בשלוש השנים האחרונות של שלטון שבראשו קדימה ומפלגת העבודה, ישבנו איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו ואין מחריד.
המצב הביטחוני היה מעולה: בירושלים, בתל אביב, בחיפה - יצאו התלמידים מדי בוקר לבתי הספר אחרי לילה של שינה ערבה וחלומות פז. בכיתות למדו באין מפריע, קולות הנפץ ששמעו היו רק בצפייה בסרטי מלחמה בטלוויזיה או באולמות הקולנוע.
לעומתם, אי שם בירכתי הארץ, בחבל ארץ שכוח-אל המכונה בהתפייטות "עוטף עזה". נחתו על ראשיהם של הילידים תושבי האזור אלפי רקטות, המכונות בלשון השרברבים "צינורות מעופפים". אותם צינורות הרגו ופגעו בתושבים רבים (פחות מבתאונות דרכים) הרסו עשרות בתים, ילדים שנגמלו שבו להרטיב מאימת ההתפוצצויות, התעוררו משינה טרופה ומסוייטת, ובשעת הלימודים נאלצו מדי פעם לזחול על גחונם מתחת לשולחנות כדי שלא יתפוצצו על ראשיהם אותם אבובים.
בשיעורי הציור הם למדו, שאם חפצי חיים הם, "צבע אדום" משמעותו לזנק מן הכיתה ולתפוס מייד מחסה. רבים מהוריהם של אותם תלמידים, איבדו את פרנסתם - משום ששכניהם בעלי האמצעים שפירנסו אותם, נמלטו על נפשם לישראל של צנרת המוליכה מים בלבד.
פירות באושים מ"עופרת יצוקה"
בתקופת הזוגיות המופלאה של קדימה-עבודה, אותם צינורות טפחו והעצימו ואף הגדילו את טיווחם, כך שלעוטף עזה הצטרפו גם אשדוד, אשקלון, באר-שבע, ואף התפוצצו בגדרה.
בתקופה בה שלטו בישראל ממשלות "תהליך השלום" הוא הניב "רק" שתי מלחמות בצפון ובדרום. המלחמה האחרונה שכונתה "עופרת יצוקה" נעה כסביבון, מפעילי הסביבון קבלו רגליים קרות ועצרו את המלחמה טרם זמנה ופירותיה: החייל גלעד שליט נמק עדיין בכלאו, בכירי החמאס לא איבדו שערה משיער ראשם, ובמנהרות רפיח נמשכת הברחת האמל"ח במלוא עוזה.
בין פירות "העופרת היצוקה" ראוי להזכיר את גירושו בבושת פנים של שגרירנו מוונצואלה, קציני צה"ל חשופים להעמדה לדין על פשעי מלחמה, ישראל הפכה למדינה מצורעת, ראש ממשלת טורקיה הפך לגיבור לאומי לאחר שהאשים אותנו ברצח ילדים, והאנטישמים ברחבי העולם הרימו שוב את ראשם המכוער.
קדימה לעבודה בעיניים
בתקופת שלטונם של הצמד קדימה-עבודה: פחת הקטל בדרכים, תלמידי ישראל דורגו במקומות הראשונים במבחני המיצ"ב, ביטחונם האישי של אזרחי ישראל גבר, משפחות הפשע עברו הסבה מקצועית, שיעור האבטלה ירד משמעותית, ומים מותפלים זורמים בצינורותינו בימי הבצורת.
ראש הממשלה היוצאת נחקר כבר 14 פעמים במשטרה, שר האוצר לשעבר נאשם בגניבת מיליונים מקופת הציבור, שר האוצר הנוכחי חשוד בהצבעה כפולה בכנסת, ואחרון חביב (אולי שכחתי מישהו) המשנה לראש הממשלה החדיר את לשונו למקום לא לה...
והעם המטומטם כפוי הטובה, במקום להיות אסיר תודה למיטיביו, על "תהליך השלום" המוצלח, ועל השיפור המשמעותי שחל בשירותים שהעניקה לו ממשלתו היקרה תוך ביעור השחיתות בשורותיה: גמל לה ברעה תחת טובה, כמעט ושילש את כוחו של הליכוד, והעניק למחרחרי המלחמה המאיימים על "תהליך השלום" ועל אהבת ישראל בעולם 65 מנדטים.
את העם המטומטם הזה צריכים להחליף, או לחילופין להקים ממשלת אחדות/רוטציה שתסנדל את רצון הבוחר, ותמשיך את המדיניות המנצחת של הצמד המופלא קדימה-עבודה. בקיצור: קדימה לעבודה בעיניים!!!
הערה לסיום: (לקוראים הצעירים ולאלה ששכחו) לאחר המהפך של 1977, כשהסתיים שלטון מפא"י ארוך השנים, ובגין נבחר לראשות הממשלה, תסכולו של השמאל היה כבד מנשוא (דומה להיום). יצחק בן אהרון, מראשי השמאל אמר אז ברוב ייאוש "צריך להחליף את העם" ושולמית אלוני הוסיפה: "בחרתם בגין הכינו את הקסדות...".