בשונה מהבחירות הקודמות, מצביעים הפעם סקרי דעת הקהל על אחוז גבוה, חסר תקדים, של בעלי זכות-בחירה מתלבטים, או שסתם מגלים אדישות ליום הבוחר.
כאלה או אחרים, צעירים כקשישים, שהחליטו לשבת בבית ולהחרים את הקלפי, רק יורים לעצמם, בסופו של דבר, ברגל. הם מאבדים בכך לא רק את יכולתם להשפיע, אלא גם משחקים לידיו של מי שלא היו חפצים ביקרו. ומלבד זאת, החרמת הבחירות גם אינה מעידה, דווקא, על אזרחות טובה, בוודאי שלא במדינה דמוקרטית.
מי שאדיש ליום הבוחר איננו אלא בת-יענה, הטומנת את ראשה בחול; ומי שמחרים את הקלפי, כאקט של מחאה, רק עלול לחזק בכך את מי שלא היה רוצה שייבחר. אלה גם אלה רק פוגעים, בעליל, באושיותיה של הדמוקרטיה הפרלמנטרית.
נגד שבלוניות
כך או אחרת, כל הסימנים מעידים כי רוב המצביעים יטילו הפעם לקלפי את הפתק שלהם למען מי שעומד בראש רשימתם, יותר מאשר למען הרשימה עצמה. והרי, מצעי המפלגות כבר מזמן חדלו לעניין את הבוחר הפוטנציאלי, במיוחד כאשר ההבדלים ביניהן הולכים ומטשטשים. עדות מוצקה לכך היא מצעיהן הדומים של שלוש המפלגות המובילות - קדימה, הליכוד והעבודה.
לאלה, שבכל זאת, נמלכו בדעתם והחליטו להחרים את הבחירות, יש לנו עצה קטנה: במקום לשבת בבית ולחכות למשיח, שממילא לא יבוא בינתיים - מומלץ, למרות הכל, להשפיע, גם אם ההשפעה נראית שולית בלבד. הדברים אמורים במיוחד למי שאין בדעתם לתמוך באחת המפלגות המובילות והשבלוניות.
למרות קשת המפלגות האינפלציונית, מצויות, עדיין, כאלה שהבחירה בהן אינה צריכה לעורר, בהכרח, בחילה. שהרי מלבד רשימה כמו "עלה ירוק", המבקשת להכשיר את צמח הקנביס, כשהיא חוברת, באורח פרדוקסלי, לרשימת ניצולי השואה - יש, עדיין, לפחות שתי רשימות, עם מסר חיובי, המתייחסות בכובד ראש לחוק ולסדר.
פתק לבן
מבלי לנהל, חלילה, תעמולת-בחירות - כאלה הן, למשל, רשימת "הירוקים, למען ישראל ירוקה", בראשותו של פאר וייסנר; או "ישראל חזקה", בראשותו של אפרים סנה. בעוד הראשונה חרתה על דגלה את המאבק למען איכות הסביבה - הרי שהשנייה הציבה בראש מעייניה את המלחמה בפשע. שני מאבקים, לא פחות מכובדים מאלה המתנהלים סביב השולחן המדיני.
ספק, אומנם, אם שתי הרשימות האלה יעברו בכלל את אחוז החסימה, אבל במדינה כמו שלנו, שבה מתנהלות בחירות רובניות - יש מקום גם לרשימות-מיעוט, מבלי שייבעטו החוצה בידי בולדוזרים מפלגתיים, אימתניים ומפלצתיים. מלבד זאת, גם התמיכה בהן עשויה רק לסייע להגשמת מאווייו של כל אזרח המבקש לשמור על חוק וסדר - נשמת-אפה של כל מדינה מתוקנת.
אבל, גם מי שיסרב להשתכנע בצדקת הדברים האלה, עדיין עשוי למלא את זכות הבחירה המוענקת לו מכוח החוק. הוא יוכל, למשל, לשלשל לקלפי פתק לבן, או למלא אותו בשמו של גלעד שליט. שני הפתקים ייפסלו, אומנם, על-ידי ועדת הבחירות כבלתי-חוקיים, אבל יהיה בהם אפקט של מחאה אקטיבית, של הצבעה ברגליים, מצד מי שבאמת אכפת לו.