לפני ימים אחדים הגעתי עם עוד שני אנשים לחדר הישיבות של חברת השקעות גדולה בתל אביב למשא-ומתן עסקי כלשהו. מהצד שלי היינו שלושה, ובצד שמנגד היו שלושה. שניים מהם, בחור ובחורה היו לבושים במיטב המדים העסקיים - חליפה ממותגת, חולצה לבנה, עניבה מרשימה. השלישי שבצד השני לבש ג'ינס וטריקו. שיערו היה שילוב של שיער שחור וקצת שיבה וברור שכשהוא מגיע לספר זה לתספורת מהירה ועניינית ותו לא.
בדקות הראשונות של הישיבה תשומת הלב מהצד שלנו בדיון הייתה נתונה לשניים הרשמיים המטופחים. איש הג'ינס ישב לו בשקט. כשפתח את פיו סיפר דווקא סיפור פולקלוריסטי מעברו המשפחתי כדי לחזק טיעון או שניים בנושא הנדון. ואולם, לאט לאט שמנו לב שהוא המקצוען בין השניים, מבין עניין, מדבר דברי טעם, ענייני מאוד, בעל קודים אתיים ובעיקר חף מדאווין. עד סוף הישיבה כל תשומת הלב הייתה בעיקר אליו. ניכר שעל פיו יישק דבר.
נפרדנו בלחיצות ידיים וכל צד נפנה לעשות את שיעורי הבית שלו לקראת הפגישה הבאה. במעלית ניסינו לפרש את הסימנים, למה דווקא הבכיר בא בלבוש הכי פשוט? הפרשנות שאני נתתי לכך הייתה שהמיתון העולמי עשה קצת פריש-מיש לגינוני הטקס העסקיים.
נזכרתי במחקר מדעי שפורסם לפני כשנה בכתב העת היוקרתי Psychological Science וזכה לסקרנות רבה בעולם האקדמי וגם בעיתונות הפופולרית. היה זה מחקרם של נאליני אמבאדי וניקולאס רול מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת טאפטס בארה"ב. שני הפרופסורים ביקשו לבדוק האם ניתן לנבא את הצלחת הפירמה רק בעזרת מראה פניהם של מנהליה. החוקרים הכינו תמונות של מנכ"לים של 25 חברות שעמדו במקומות הראשונים של החברות הגדולות הנסחרות בבורסה האמריקנית ב-2005 ומולם הציבו תצלומים של מנהלים "פשוטים". סטודנטים למינהל עסקים התבקשו על-ידי מנהלי המחקר להעריך מי הם המנהלים הבכירים בין המצולמים ולהעריך את ביצועי הפירמה שלהם רק מהצצה בת 3 שניות בתמונות המנהל או המנהלת אותם לא הכירו כלל מקודם. ממצאי המחקר מצאו תאימות מובהקת בין פני המנהלים כפי שדורגו על-ידי הסטודנטים-הנסיינים לבין תפקידם, מעמדם, שכרם ורווחיהם. המסקנה המדעית מהמחקר הייתה חד-משמעית: יש מתאם בין מראה להצלחה בבחינת הראה לי את פרצופך ואגיד לך עד כמה אתה מצליח.
תוצאות המחקר התקבלו באהבה רבה ונתפסו לפני כשנה בעת שפורסמו כהגיוניות, רלוונטיות והשתלבו יפה באוויר הפסגות של וול-סטריט ושאר בורסות העולם. האקונומיסט, שכתב על תוצאות הסקר הסקסי הזה - כמו גם מדורים עסקיים רבים ברחבי העולם וגם בישראל - כי "על אנליסטים להביא בחשבון עוד נתון לפני שהם רושמים המלצה - מראה פניו של המנכ"ל". נתון מעניין נוסף שעלה מהמחקר שהוגדר מהפכני: הנסיינים שהתבקשו לדרג את רמת ההצלחה על-פי תכונות, השתמשו בעיקר בשלוש מתוך החמש: יכולת ביצוע, דומיננטיות ומראה פנים בוגר. אמינות וחביבות דווקא לא קושרו להצלחה. האם פרצוף המצליחן של ברנארד מיידוף שבימיו היפים והשקריים נראה שבסכום ההשקעה בבלוריתו המפוארת ניתן היה לפרנס חודש ימים משפחה ממוצעת, היה שם? האם תצלומי פניהם של מנהליה הבכירים של "ליהמן בראדרס" המנוחה השתתפו במחקר? האם פניהם של עשרת מנהלי AIG שנאלצים בימים אלו להחזיר בונוסים שמנים שקיבלו, או פניהם של מנהלים בג'נרל מוטורס? קשה לדעת שמותיהם של המנהלים שפרצופם השתתף במחקר לא פורסמו.
בשבועות האחרונים לא עובר יום בלי שפניו של ילד הפלא של ההי-טק הישראלי - אלי רייפמן - מתפרסמים בעמודים הכלכליים, כשהוא בשיער מטופח ומנופח, חליפות מהודרות, חיוך של הצלחה מאוזן לאוזן ומנח ראש של מצליחנים. לרגע, יש אצל הקורא התמים דיסונאנס בין "פרצוף הווינר" של רייפמן לדיווח מתחתיו: צו כינוס נכסים, חובות עתק, הלוואות בשוק האפור, איומים, רימוני יד וכיו"ב. אז מתברר שמדובר בתצלום ארכיון, אולי מלפני חצי שנה אולי קצת יותר. צירוף תצלום של אלי רייפמן לאותו מחקר מהפכני מאשתקד היה כנראה משבש את התוצאות.
אינני מייעץ כאן להפסיק לקנות חליפות, בגדים יפים, שעונים ממותגים ולהשקיע במראה מטופח. מי שיכול להרשות זאת לעצמו שימשיך בכך כי זה חשוב, זה אסתטי, ועידוד צריכה הגיונית יעזור לצאת מהמיתון הרע והמר הזה. אבל נראה כי המיתון הזה שינה קצת הלכי חשיבה וחשוב להפנים זאת, אם הגעתם לפגישה עסקית ומישהו שם מגיע בג'ינס וטריקו ושיער לא הכי מטופח אל תפסלו אותו אוטומטית, אנחנו במיתון, ובמיתון ההצלה לא תגיע דווקא ממראה הפנים או מאיכות בד המכנס אלא רק מחוכמת הראש.