"על שלושה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו", אמר עמוס. על ירי על אזרחים, על הסתתרות מאחורי אזרחים, על גרימת סבל לאזרחינו ועל גרימת סבל לאזרחיהם, נשיב לשלטון המרצחים בעזה מנה אחת אפיים.
על הקריאה להשמידנו, על הריקוד על חורבות ישובינו, על הרעלת המוחות והלבבות, על הרס התקוות - על כל אלה נגמול ביד חזקה, יד ישראל. כדבר הנביא, "ושלחתי אש בחומות עזה".
אין אומה בתבל שהייתה נוהגת אחרת. אין עם שהיה מתאפק זמן כה רב, זמן רב מדי!
מזה שנים חבריי ואני אומרים שההינתקות תוליד מדינת טרור. מזה שנתיים אנו קוראים לנטוש את מדיניות ההבלגה ולאמץ מדיניות של התקפה. מזה חודשים שאנו אומרים שהרגיעה היא אשליה, שצריך לעבור מפאסיביות לאקטיביות.
זו אינה העת לעסוק במחלוקת העבר. זו העת להתמקד בהווה ובעתיד.
נכון עשה ראש הממשלה כשהכריע להפסיק את הספיגה הפסיבית ולעבור להתקפה אקטיבית. טוב עושים מפקדי וחיילי צה"ל שיצאו לקרב להגן על אזרחי מדינת ישראל.
אנו מחזקים את ידי לוחמינו, כפי שאנו מאמצים אל ליבנו את תושבי הדרום שעומדים בגבורה תחת האש המתמשכת.
מטרת ישראל צריכה להיות כפולה: הפסקת הירי על ישובינו, והסרת איום הטילים מעזה.
הפסקת הירי על ישובינו יכולה להיות מושגת תוך זמן קצר. הסרת איום הטילים תדרוש בסופו של דבר את הפלת שלטון החמאס וחיסול הבסיס האירני בעזה.
לא נשכח את בננו השבוי, החייל גלעד שליט, שעלינו להשיבו הביתה בשלום. מעבר לכך, ישנו יעד על והוא השבת כושר ההרתעה לישראל, שבלעדיו אין לנו קיום. יעד זה יושג לא במבצע צבאי אחד אלא בשינוי המדיניות שיבוא לידי ביטוי במשך השנים הבאות.
אויבינו מביטים בנו מקרוב ומרחוק. במשך עשרות שנים הם ראו ישראל חזקה שהגיבה בעוצמה על כל התקפה עליה. מדיניות תקיפה זו הפחיתה בהדרגה את מספר המדינות התוקפות אותנו, ובסופו של דבר הביאה את השלום עם מצרים ועם ירדן.
אבל בשנים האחרונות, כתוצאה ממדיניות של חולשה, עיוורון מדיני ונסיגות חוזרות ונשנות אל מול הטרור, החלו אויבינו להאמין שישראל היא כוח דועך, שכוחנו הלאומי תש, שנכונותנו להילחם התרופפה.
אין דבר חשוב יותר משינוי תפיסה זו אצל האויב. אין דבר חשוב יותר מלהבטיח שישראל עזבה סופית את דרך החולשה ועלתה חזרה על דרך העוצמה.
שינוי זה לא יתחולל עם פעולה צבאית אחת. הוא לא יתרחש בשבוע אחד, בחודש אחד, אפילו לא בשנה אחת. ניתן לאבד את כושר ההרתעה בזמן קצר, אולם להחזירו דרושות שנים רבות.
כושר ההרתעה שלנו יוחזר כשנאמץ מדיניות שיטתית של מאבק בלתי מתפשר בטרור, כשנבהיר מה הם הקווים האדומים שלנו, וכשנגבה באופן עקבי מחירים כבדים מאוד מאויבנו על חציית קווים אלה.
עלינו להבהיר לחמאס שלא נסבול יותר התקפות טילים על ערינו. אפשר גם אפשר לחסל את איום טילי החמאס. מי שאומר אחרת אמר גם שאי אפשר למגר את איום טרור המתאבדים ואת הירי על גילה.
איננו יכולים להחזיר לתושבי שדרות ויישובי הנגב המערבי את השנים האבודות, אבל אנו יכולים לשנות את פני העתיד על-ידי אימוץ מדיניות אחרת.
עלינו לדחות סופית את נתיב החולשה ולאמץ את דרך העוצמה. עלינו לנטוש את העיוורון המדיני לטובת פיקחון מדיני. עלינו להימנע מלחזור על שגיאות מדיניות שנתנו פרס לטרור והעניקו לו בסיסי התקפה בדרום ובצפון.
במציאות שהתהוותה סביבנו, נסיגות נוספות רק יאפשרו לאויבנו לתפוס את השטחים שנפנה ולהפכם לבסיסים חדשים לשיגור אש טילים על ישובינו, אזרחינו וילדינו.
על כן נשמור בידינו גבולות בני הגנה - לרבות רמת הגולן, בקעת הירדן וכל בירתנו ירושלים.
בל יטעו אויבינו. עמנו מלוכד לעת צרה. אנו עומדים מאוחדים אל מול המלחמה.
אחדות זו מחייבת נורמה מינמלית של התייצבות בעת צרה מצד כל אזרחי ישראל, ערבים ויהודים כאחד. אינני מתכוון לכך שכל אזרח ואזרח חייב לתמוך באופן אוטומטי בכל צעד של הממשלה. אבל בלתי נסבל הוא שיתמכו באויבינו.
כשצה"ל נלחם בפושעי המלחמה של החמאס, כשחיילנו מחרפים את נפשם כדי להפסיק את שיגור הרקטות הרצחניות, לא ייתכן שיהיו בינינו אלה שיניפו את דגלי החמאס ויחזרו על קללותיו, המכוונות להשמידנו.
לערביי ישראל אני אומר: הקיאו את הקיצונים מתוככם, שימרו על מרקם הדו-קיום בינינו. ולקיצונים אני אומר: הישמרו לכם! נפעל ביד ברזל נגד תומכי החמאס בתוכנו!
מי שאין לו נאמנות למדינה שבה הוא חי יתקשה לדרוש שהוא יהנה מכל הזכויות של אותה מדינה.
אני קורא לראש הממשלה לפטר לאלתר את השר מג'דלה ולהרחיקו משולחן הממשלה. שר בישראל משרת מטעם ולמען מדינת ישראל, ואינו רשאי להחרים את ישיבות הממשלה כשישראל נאבקת עם אויביה.
עוד נכונו לנו ימי מבחן ואתגר. נתגייס כולנו לתמוך בחיילי צה"ל בחזית הלחימה, בתושבי הדרום בחזית העורף, ובצדקת מדינתנו בחזית ההסברה.
רק עמידה איתנה אל מול אויבינו תחזיר את כושר ההרתעה. רק היא תבטיח את ביטחוננו. ובסופו של יום, רק היא תביא את השלום. "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום".