רצח נפשע: האמת של קסטנר יוצאת לאור

כבר חלפו 50 שנה מאז הרצח הנתעב של ד"ר ישראל (רודולף) קסטנר בידי בן-עוולה שטוף-מוח בתל אביב, ופצעו של הרצח הפוליטי הראשון בארץ עדיין לא נגלד. ממחר (יום א',4.1.09) יוקרן בסינמטקים ברחבי הארץ סרטה של הבימאית האמריקנית, גיילן רוס, 'להרוג את קסטנר'. הסרט מגולל את סיפור רציחתו של מציל יהודי הונגריה בשואה בפתח-ביתו בתל אביב, בידי זאב אקשטיין, מי שהיה בעברו איש שירותי הביטחון בעצמו. קסטנר, למי ששכח, יהודי ממוצא הונגרי, היה ערב-הירצחו עורך-לילה ביומון ההונגרי דאז, 'אויקלט'. קודם לכן כיהן כדובר משרד המסחר והתעשיה והיה מועמדה של מפא"י דאז לכנסת השניה. אלא שלא בשל אלה נרצח. בשנת 1953 הואשם רודולף קסטנר על-ידי מלכיאל גרינוולד, יהודי דתי תימהוני, בשורה של האשמות חמורות לכאורה: שיתוף-פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה במלחמת העולם השניה; הסתרת דבר סכנת ההשמדה מיהודי הונגריה על-מנת להציל כ-1700 יהודים "מיוחסים", שהותר להם לעזוב את בודפשט לשווייץ; סיוע לפושע הנאצי, קורט בכר, על-ידי מתן עדות לטובתו במשפטי נירנברג. בתגובה הגיש קסטנר תביעת-דיבה נגד גרינוולד, באמצעות עורך-דינו, שמואל תמיר. בפסק-דין אומלל קבע השופט המחוזי דאז, בנימין הלוי, כי ההאשמות הוכחו וכי "קסטנר מכר את נשמתו לשטן" - דברים שעליהם הצטער בדיעבד. בפסק-דינו גם קבע השופט הלוי כי קסטנר מסר עדות-שקר מטעם הסוכנות היהודית במשפטו של הפושע קורט בכר בנירנברג. לעומתו, טענו תומכיו של קסטנר כי דווקא בכך הוא הוכיח עצמו כגיבור, כאשר למרות כל הסיכונים האובייקטיביים והקשים במגעיו עם נאצים כמו אדולף אייכמן, הוא עשה כמיטב יכולתו להציל מספר רב ככל האפשר של יהודים. קסטנר צדק פסק הדין הקשה של השופט הלוי, שהוכח מאוחר יותר כנמהר, הביא לכך שהממשלה, שלא הסכינה עימו, עירערה לבית המשפט העליון ואף זכתה בערעור. בית המשפט באינסטנציה הגבוהה קבע ברוב קולות כי קסטנר לא רק שלא שיתף פעולה עם הנאצים - הוא גם נהג בתבונה כשהסתיר, כטקטיקה, את סכנת ההשמדה של יהודי הונגריה, כאשר הצליח, בסופו של דבר, להציל בכך 1700 מהם מקרונות המוות. בד-בבד נזפו שופטי העליון בשופט הלוי על אימרתו האומללה כי "קסטנר מכר את נשמתו לשטן". אלא שהגורל רצה אחרת. ב-4 במארס 1957 היה מי שהחליט כי פסק הדין האמיתי לא יוצא על-ידי בית משפט בישראל. "יקום דבר מניין בחורים" - חרץ ד"ר ישראל שייב, איש "מלכות ישראל" את גורלו של ד"ר קסטנר, בבטאונו הקיצוני, "סולם". עד מהרה נמצא קורא נאמן שדאג להוציא את הדברים מן הכוח אל הפועל. היה זה זאב אקשטיין, בעברו איש שירות הביטחון, שיצא עם אקדחו "לשליחות הקדושה" של רבו. בליל ה-3 במארס 1957 הוא ארב, בחשכת-לילה, בפתח-ביתו של ד"ר קסטנר, ברחוב השופטים בתל אביב, עד שיחזור מעבודתו כעורך-לילה ביומון ההונגרי דאז, "אויקלט". כשיצא ד"ר קסטנר ממכוניתו, זיהה אותו אקשטיין, ירה בו באקדחו והרגו, כשמייד לאחר הרצח הצליח להימלט על נפשו, אך לא לאורך ימים. ידם של שלטונות החוק השיגה אותו והוא נכלא למאסר ממושך. כל המציל נפש אחת עכשיו, משעולה לאקרנים הסרט "להרוג את קסטנר", נפתח מחדש סיפורו של מציל יהודי הונגריה ושל האירועים הקשורים בדמותו. גם אם דמותו של קסטנר שנויה, עדיין, במחלוקת - דבר אחד נעלה מכל ספק: במעשיו הצליח ד"ר קסטנר להציל 1700 נפשות יקרות של העם היהודי. ואם היה מי שקבע כי "המציל נפש אחת בישראל - כאילו הציל עולם מלא", הרי שקסטנר הציל הרבה יותר. על כך הוא לא היה ראוי לעונש - בוודאי לא לרצח!