לשכות ראש הממשלה, שר הביטחון ושרת החוץ מדליפות ללא הרף מידע על עמדות האישים המנהלים את המלחמה בצומת ההכרעה הקרבה והולכת. למרות העמדת הפנים, אין לשכוח את הבחירות האמורות להתקיים בעוד כחודש. קיימים דיווחים, סותרים במספר פרטים, בנוגע לעמדות השלישייה המובילה, אך קיימת הסכמה שראש הממשלה ושר הביטחון שואפים להסדר הפסקת אש ארוך טווח שבמסגרתו תהיה מחויבות להפסקת הירי ופיקוח יעיל על ציר "פילדלפי" למניעת ההברחות. שרת החוץ מטיפה להפסקת המבצע ללא מו"מ, ולנסיגה מהרצועה תוך שמירת כל "האופציות" לעתיד.
השגת הסדר הפסקת אש משמעה רתימת גורמים שונים שלכל אחד מהם אינטרסים עצמאיים ואף מנוגדים. אין צורך להיות מומחה על-מנת להבחין בניגודי האינטרסים. בין היתר קל להצביע על היריבות המרה בין אבו מאזן לחמאס, המתבטאת בתמיכתו של הראשון בהכנסת כוח רב-לאומי לרצועה אל מול התנגדות נחרצת של החמאס. ברורה גם עמדת מצרים השוללת הכנסת כוח רב-לאומי לתחומה על-מנת לטפל בהברחות, פעולה שיש בה כדי לפגוע בריבונותה ולהכתים אותה כמי שלא עשתה די בעבר בנושא זה.
קשה שלא להבחין בעובדה ששרת החוץ שלנו נותרה ללא תעסוקה ממשית. בכל הנוגע להסדר הפסקת האש והמגעים עם מצרים, אין למשרד החוץ השפעה ונגיעה ממשית. משרד החוץ חייב היה לנהל את המאבק המדיני בארצות הברית באירופה ובאו"ם וכן את מאבק ההסברה הישראלי, ובכל החזיתות הללו הוא נחל עד כה כשלון צורב. אין זה ברור אם יש מוצא מדיני מהמשבר הנוכחי, אבל נראה שמשרד החוץ בהנהגתה של השרה לבני אינו הגורם שעשוי לקדם מוצא כזה ושרת החוץ ויתרה מראש על הניסיון.
בכל האפיקים מנסה שרת החוץ לשדר מסר, תקיף כביכול, שאין לנהל מו"מ עם חמאס ואין להעניק לו הכרה כלשהי, ומכאן שיש להפסיק את המבצע ולצאת מיד מהרצועה תוך שמירה על האופציה לחזור ולפעול כאשר תתחדש האש. מסר זה הוא לא רק נבוב בתוכנו, אלא הוא חסר אחריות מיסודו.
ראינו בעבר הקרוב עד כמה קשה לקבל החלטה לבצע פעולה צבאית מקיפה, גם כאשר ברור שהצד שכנגד מתארגן היטב ללחימה ממושכת. ראינו כיצד אנו מעדיפים להתמכר לרגיעה, אפילו חלקית, ובלבד שלא נאלץ לעמוד במבחן שאנו עומדים בו היום. המחשבה שנוכל לפתוח במהלך צבאי כל אימת שיעלה רצון מלפנינו, היא חסרת בסיס וחסרת אחריות. אם אין אפשרות להשיג הישג מדיני כעת, חייבים למצות את המהלך הצבאי עד להכרעה.
קבלת עמדתה של שרת החוץ משמעה חזרה מידית למצב הקודם ולמצב גרוע בהרבה, לאחר פרק זמן שינוצל על-ידי החמאס להתארגנות מחודשת. משמעה של קבלת עמדה זאת, הוא וויתור מראש על האפשרות לחסימת הרצועה מפני החדרת אמצעי לחימה בעתיד וביניהם רקטות שיגיעו גם לתל אביב. עמדת שרת החוץ היא עמדה תבוסתנית במסווה של תקיפות מדינית. הצעתה של לבני מוותרת, ללא תמורה, על האפשרות להציע משהו לתושבי הדרום מלבד "רגיעה" קצרה לזמן קצוב ואף רגיעה כזו אינה מובטחת כלל ועקר.
ישראל חייבת לנצל את הישגי המבצע על-מנת לחתור לגיבוש הסדר הפסקת אש ממושכת שבו תהיינה מעורבות מצרים והרשות הפלשתינית, ואשר יתבסס על יצירת אינטרס משותף ארוך טווח לכל הצדדים לשמור על רגיעה ומניעת הברחות נשק. תפקידה של שרת החוץ לפעול במרץ להשגת מטריה בינלאומית להסדר כזה, ולא להניח מראש שהסדר כזה אינו אפשרי ואינו רצוי. אם אין בידי שרת החוץ לתרום כדי להגיע להסדר זה, מן הראוי לפחות שלא תפריע. כמו במלחמת לבנון השנייה, תפקודה של השרה לבני בעתות משבר מתגלה כבעייתי ביותר.