לאביבה ונועם שליט שלום!
החלטתי לכתוב לכם אחרי תקופה ארוכה של התלבטות. וכי מי אני שאפנה, אייעץ ואולי אבקש מההורים של גלעד שנמצא בשבי תקופה ארוכה כל-כך לשנות כיוון.
בכל זאת אני עושה זאת בהנחה, לדעתי מאד מוצקה, שגלעד - עם כל הסבל שלו וגם שלכם -
בריא ושלם. אני משוכנע שאויבינו הנאלחים המחזיקים בו דואגים לשלומו, לא מתוך שהפכו לציונים אלא כקלף מיקוח יחיד ומיוחד עבורם במו"מ לשיחרור אנשיהם.
כמו כל אזרחי המדינה וגם כדוגמא לדאגת המדינה לחיילי צה"ל, הייתי שמח לראות את גלעד חזרה בינינו. בהכירי את אויבינו, האבסורד הוא שככל שגובר הלחץ הציבורי והפוליטי על ראש הממשלה להביא לשחרורו של גלעד, כן דרישותיהם עולות והסיכוי של גלעד להשתחרר קטן.
בכל זאת חשוב להדגיש, שבניגוד לבן אחותי – יובל מירון ז"ל, שנפל ב–1969 בפשיטה על האי גרין במסגרת סיירת מטכ"ל; בניגוד לרס"ן רועי קליין ז"ל וחיילים רבים רבים אחרים שהמדינה שלחה ולא יחזרו - גלעד שלכם יחזור. אין לי ספק.
אינני מדבר ומשווה ודורש מכם להתנהגות דומה לרבקה גובר, ואמהות ואבות אחרים אשר בנפול בנם האחד שלחו את בנם השני וגם הוא נפל. היו אלו אולי זמנים אחרים, על אף שזה קורה עידין גם בימינו. אני רק קורא לכם, לממשלה ולכל אזרחי המדינה הדואגים לגלעד, לשינוי כיוון ושינוי מדיניות.
א. להפסיק את ביקורי אנשי הצלב האדום וגורמים אחרים אצל אסירי החמאס ואירגוני הסרוב האחרים עד שיתאפשרו ביקורים אצל גלעד.
ב. לבטל את כל ההטבות לאסירים ולהשוותם לאלה שלהערכתנו "ניתנות" לגלעד. ככל שנדע על שיפור אצל גלעד, כן נשפר ל"אחינו".
ג. להפסיק לחלוטין את כל ההפגנות והלחצים הפומביים לשחרורו של גלעד ולחזור לשיתוף פעולה שקט עם גורמי הביטחון.
ד. לעצור ולחטוף בפעולות גלויות וסמויות אישים בכירים נוספים במטרה להגביר את הלחץ על חוטפי גלעד עד לשחרורו.
אביבה ונועם!
אתם אנשים שעם כל כאבכם האישי, אני משוכנע, שאפשר לדבר איתכם עדיין בהגיון. אתם יודעים ששחרור אסירים עם דם יהודים על הידיים, ועוד במאות, יעודד את אויבינו לחטיפות ורציחות נוספים, ובכלל לאבדן כושר ההרתעה שלנו כלפי מעשי תוקפנות שלהם נגד אזרחינו וחיילינו. אתם יודעים גם, מניסיוננו, שלפחות חלקם של המשוחררים יחזרו לביצוע מעשי טרור ולרצח של ישראלים.
אל תלחצו על מי שיצא וסיים את מבצע 'עופרת יצוקה' מבלי לדרוש ולהשיג את שחרורו של גלעד בנכם, כשאפשר היה להשיג זאת. הם לא מתאימים לטפל בהשבת גלעד ללא שיקולים זרים. המתנתם כ"כ הרבה זמן; המתינו עוד קצת לכניסתו לתפקיד של ראש ממשלה שאני מקווה ומאמין, שיטפל בנושא שחרורו של גלעד בצורה יותר רצינית ואחראית.
דרך אגב, לא חשבתי שצריך לפתוח במלחמה בשביל להשיב את גלעד אולם, כשהבחנתי בכך שהמבצע עומד להסתיים ללא שחרורו של גלעד, הרמתי טלפון לחזי משיטה, אשר מרכז את המטה לפעילות בנושא וניסיתי לשכנעו שעכשיו הוא הזמן להפעלת לחץ ציבורי על הממשלה. לצערי, כנראה בגלל כל מיני הבטחות חשאיות עליהן בודאי סמכתם, לא נעשתה שום פעילות פומבית והמבצע הסתיים.
אביבה ונועם היקרים!
אני משוכנע שאינכם מחפשים כבוד ורק רוצים את גלעד בנכם בריא ושלם בבית.
בכל זאת אני קורא לכם לתרום בדבריכם ובהתנהגותכם לשינוי ערכים בחברה הישראלית בנושא הטיפול בחטיפות ובשבויים. שינוי שגם, אני משוכנע, יזרז את החזרתו של גלעד וגם ימנע חטיפות ורצח של חיילים ואזרחים ישראלים בעתיד.
אוהב אתכם,
אורי גנני, ירושלים.