על מפלגת העבודה.
מפלגת קדימה הייתה מראשית דרכה מפלגה עמומה מבחינת דרכה המדינית,ועמימות זו הלכה והתגברה עם הסתלקותו של האיש אשר ייסדה, מר שרון. כך שלמעשה אנו ניצבים שוב, במקום בו שהינו כל השנים, ימין או שמאל, כאשר קדימה תיהפך, כך נראה לבלתי רלוונטית, אמירה אשר נוטים לייחס דווקא למפלגת העבודה.
נותרו עוד פחות מחדשיים עד ליום הבחירות, אך בהחלט קיימת אפשרות כי תרחישים פוליטיים, אשר לא חזינועד עתה, ישנו את מפת המפלגות והפוליטיקה הישראלית,ותוצאות הבחירות עוד עשויות להפתיע את כולנו.