אכן, צפיתי בתוכנית "האח הגדול" ואכן, ברצוני לומר עליה משהו לא פופולרי. הגרסה הישראלית של "האח הגדול" הצליחה להשיג משהו שאף אחת מאחיותיה ברחבי העולם לא השיגו, להיות תוכנית אקטואליה מרתקת. מגישי "פוליטיקה", "עובדה" החווירו מול הפקותיהם של שפרה, יוסי, ליאון, אשר, צבר וחבריהם. במקום לדבר על המציאות, ראינו את המציאות.
התוכנית לקתה בכל ליקויי תוכניות הריאליטי הטלביזיונית, וולגאריזציה, מאמץ עיקש וחסר עכבות של חברת "קשת" לגרוף רווחים והגחכה בכל מחיר. למרות כל זאת, למרות צוות ההפקה ולא בגללו, זכינו לסדרה ארוכה של שיחות ועימותים בעלי תכנים מרתקים. הציר המרכזי לכל חילופי הדברים הללו הייתה הזוכה בתחרות, שפרה.
סוגיות ליבה של החברה הישראלית
באילו מעגלי אקטואליה עסקה התוכנית? העימות בין דת עממית לדת משכילה, העימות בין דעות קדומות ביחס לזכויותיהם ומעמדם של ההומואים לבין התייחסות הליברלית כלפיהם, העימות בין תרבות רחוב לבין תרבות סובלנית והומאנית, העימות בין הפגת השעמום בלהג ובפטפוט מול החיפוש העיקש אחר יצירה ויצירתיות והעימות בין הנכונות להיצמד לכללי המשחק תוך מאמץ חסר פשרות לזכות בפרס לבין השמירה על עקרונות של חברות והתנהגות הולמת. מדהים איך הצליחה בחורה אחת להעלות את המפגש הממושך לשורה של ברורים ואתגרים.
כבר בתחילת התוכנית נתגלה העימות בין אשר, שהגיע לתוכנית כדי להטביע בה את חותם הדת והמסורת, לבין ביתו המשכילה של הרב, שפרה. אשר קידש את המסורת שהכיר ואילו שפרה הבהירה לו שהקשר בין מסורת לבין כללי הדת היא לעתים מקרית לחלוטין. בסופו של דבר הודה אשר שבקיאותה של שפרה בהלכה גבוהה משלו. איני יודע אם נצפו חברות פורום הנשים הדתיות "קולך" בתוכנית "האח הגדול" או לא. דבר אחד אני כן יודע, שהויכוחים בין אשר לבין שפרה בנושאי דת, תואמות את סדר יומן.
בזכות ולא בחסד
ליאון ההומוסקסואל העלה בעצם נוכחותו את נושא היחס ההולם לגאים ולגאות במדינת ישראל על סדר יומם של שוכני הווילה.
הסלידה מתופעת ההומוסקסואליות התמקדה באשר, הדתי מטבריה, אך היא כללה גם משתתפים אחרים. ליאון, בקסמו האישי יצר לסולדים אתגר קשה. מחד-גיסא, מדובר באדם חביב וחברותי, ומאידך-גיסא – בהומו. ליאון קיווה שהסובלנות שגילה אשר כלפי ליאון האדם תשפיע לקדם את הסובלנות כלפי הומואים בחברה כולה. שפרה החדירה בליאון את ההבנה שמעצם היותו אדם, מגיעות לו זכויות אדם. שפרה שכנעה את ליאון שאסור לו להסתפק בחסדו של אשר. זכותו למעמד שווה מבוססת על היותו אדם ולא על חסדו של אדם זה או אחר!
פרידמניזם או בובליליזם?
העימות המרכזי בבית האח הגדול הוכתר במינוח מביתה של משפחת בובליל מאשקלון, הפריד מנים נגד הבובלילים. המונח "פרידמנים" לא הוצג כמונח כעימות בין צאצאי יוצאי אירופה לבין צאצאי יוצאי ארצות המזרח. כך, לדוגמא, הוכתרה רנין הערבייה כפרידמנית. ההבחנה היא בעיקרה תרבותית. אלא מה, בבית האח הגדול, לא הייתה שום אפשרות שלא לראות ביוסי בובליל את מייצג ה"בובלילים" ואת שפרה, ככוהנת הגדולה של ה"פרידמנים". סיפור ההימור של יוסי בובליל והתייחסותה של שפרה לסיפור המחישו את ההבחנה בצורה הברורה ביותר. יוסי סיפר בגאווה לשאר המשתתפים שלפני שלושה עשורים הוא התערב עם שלושה מחבריו שיצליח להביא בחורה ולאפשר לכל אחד מהם לקיים איתה יחסי מין. ואמנם, הוזמנה בחורה ויוסי היה הראשון ש"פתח במצווה". כשסיים, אמר לבחורה ששאר חבריו מעוניינים גם הם לשכב איתה. הבחורה התנגדה, אך הוא חזר אליהם והציע את שהבטיח. שלושת החברים נרתעו מלהצטרף ל"חגיגה", הבחורה נמלטה מהדירה, אך, וזה היה המסר החשוב ביותר לדעתו של יוסי, הוא זכה בהתערבות! הייתה זו שפרה שהביעה את סלידתה מהתנהגותו של יוסי. סיפור זה עורר עניין רב בציבור. דיונים רבים התנהלו עליו בפורומים באינטרנט. "קשת" ניסתה להעלים את האירוע ומנעה הפצתו ברשת. דיירי הבית לא היו, כמובן, ערים לסערה, אך עצם התרחשותה העצימה את השיח הציבורי. ההנהגה החברתית בכלל וארגוני זכויות האזרח ומעמד האישה בפרט, חייבים היו ללמוד מהאירוע לקח חשוב.
