מיתוסים נפוצים על אכינצאה

1. תמציות אלכוהוליות המכונות בשפה המקצועית טינקטורות. האלכוהול ממצה ומשמר את תכונות הצמח. ניתן לשתות את התמצית. נוח לשימוש מיידי. 2. קפסולות או כדורים. אלה תמציות יבשות של הצמח. איכותם גבוהה ותכונות הצמח ממוצות באיכות גבוהה. נוח לשימוש מיידי. 3. תה משורש אכיניצאה. מרתיחים שתי כפיות אבקת שורש אכיניצאה לכל כוס מים, כרבע שעה, על אש נמוכה ושותים. דורש הכנה.

מניסיוננו השימוש בצמח יעיל מאוד בזמן ההיריון ובתקופת ההנקה ובטוח לתמיכה חיסונית וכללית. יתרה מכך, אכינצאה נותנת מענה טיפולי בתקופה רגישה זו, כאשר ישנם מספר רב של צמחים האסורים בשימוש (משפחת השפתניים) במקרים של נטייה לשפעות חוזרות, וזיהומים שונים לרבות קנדידה. לאחר בדיקה מקיפה שערכנו בנושא, לא נמצא מחקר שמצביע על בעייתיות בנושא. בנוסף, בדיקה על-ידי צוות חוקרים קנדי, העלתה אפשרות כי השימוש באכינצאה הוא בטוח בזמן ההיריון ודרושה בדיקה נוספת לגבי השימוש בזמן ההנקה. בשני המקרים לא ידוע על דיווח המעיד על תופעות לוואי משמעותיות בזמן השימוש באכינצאה.

לאור כל הנאמר לעיל, השימוש באכינצאה משפר את התפקוד הכולל והמשולב של מערכת החיסון ועל-ידי כך משפר במקרים מסוימים את הפוקוס והמיקוד של הפעולה החיסונית בכל הרמות. במחלות אוטואימוניות מיקוד המערכת הוא הבעיה העיקרית, כאשר מערכת החיסון אינה מבחינה בין מזהמים חיצוניים, לתאים של הגוף עצמו. השימוש באכינצאה נפוץ בקרב הרבליסטים רבים ברחבי העולם לשימוש בזמן מחלות אוטואימוניות ולאחרונה החלו מחקרים המנסים לאשש שימוש זה ולהבין את מנגנון הפעולה.

כאמור, השימוש באכינצאה מעלה את רמת התנגודת של המערכת החיסונית בגוף בכמה רמות מה שבהחלט הופך אותו לצמח מחזק ובונה ומעצם ההגדרה השימוש בו יהיה יעיל וטוב גם למניעה של מחלות וזיהומים בקטריאליים וויראליים (בעיקר בשורשים) לטווח הארוך. שלושת הסוגים נמצאו יעילים מאוד, ובשל האספקטים הנוספים השימוש בהם יהיה טוב גם כטוניק כללי למערכת ההגנה והבנייה של הגוף. המיתוס הרווח כי אכינצאה אינה יעילה למניעה, התבסס בעיקר בעקבות מספר מחקרים אשר לא הראו שום שינוי בין קבוצות אשר נטלו אכינצאה לבין קבוצת הפלסבו - כאשר שניהם נחשפו לזיהומים שונים. ברוב המחקרים הללו משך זמן הלקיחה של האכינצאה היה קצר (בחלקם אף 5 ימים), המינונים היו נמוכים מהמקובל, והשימוש היה לעיתים בעלים ובפרחים. בנוסף, ישנה טענה כי שימוש ארוך טווח באכינצאה יביא בסופו של דבר "להתרגלות" של הגוף ובבוא היום כאשר יתעורר זיהום - הצמח לא ישפיע כלל. לטענה זו אין ביסוס לא במחקרים ומעקבים קליניים ואף לא מניסיונם של הרבליסטים רבים הנמצאים עימנו בקשר שוטף, המדווחים על ההיפך בדיוק. יתרה מכך, מחקר שנערך עוד בשנת 1986 הראה יכולת טובה יותר של עמידות חיסונית בשבוע ה-12 לשימוש באכינצאה על-פני השבוע ה-2. מניסיוננו, הצמח יעיל למניעה של זיהומים שונים על-ידי חיזוק מערכתי כללי, בעיקר למטופלים הסובלים מזיהומים חוזרים. הצמח יעיל לטיפול גם למחלות אקוטיות וכן במחלות כרוניות.

