המפה הפוליטית מבוססת הסקרים מתחילה להתבהר. אף אחת מהמפלגות הגדולות איננה מצליחה בשלב זה לעבור את 35 המנדטים. המספר הזה קריטי לכל מפלגה הרוצה להקים ממשלה יציבה, יחסית, שתוכל לתפקד לאורך זמן.
למרבה החרדה המצב איננו כך. נראה ששתי מפלגות - קדימה והליכוד נמצאות בסוג של שוויון בעשירון השלישי של המנדטים הצפויים.
ישראל ביתנו ומפלגת העבודה נמצאות גם הן בסוג של שוויון בעשירון השני של המנדטים הצפויים. כל השאר מאחור.
מכיוון שאין היום מפלגה אחת גדולה ודומיננטית, צפויה הממשלה העתידית לעמוד בפני קשיים עצומים בהקמתה ובוודאי בכהונתה. הלחצים בהם ישראל עומדת בימים אלו, מדינית וכלכלית, הם ללא תקדים, חוסר יציבות המערכת הפוליטית ושיטת הממשל נראים היום בעייתיים מהרגיל. השילוב הזה קטלני.
אין ספק שההצבעה בבחירות אלו איננה רציונאלית. היא רגשית, מהבטן, ומבטאת כעס, פחד, תסכול וחוסר אמון ציבורי בהנהגה הפוליטית כולה.
בממסד, ברשויות המדינה ובעתיד המדיני והכלכלי. במילים אחרות, תמונת המצב הפוליטי מבטאת את איבוד האופטימיות והתקווה של הציבור הישראלי.
המשמעות -
בחירות חדשות תוך שנה וחצי-שנתיים. אין מצב שהממשלה החדשה תצליח לשרוד יותר. אין מצב. השיטה הקיימת, השיטה הפרלמנטרית, הביאה את עצמה לשיאי אבסורד, חוסר תפקוד וחוסר משילות, בגלל עוצמת האירועים בשנים האחרונות ובעיקר לאור מורכבות ותהליכי ההתפרקות שעוברת החברה הישראלית.
דינה של ממשלת ישראל ומדינת ישראל ייחרץ על כל ויכוח ומריבה אישיים ופוליטיים. היכן שיש אנשים עם אגו ויצרים - יש מריבות וחילוקי דעות.
עידן המפלגות הגדולות נעלם. אין קדימה, ליכוד ועבודה שעוברות את 40 המנדטים. החברה הישראלית איננה מסוגלת לייצר מפלגות המונים בסדר גודל כזה. אז מה יש לנו?
תיקו בין המפלגות - ויאללה בלאגן.
ראשי המפלגות הגדולות לא השכילו למרבה הצער להגיע להסכמה, לפני הבחירות הנערכות היום, בדבר מציאת הפתרונות הקיימים על הנייר ליציבות הממשלות. הבחירות כבר כאן וזמן יקר בוזבז לשווא. לכן, יש ללכת לפתרון הכולל, המקיף, היסודי, הבסיסי והנדרש, היכול וצריך להביא לפתרון ולמזור למרבית תחלואי המערכת הפוליטית העכשווית - בחירות אזוריות.