עתירתם של מספר ארגונים לזכויות אדם מהשמאל הרדיקאלי, ביניהם ארגון עדללה, המבקשים להורות למדינה לחדול מלירות בצוותים רפואיים ברצועה השסועה, נדונה ביום שישי (09.01.09). בעתירה נטען, בין היתר, כי תקיפת הצוותים הרפואיים והאמבולנסים המצויים בדרכם להענקת סיוע לנפגעים, עומדת בניגוד לחוק הבינלאומי ואף בניגוד לחוק הישראלי. בית המשפט הוציא צו המחייב את המדינה להשיב עד יום שלישי (13.01.09) כיצד בכוונת המדינה להבטיח סיוע רפואי לאוכלוסיה הפלשתינית.
העותרים יוצגו על-ידי עו"ד פאטמה אלעג'ו, אשר עובדת בארגון עדללה משנת 2007. אלעג'ו היא בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ובעלת תואר שני במשפט בינלאומי בזכויות אדם מאוניברסיטת אסקס באנגליה. עו"ד אלעג'ו עבדה בעבר באגודה לזכויות האזרח ועסקה בהגנה על זכויות אדם בשטחים הכבושים.
בשנת 2004 השתתפה עו"ד אלעג'ו בעתירה דומה לבג"צ, במסגרת האגודה לזכויות האזרח. באותה עתירה ביקשה האגודה לזכויות האזרח בדחיפות מבג"צ להורות לשלטונות הצבא בעזה לאפשר תנועת אמבולנסים חופשית, וזאת במסגרת המבצע בעל השם הפסטורלי משהו, 'קשת בענן' (בג"צ 4764/04). בראשית 2008, לאחר שהחלה ישראל להגביל את אספקת הדלק לרצועת עזה השתתפה אלעג'ו, במסגרת ארגון עדאללה, בעתירה (שנדחתה) כנגד צמצום אספקת הדלק לעזה.
שוחחנו עם עו"ד פאטמה אלעג'ו על המצב ההומניטרי ברצועת עזה ("אין דבר כזה מינימום הומניטרי, סטנדרט הומניטרי אמור לשפר את מצב האוכלוסיה, לא לדרדר אותו"), על הצידוקים שישראל מספקת למצור בעזה ("אי אפשר להרעיב אוכלוסיה כדי לשנות את עמדותיה הפוליטיות") ועל עיקרון המידתיות ("גם אם היו מחבלים במתחם בית הספר של אונר"א, הפגזת 40 אזרחים אינה מידתית").
הגם שעו"ד אלעג'ו הציגה בבהירות משנה סדורה המתייחסת לאופן שבו מפרה ישראל את כללי המשפט הבינ"ל ההומניטרי בעזה ("שטח כבוש, עדיין"), והגם שתיארה באופן חי ומצמרר את המצב בעזה בעצם ימים אלו ("נערות בנות 16 ו-18 נאלצו לצעוד 3 קילומטרים בכדי להגיע לטיפול רפואי"), כשנשאלה על מעשי החמאס, טענה ש"אין זה תפקידה לגנותו, ואם יקום בית משפט עליון פלשתיני, במסגרת מדינה פלשתינית, הם אלו שישפטו את אנשי החמאס".
חלקו הראשון של הראיון, אשר מתפרסם ברשימה זו, מתמקד בהיבטים של משפט בינלאומי הומניטרי, הנוגעים למבצע 'עופרת יצוקה'. חלקו השני של הראיון שנפרסם כאן, ידון בהיבטים משפטיים וכלליים של הסכסוך הישראלי הפלשתיני, כמו גם במצבם של ערבי ישראל.
תוכלי לסכם במשפט אחד, על מה בעצם העתירה?
מדובר בעתירתם של ארגוני זכויות אדם להורות למדינה להמנע מפגיעה בצוותים רפואיים ולאפשר להם פינוי, ואמבולנסים.
כיצד מגיע אליכם מידע?
העותר הראשון הוא רופאים לזכויות אדם, והתפקיד שלהם הוא הגנה על הזכות לבריאות, בין היתר בשטחי הכיבוש. הם בקשר ישיר עם בתי חולים, גם עם משרד הבריאות הפלשתיני, עם ארגון הבריאות העולמי, עם ארגון הצלב האדום ועם ארגון הסהר האדום. כמובן שהם מקבלים מידע גם מעדויות אישיות. אנשים מתקשרים לרופאים לזכויות אדם ומבקשים דרכם לתאם הגעת אמבולנסים. העתירה נסמכה על עדויות שגבו רופאים לזכויות אדם, וגם על דוחות של הצלב האדום, אשר התייחסו למצוקה הנוראית בעקבות הפגיעות רחבות ההיקף והחמורות בזכות לחיים ולשלמות הגוף. אנו יודעים על מאות הרוגים ועל אלפי פצועים, והם מדווחים על הקושי להגיע לפצועים, ביחוד במקומות שבהם כל השכונה הופצצה, והמון פצועים לכודים תחת ההריסות.