הקמת בית דין מהיר לזכויות סוציאליות, שידון במקרים פשוטים לכאורה בהם מתגלעים חילוקי דעות בין מעסיקים ושכירים הוא הכרח המציאות.
כיום, ובעידן המיתון הכולל, נמצאים מעסיקים רבים המנצלים את המצב ואת הפיטורין בחברות ובארגונים על-מנת לפטר עובדים, תוך רמיסת זכויותיהם הסוציאליות הבסיסיות ביודעם כי אפילו אם ייתבעו על-ידי העובדים, הרי ההליך המתעכב ייתן למעסיקים אורך נשימה והם אינם מהססים לנצל עובדה זו.
המחוקק חיפש ומצא פתרון על דרך "הדיון המהיר" כאמור בסעיף 31 לחוק בית הדין לעבודה, אלא שהסכום המקסימלי לדיון על על דרך דיון מהיר עומד על 20,600 שקל נכון להיום. במקרים רבים בהם נאלצים שכירים לתבוע את מעסיקיהם בבית דין לעבודה, חורג סכום התביעה מן המקסימום הקבוע בתקנות הרלוונטיות וממילא גם קביעתו של דיון מהיר מתעכבת לעיתים חודשים ארוכים.
המיתון הקיים מאיים על יכולתם הפיננסית של מעסיקים במשק, ועובדים אשר זכותם מתעכבת חודשים ארוכים לא רק שמתמודדים עם אי-תשלום זכויתיהם הסוציאליות, אלא יכול שגם כאשר יינתן בידם פסק הדין המיוחל, ימצאו את עצמם בפני שוקת שבורה, לא יתאפשר להם לגבות את המגיע להם ונחלתם תהיה בהמשך הליכים בפני בית המשפט המחוזי לצורך הגשת בקשת פירוק או הליכי פשיטת רגל כנגד מעסיקהם למען יוכלו להיפרע ולו חלקית מהמוסד לביטוח לאומי.
כחלק בלתי נפרד מעמידה על זכויותיהם של עובדים, יהיה נכון לשקול הליך מזורז באופן דומה לזה המוצע היום על דרך דיון מהיר תוך ביצוע מספר שינויים הכרחיים: הגבלת התביעות על דרך מהירה לתביעות שעניינן פיצויי פיטורים ושכר עבודה בלבד והגדלת סכום התביעה עד לסך 50,000 שקל, קביעת דיון מזורז באופן שלא יידרש מן המעביד הגשת כתב הגנה אלא טיעון בעל-פה בלבד, קביעת דיון אחד לבירור התובענה לא מאוחר משלושים יום לאחר הגשת כתב התביעה. מתן פסק דין בתוך 30 ימים ממועד הדיון כאשר זכות הערעור תוגבל לערעור ברשות בלבד ואי-הגבלת התובע להגשת תביעה בנוגע לרכיבים אחרים שתנוהל בסדר דין רגיל.
כמובן שההצעה העומדת לעיל אשר מובאת כאן בקווים כלליים בלבד אינה יכולה לעבוד ללא הקצאת משאבים נוספים, אך בסופו של יום תשיג את מבוקשה, תהווה מערכה במלחמה הכוללת של המדינה במיתון הקיים ועשויה לחסוך כספי מדינה המשולמים דרך המוסד הלאומי.
