הטור של פריצי

אז הוציאו מאורוות המשפט את העז של ליברמן, ובמקומו יוכנס יעקב נאמן. מעניין כמה זמן ייקח להם להתחיל להכפיש גם אותו, או שהם סומכים על כך שכתב האישום הקודם, שחטף מהם בפעם שעברה, כבר לימד אותו שלא כדאי להתחיל איתם. מעניין אם הוא גם יזחל אצלם על הרצפה, או רק יתחנף בנימוס. מה שמדהים זה שכל המדינה עוסקת בשאלת זהותו של שר המשפטים, שעה שצונאמי כלכלי אדיר דוהר אל חופינו ועומד להותיר בקרוב עשרות אלפי ישראלים מרוסקים, אחרי שיאבדו תחילה את מקום עבודתם. זה לא סרק. זה יקרה, כי למרות שקיבלנו אתראות ואזהרות ומספיק זמן להתארגן, אנחנו עדין עסוקים בשטויות של מערכת המשפט. מכל הבחינות, מי שיעמוד עכשו בראש המערכת הכלכלית יהיה בקרוב חשוב יותר מכל שופטי הבג"צ המחוזי והשלום גם יחד. ברצונו הוא יוכל אפילו לסגור אותם ואיש לא יתעניין. כי בעוד שנה, כשעוד 200,000 מפרנסים שעובדים היום יעברו לחיות מקיצבאות סעד, כשמספר המובטלים יגדל בטור, כקופת המדינה תתרוקן, כשחנויות ונכסים יעמדו ריקים להשכרה וכשהמשק יעבוד רק בחצי תפוקה וקדרות חברתית תיפול על המדינה ותוביל לייאוש, אז יתברר עד כמה הדמוקרטיה שבירה ואינה מבטיחה שום הגנות. גם לא לשופטים. מדינות שעברו זאת יכולות להעיד מה התוצאה של חוסר מנהיגות ברגע המבחן הכלכלי. והנה, איש לא מתעניין בכלל מי יהיה שר האוצר שלנו ומה הוא יעשה. נראה שיותר חשוב למדינה מי ימליץ לממשלה על זהותו של היועץ המשפטי הבא, מאשר מי יהיה שר האוצר שלה. גל הצונאמי הכלכלי כבר עולה מול חופינו, אבל צמרת המדינה עדין יושבת שם בחוף ושותה קוקטיילים, כשהיא מרכלת על עדנה, דורית ומזוז.

ואלה הנתונים: אזרחים מקבלים בקושי חצי אחוז ריבית לשנה על חסכונותיהם, ומפחדים להלוות את הכסף למשקיעים. המדינה מפגרת מזה שנים בתשתית, ומתחיל גל אבטלה של אנשים וגורמי יצור. אם תבנה תשתית, למשל כבישים ורכבות שיוזילו את נסיעת העובדים ותובלת הסחורות, התעשיה הישראלית תחסוך לפחות 3% מהוצאותיה. עוד משהו שיעזור למשק להתמודד מול מתחרים בעולם. אבל אין כאן תשתית, ותהייה אבטלה. אם נתחיל לבנות היום את הכבישים, המלונות ובתי הספר החסרים לנו מזה 10 שנים ויותר, ואת מפעלי ההתפלה והחשמל למים ולקילוואטים שיחסרו לנו מחר, אנו נהיה יעילים יותר בעתיד, ובמקום לחיות באבטלה נחיה בתעסוקה וצמיחה. כי הבניה היא קטר שמושך אחריו סקטורים שלמים. זו תעסוקת מתכננים, מהנדסים, קבלנים, בעלי מקצועות, נהגים ופועלים (ולא חובה להביאם מסין). זה משליך אח"כ על חנויות הביגוד ועד בתי הקפה. תוספת 5% לתל"ג בגלל השקעה מהירה בתשתית יכולה להעביר משק מקיפאון לצמיחה. הכסף קיים. אצל האזרחים. הם ישמחו להלוות אותו כיום לממשלה ב-2% לשנה פטור ממס. במימון כזה ובמצב של ירידת מחירים כדאי לבנות היום את מה שנזדקק לו מחר. זה פשוט לחישוב: למה לשלם מחר, בעת גאות כלכלית, 20 מיליון דולר על בניית גשר לרכבת, שבגלל משבר הקבלנים הנוכחי יעלה לנו היום רק 10 מליון, וגם נממן אותו מהלוואה בריבית מצחיקה של 2% לשנה? כל חישוב מראה שהריבית הזו תעלה לממשלה אפילו פחות מעלות קצבאות האבטלה והסעד, ובמקביל יזרום אליה בחזרה קצת מס ומע"מ משאר העסקים שיתעוררו, והיתרה תחזור בעתיד. יש צורך, יש יכולת. רק אין מנהיגות.