מעורר ומחזק בעקיפין את התגובה החיסונית הכללית על-ידי פעולה של המרצה וחיזוק מערכות נוספות בגוף - בשורשים בלבד. העלים והפרחים פחות יעילים לשימוש ארוך טווח כאשר הערך המונע שלהם מוטל בספק. תרומתם היא בעיקר בשל פעילות אנטי זיהומית ישירה בדומה לאנטיביוטיקה. מגביר זרימת דם פריפרית בהיותו צמח מניע ודינאמי - תגובה חיסונית באזור מסוים עלולה להיפגע עקב זרימת דם לקויה היוצרת מחסור בתאים לבנים באזור הנגוע. משפר תהליכי ספיגה במערכת העיכול - פירוק חלקי של המזון עלול ליצור תחושת כבדות ועייפות המחלישים את הגוף, בנוסף לעומס מטבולי המחליש את תפקוד מערכת העיכול והכבד. כל אלו יכולים בסופו של דבר לפגוע בתגובה החיסונית בכל הרמות. הפגיעה במערכת החיסון היא אף מעבר לכך, כאשר עומס מטבולי מקושר בחלק מהמקרים להתפתחות של אלרגיות ומחלות אוטואימוניות בהן מערכת החיסון כביכול "יוצאת מכלל שליטה". מגביר ומאזן את התקשורת החיסונית - עוזר בחידוש התגובה העצבית של הגוף. מערכת חיסון יעילה תלויה בעצבוב נכון ועירנות תמידית למזהמים אפשריים. פעולה זו של האכינצאה קשורה לתקשורת החיסונית הפנימית, החשובה ביותר לתפקודה של מערכת החיסון בהקשרים הכללים של הגוף.

ישנם מחקרים רבים המנסים מזה שנים להבין את דרך הפעולה של אכינצאה על-ידי הבנת החומרים הפעילים ומנגנוני פעולתם ואכן ישנה התקדמות משמעותית בתחום זה בשנים האחרונות. מתוך הניסיון הקליני הנצבר בברא צמחים, הצמח הוא ללא ספק מהחשובים ביותר לחיזוק יכולת העמידות של הגוף על-ידי חיזוק וויסות פעולת מערכת החיסון ומערכות נוספות בכמה רמות:

קו הגנה ראשון - בריריות השונות בגוף:

ברמה הפשוטה ביותר, הצמח מעצים את האפקט הכללי של מערכת החיסון על-ידי הגברת פעילותם של התאים הפגוציטים, כקו הגנה ראשון של מערכת החיסון Phagocytosis והנעה של זרימה לימפטית. בניגוד לצמחים אחרים, הוא אינו משמש כמשקם ריריות, אלא מעלה את רמת התנגודת החיסונית שלהן, כאשר ידוע כי הריריות הן ברוב המקרים אזור החיץ המפריד בין הגוף הסטרילי כביכול, לסביבה החיצונית ה"מזוהמת" - במערכות הנשימה, העיכול, עיניים, גרון וחלל הפה וגם במערכת השתן. ברוב המקרים (למעט זיהומים עוריים), כאן פוגש המזהם לראשונה את הגוף. המערכה המתנהלת תקבע בסופו של דבר אם תתפתח מחלה סיסטמית, כאשר המזהם פורץ את הקו הראשון ואם לאו. לכן, האכינצאה יעילה לשימוש במצבים זיהומיים של אותם האזורים, במיוחד במצבים של זיהומים חוזרים, המעידים על רמת תנגודת נמוכה של הרקמה. לדוגמא: ילדים/מבוגרים הסובלים מנזלת תמידית או שיעול תמידי, ה"תופסים" כל וירוס שעובר בסביבה וגוררים את הזיהום לשרשרת בעיות ומעגל חולי המתמשך תקופה ארוכה. האכינצאה יעילה במיוחד בקרב ילדים ותינוקות למגוון גדול של בעיות זיהומיות, כאשר קו הגנה זה עדיין פרוץ, עד להשלמת ההתפתחות הביולוגית. כהמשך ישיר לכך, לשורשים פעילות אנטי בקטריאלית ישירה (בכל הזנים) ופעילות אנטי ויראלית ישירה, בעיקר של הפרחים (במיוחד ב-E. purpurea). החשיבות של אפקט זה היא אומנם נמוכה יותר ויעילה במיוחד בשימוש מקומי, אך אף היא מוסיפה מבחינת ההחלשה והמיגור של הגורם המזהם ליכולת העמידות של הקו הראשון, בסינרגיה כללית של מגוון פעילויות האכינצאה.

כעיקרון, הצמח בטוח לשימוש לתקופות ארוכות, במינונים גבוהים ולאורך זמן, בתינוקות, ילדים מבוגרים וקשישים ואף בזמן הריון והנקה. טעם הצמח הוא מעט חריף ולכן עלול לגרום לגירוי אצל אנשים עם רגישות יתר במערכת העיכול, במצבי אולקוס וגסטריטיס וכו'. על בעיה זו ניתן להתגבר על-ידי לקיחה של אכינצאה יחד עם הארוחות. באופן כללי, הצמח לא מומלץ לשימוש בזמן טיפול כימותרפי במצבים של סרטן בלוטות הלימפה או הדם.