גם היום, בשלהי שנת 2008, יש רבים המתייחסים בזלזול לפגיעה בנשים, המעדיפים את ההתבטאויות העסיסיות של יוסי בובליל על העקרונות החשובים של כבוד האדם בכלל וכבוד האישה בפרט. אם רבים עוברים לסדר היום אחרי סיפור כזה, יש צורך במאבק המשכי ובהשקעה רבה בחינוך כדי לשרש גישות פסולות אלו מחצרנו.
העץ הסרוג
המאפיין הבולט ביותר לתוכנית האח הגדול הוא השעמום. יכולת לצפות בערוץ 20 זמן רב ודבר לא התרחש. ואולם, לצופה אופציה קלה להלחם בשעמום, כיבוי הטלוויזיה או זפזופ לערוץ אחר.
משתתפי התוכנית חוו את השעמום דקה-דקה, יום-יום, שבוע-שבוע למשך יותר ממאה ימים. איך מתמודדים עם השעמום? היו שטרחו ועבדו (איתי, עינב, לדוגמא). ואולם, כמה עבודה אפשר למצוא במקום כזה? אחרים, בילו זמנם בדיבורים ובניסיונות למזער סיכויי הדחה. שפרה סבלה אולי יותר מאחרים מהשעמום, ואולם היא גלתה יצירתיות מדהימה בהתמודדות איתה. כך למשל, הסביר האח הגדול את הימצאותם של כלי שחמט בוילה בכך ששפרה יצרה אותם, כך מצאה לה שפרה דרכים אין ספור לפרום ולסרוג מחדש, כך יצרה שפרה את המונומנט היחיד שישרוד את הסדרה הנוכחית, העץ הסרוג.
עץ זה יוצג לראווה במוזיאון ויימכר במכירה פומבית לצרכי צדקה.
להתגאות ב'כמעט אונס קבוצתי' בשביל מיליון שקל?
העימות בין יוסי בובליל לבין ה"פרידמנים" נסוב סביב ציר נוסף, המשחק לעומת המציאות. אין כל ספק, הפרס הגדול קרץ לכל משתתפי התוכנית. אחרי הכול, מיליון שקלים אינם הולכים ברגל! ואולם, האם כשמשחקים, צריכים להתעלם מכל דבר אחר? יוסי בובליל קרוב את חבריו לתהום אפשרות האונס הקבוצתי. יוסי בובליל התהלל בהצלחתו להשיג הצלחה בהימור תוך התעלמות מתוצאותיה של ההתערבות אילו היו חבריו נחרצים כמוהו לנצח.
יוסי בובליל ביקר קשות את ה"פרידמנים", צבר, שפרה, רנין וליאון על שבירת חוקי המשחק ועל שמירת החברות. לקח חשוב נלמד מתוכנית האח הגדול הנוכחית, אפשר גם להתנהג בצורה נורמטיבית וגם לזכות במשחק.
"אנחנו" או "אני"?
במהלך המשחק עברה המנהיגות של ה"פרידמנים" משי לצבר. שניהם אמצו דפוס של הסתגרות והתנשאות. לכישלון אסטרטגיה זו חשיבות חינוכית והסברתית רבה, לא זו הדרך. מגורים משותפים בבית, או חיים משותפים בחברה, צריכים להתבסס על סובלנות הדדית. פסילת האחר היא מתכון לריב ולמתח. ככל שניתן, עדיפה דרך ההדברות.
מנפלאות המציאות האנושית
רוב חברי רואים בתוכנית האח הגדול את פסגת הרדידות והוולגאריות. אמני ישראל הפגינו נגדו. רוב אלה שבקרו את התוכנית, לא צפו בה. אלו שצפו, הסתפקו בתמצית המגמתית שהעלתה "קשת" בערוץ 2. אלה גם אלה לא בחנו את ההתרחשות במקורה. אילו עשו זאת, היו מופתעים. מסתבר שהרכב מעניין של אנשים יכול להביס כל מתכונת, אפילו מתכונת של תוכנית ריאליטי!