אני מתנצל אם אני נשמע קשה או אלים בדרישתי להתייחסות רצינית ומיידית למשבר המתקרב, אבל אם נפעל מולו כעת בצורה מהירה ובלי היסוסים, הוא ניתן לבלימה, לריכוך ולעידון. עם משק שיודע מה הוא עושה ושומר על הגיון כלכלי אפשר יהיה לעבור את התקופה בשלום ובהצלחה. אבל אם לא נעשה זאת, אני חושש שבעוד שנתיים רבים מכם יחשבו שהמילים וההגדרות שלי כאן היו רכות מדי ועדינות מדי. רק שזה כבר לא ישנה.

3 ערבים במדינת ישראל יוצאים להם באמצע יום עבודה לעשות פיקניק דווקא בשדה מוקשים. לך תמכור זאת למישהו. אחד מהם עולה על מוקש ואז דווקא מסוק של חיל האויר הישראלי מוזעק ובא לחלץ אותם. לך תספר זאת למישהו. פתאום רואים בטלוויזיה ערבי נופל מהשמים ממסוק של חיל האויר הישראלי. עכשו לך תנסה להסביר זאת למישהו.

חלחלה עובר בגב כשבוחנים את הופעות נגיד בנק ישראל וחבריו חכמי הכלכלה שלנו. אם נבדוק את הצהרותיהם בחצי השנה האחרונה נגלה שהם לא סתם נראים מבולבלים. הם באמת כאלה. יש לנו משק עם תזמורת מצויינת. אנשי תעשיה, יזמים, אנשי פיתוח ואנשי מכירות מהשורה הראשונה בעולם, אבל יש לנו מנצחים שלא יודעים מה הם עושים על הבמה, מה יודעת התזמורת, מה כתוב בתווים שלה – ואז במבוכתם הם עומדים ומחטטים עם מקל הניצוח באוזן. והתזמורת מביטה ולא מאמינה. האם ראיתם גורם אחד במשק שחושב שממשלת ישראל או נגיד בנק ישראל יודעים בכלל מה הם עושים?

המגזר הציבורי הוא היחיד שאין בו פיטורין או פגיעה בשכר ולכן אין בו שום רגישות למשבר. לא בוער שם, הם לא מבינים, וכל פרויקט כלכלי דחוף יתקע ייעצר ויתעכב אצלם, כמו תמיד. יש להם מיליון תירוצים והצדקות לעיכובים וזה נכון. הם הרי המציאו את התקנות שתוקעות הכל. אלא אם יוחלט אחרת. חוק חירום: עד גמר המשבר הכלכלי רשאי שר האוצר לפטר כל פקיד ועובד ציבור לאלתר, ללא ערעור וללא צורך בהנמקה. 300 עובדי מדינה שילכו הביתה מהיום למחר (כמו בהי-טק), עוד 300 עובדי ציבור ברשויות שיעופו מחר בצהרים כי לא ענו לפניה של ייזם או אזרח, ועוד 100 "יועצים משפטיים" שמעכבים חודשים החלטות חיוניות כי הם צריכים עוד זמן "לעיון בנושא" – ותראו איך במחיר של 700 עובדי ציבור מפוטרים תקבלו פתאום ייעול מדהים, חידוש הצמיחה ומניעת פיטורים של 60,000 איש במאות מקומות עבודה שמתמוטטים כרגע בגלל עיכובים ומחדלים בביורוקרטיה.

מדינת ישראל לא מסוגלת לסלול קו רכבת פשוט. 20 שנה הקו לירושלים. 20 שנה מנהרות הכרמל. 30 שנה רכבת קלה בת"א (למזלכם. בתור ירושלמי, אל תעשו את השטות הזו) אבל למה להאריך: 10 שנים שהמדינה לא מצליחה לממש מכרז פשוט להדפסת תעודות זהות חדשות. בעידן הדיגיטאלי המודרני אנו בישראל מסתובבים עם תעודות זהות שנראות כאילו הודפסו בבית דפוס בקלקיליה, כי יש לנו מערכת ממשלתית שמתפקדת כמו באלבניה.