קדימה - שלום, ולא להתראות!

כצפוי - לפחות בעיניי - ממשיכים הטילים והרקטות לנשור אל מרחבי הדרום. וזו עוד הוכחה מפוצצת, ש"עופרת יצוקה" הייתה לא-כלום, או כפי שסיכמתי ביומה האחרון - הרבה רעש וצפצופים. "...אך הופסקה האש, וחמאס חזר לשקם את מנהרות ההברחה וגם יורה פצצות מרגמה לפעמים, כדי לבחון את תגובת ישראל. כלומר - עושה לאולמרט-לבני-ברק אצבע משולשת מול האף. המבצע עלה הון תועפות והרבה דם וסבל, ולא השיג דבר - כמו מרבית מבצעינו הצבאיים". לפני פחות מחודשיים כתבתי: "מבצע 'עופרת יצוקה' הופסק לפני השלמתו - כדי לתת לאהוד ברק ולספינולוגים של ציפי לבני הזדמנות לרוץ, ולספר לחבר'ה. וכמה מסכנים החיילים, שנאלצו להוציא עבור מנהיגינו המושחתים את הערמונים מהאש שהציתו. "ז'וז'ו אבוטבול פתח... במשל על מנתח, שהפסיק ניתוח לכריתת גידול ממאיר באמצע, סגר את התפרים, ויצא מחדר הניתוח... "וכרגיל, כל מנגנון התעמולה של ממשלת הזדון כבר פצח, עוד בטרם נפסקה האש, בתעמולת הבחירות. באיזה שם אחר תכנו את הקרקס המשודר בשידור מקביל בכל הרשתות, שבו הודיעו אהוד&אהוד על הידוע כבר לכולם, שאינם רוצים להמשיך בלחימה?! ללמדני, שצדקתי במאמרי הראשון בסדרה זו, שציין, כי המלחמה ב'עופרת יצוקה' תנוהל נגד ביבי נתניהו...". ציפי לבני הולכת הביתה - אולי דרך האופוזיציה. כמו הרבה בובות אין-חפץ-בהן, תושלך עוד מעט לערמת המִחזור, כדי שראובן אדלר ואייל ארד יוכלו ליצור מאריונטה אחרת, שתרקד לצלילי חליליהם, והפעם תספק את הסחורה. אהוד אולמרט הולך הביתה - אולי דרך ספסל הנאשמים. כמו הרבה שליטים בעלם השלישי, וכמו קודמו בתפקיד - הכין לעצמו כמה מצבורים (קניפעלס - באידיש) לרגעי סגריר. גם אהוד ברק הולך הביתה - גם כן, דרך ספסלי השועלים באופוזיציה. שמעתי בדמעות תנין את בכיים של אנשיו על מפלתה של מפלגה, שעשתה פעמיים את שטות חייה, ובחרה בו להובילה. וכמו הרבה ארגונים גדולים, שעזב מאמצע שנות השבעים - ברק הותירם מפוררים והרוסים. ועל כל אלה - עלינו לשבח, להודות, לפאר, ולהגיד בקול רם ובטוח - שלום ולא להתראות! סוף עידן קדימה בעיתונים מנסים כעת לסכם את עידן קדימה, שהחל בבגידת ראשיה בבוחריהם ובשליחותם, נמשך במעשה האיוולת של ההינתקות (אפילו שימון הראשון כבר התחרט עליו! והוא - כמו האפיפיור - טרם הודה, למיטב זיכרוני, בשום טעות), והסתיים בחקירות משטרתיות ובוועדת חקירה ממלכתית על ההתעללות במגורשי קטיף. "המפץ הגדול" הפך למפח-נפש עוד יותר גדול, שהמיט רק אסונות עלינו. כדי לסכם את עידן קדימה - לא כדאי לבדוק את הכישלון הבוטה במלחמת לבנון 2, אלא דווקא את הפלופ, הנקרא "עופרת יצוקה". כאמור, כבר ביומו הראשון, סיכמתי, שזו תרמית מתוחכמת, שנועדה להסב את הדעת מכישלונות ממשלת הזדון בכל תחום אפשרי (ואז המשבר הכלכלי עדיין היה בחיתוליו). אהוד&אהוד&ציפי ביקשו להונות את העם, כאילו הם מגִנים עליו באמצעות הפעלת צה"ל נגד מוקדי הטרור בעזה. הם ביימו מלחמה, ולא התכוונו באמת להילחם. הם רצו לגנוב את הדעת, וכמעט הצליחו. ומה נותר לנו? כמו ברפואה - שימוש בתרופות בצורה לא-אחראית, יוצר חסינות נלמדת של גורמי המחלות, שבסופו של דבר מאיינת את השפעת התרופות. כך איתרע לאנטיביוטיקה; וכך איתרע למדינת ישראל בגלל הנהגתה המושחתת. כרגע, לאחר תקופה ארוכה של בדיקה - חוזר חמאס להפגיז את דרום הארץ כל אימת שיתאווה. ב"עופרת יצוקה" נכללו אשדוד, גדרה ובאר-שבע באזור המרוקט. כרגע, אני משער, כשיפתח חמאס באש לתכלית - מעגלי הירי יכללו יישובים רבים, שאינם צריכים להיות מופתעים, למרות מיקומם הצפוני כביכול. שוב נשאלת השאלה הבסיסית - מדוע אין למדינת ישראל, אחרי יותר משמונה שנים, תשובה הולמת לרקטות? האם זו רק שחיתות, האופיינית למערכת ביטחוננו? או שמא זה טירוף-מערכות? את המחדל הזה ילמדו בכל בית-ספר למדיניות ציבורית. כתבתי על כך הרבה, ואציין, כי "פרויקט מנהטן" הבשיל תוך פחות מארבע שנים - כיוון שהנשיא פרנקלין דילאנו רוזוולט היה נחוש לעשותו. אותו הדבר קרה לפרויקט החלל האמריקני בשנות השישים של המאה העשרים. לכישלון בהגנת הדרום צריכים לצרף גם את בטלנות תושבי הדרום ואת אדישותם למר-גורלם. לו עמדו על זכותם להיות מוגנים - היה מצבם אחר. למשל - בידקו את דפוסי הצבעתם, ותיווכחו, שממשלת הזדון זכתה בדרום לתמיכה ניכרת. מה שנקרא, "ביקשת - קיבלת!" ובלשון המחשבים, GIGO. החמאס "קורא" את ישראל כיוון שחמאס קראו היטב את מפת ההנהגה של ממשלת הזדון - הם ידעו היטב כיצד לשחוק במהירות את כל ההישגים המועטים של "עופרת יצוקה". והם פענחו היטב את צפונות קוד ההנהגה הישראלית, שאינה רוצה לעשות דבר, אלא רק למלוק עוד טובות הנאה מהידבקותה לקרנות המזבח. לכן, ידעו, שלא תהיה שום תגובה ממשית על תוקפנותם. כלומר, דובר צה"ל יודיע הודעות תקיפות, שאין מאחוריהן דבר - כשם שבמבצע המפואר "עופרת יצוקה" לא היה דבר, אלא רק דיבורים בעלמא. נראה לי, שאת חאלד משעל, יקיר העיר דמשק - שכבר היה כמעט-שאהיד, ובעזרתנו נמלט מחיקן של 72 בתולות - קשה לשכנע במילים ריקות מבית-היוצר של קדימה. ומה קורה עם ההרתעה הישראלית, שהלכה לבלי שוב? במו ידינו הצלחנו לקעקע כל לבנה במערך הזה. כבר הרבה זמן אנחנו נוכחים לדעת כי יש משוב בין הרתעה במישור האסטרטגי מול מדינות עוינות ובין התרעת הטרור. כשהכישלון בהתרעת טרור מהדהד בכל רחבי המזרח התיכון, אין פלא, שמדינת ישראל אינה מסוגלת להרתיע. כך, ממשלת הזדון יכולה לציין לזכותה את המאט העצמי של ההינתקות ושתי תבוסות קשות. לשום ממשלה בישראל - אפילו לא לממשלת המחדל של גולדה - אין רקורד כזה. ממשלת הזדון - לכל הרוחות נזכיר עוד את משרד החינוך תחת הנהגתה המזהירה של יולי תמיר, את משרד האוצר תחת הנהגתו הנמרצת של רוני בר-און, ואת משרד הבריאות תחת הנהגתו המעולה של יעקב בן יזרי, את הטיפול היצירתי במשבר המים בהנהגת פואד בן-אליעזר, את הישגי משטרתנו תחת הנהגתו הנועזת של אבי דיכטר ואת הנפלאות, שחולל שאול מופז במשרד התחבורה. אל מול הישגיהם (ולא מניתי את שאר חבריהם למחדל) מחווירים אפילו מחדלי הביטחון. אחרי שמונה שנות קדימה מדינת ישראל מפורקת וממוטטת, וזקוקה מיד לרפורמה כוללת. לכן, צריך לשגר את ממשלת הזדון לכל הרוחות - בתקווה, שחבריה הכישלונרים לא יקמבקו את עצמם, כיוון שאיננו צריכים אותם. הם הותירו את המדינה במצב כה אנוש, עד שנצטרך להתאמץ מאוד לתקן את המעוות, אם הוא הפיך, ואין לנו כוחות לטפל בהם. לכו לכל הרוחות, למען השם, ואל תעשו לנו הצגה של דאגה פטריוטית, כי אנחנו מכירים אתכם, ויודעים היטב את האמת עליכם.