קיימת הלכה פסוקה, לפיה הסכם בין הורים הנוגע למזונות הילדים, אינו מחייב את הילדים. הנימוק לכך הוא, שהורים אשר מתגרשים, מעייניהם אינם נתונים דווקא לטובת ילדיהם, אלא לפתרון מהיר של הסכסוך ביניהם, והם עלולים שלא להקפיד ולעמוד על האינטרסים של ילדיהם.
על-מנת לדאוג לילדים, נקבעו הלכות, על פיהן, גם לאחר חתימה, אישור ומתן תוקף של פסק דין להסכם גירושין כולל בין בני זוג, כל עוד לא נדונו מזונות הילדים במפורש בבית המשפט, הילדים רשאים להגיש תביעה עצמאית חדשה למזונותיהם. תביעה כזו, אינה נחשבת לתביעה להגדלת מזונות, שם צריך להוכיח "שינוי נסיבות מהותי", אלא היא תביעה חדשה, אשר תוצאותיה עלולות להיות הגדלת המזונות.
אם לדוגמה, במסגרת הסכם גירושין, מתחייב האב לתת את כל הדירה לאשתו ולילדים ובמסגרת האיזונים שערכו בני הזוג ביניהם, נקבע בהסכם כי האב ישלם סכום מזונות נמוך, בית המשפט לא יתחשב בויתור הרכושי, אשר עשה האב. אם תוגש תביעה עצמאית ע"י הילדים, לאחר אישור ההסכם, רוב הסיכויים שביהמ"ש יגדיל את דמי המזונות. בפועל, כל גבר צריך לדעת, שההסכם עליו חתם, ככל שהדבר נוגע למזונות ילדים, כל עוד עניין מזונות הילדים לא נדון במפורש בפני ביהמ"ש לענייני משפחה או בפני בית הדין הרבני, עלול להיות שווה כקליפת השום.
הדברים עולים אף מ
ע"א 404/70 עברון נ' עברון כח(1)373, ומ
ע"א 109/75 אברהם נ' אברהם כט(2) 690.
בית המשפט אינו כבול להסכם שנחתם בין ההורים והוא יבחן את צורכי הילדים במנותק מן ההסכם, על-פי התביעה העצמאית העומדת בפניו (
בע"מ 7916/03).
יחד עם זאת, ניתנו מספר פסקי דין, אשר למרות האמור לעיל, כן נותנים כבוד להסכמים אשר נחתמו וכך קבעה לאחרונה כבוד השופטת מלי לוי מבית המשפט לענייני משפחה בקריות ב
תמ"ש 881/04 (מיום 27/01/09, מתוך המאגר המשפטי נבו):
"סבורה אני כי יש מקום לבחון את ההסכם הקיים ולבדוק האם ניתן להתגבר על החלקים הבעייתיים ו/או המקפחים שבו, תוך תיקונם באופן שיעמדו בכללי הדין המצוי, וזאת, ברוח גישת
חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973, סעיפים 31 ו-19, על פיה, ישנה מגמה לכבד את רצונם של הצדדים, ולהותיר את ההסכמות על כנן, ככל שהדבר ניתן. הווה אומר, גם מקום בו החוזה נגוע באי חוקיות מסיבה כלשהי, אך החוזה ניתן להפרדה בחלקים, באופן שעילת הביטול בגין אי- חוקיות נוגעת רק לאחד מחלקיו, יבוטל אותו חלק בלבד, תוך השארת יתר החלקים על כנם.
הרציונל העומד מאחורי גישה זו היא התפיסה לפיה "הסכמים יש לכבד.
מדובר בתפיסה מושרשת מתחום דיני החוזים, אשר סטייה ממנה מצריכה נימוקים. על אחת כמה וכמה, כאשר אין מחלוקת כי הצדדים להסכם היו בגירים שניהם, וצלולים בדעתם בעת חתימת ההסכם, ואף יתרה מכך- מיוצגים ע"י ב"כ.
מקובלת עלי גם טענת הנתבע, לפיה קיימת חשיבות גדולה לאין ערוך כי הסכמי גירושין, אשר נעשים פעמים רבות בעמל רב, לא יבוטלו בנקלה."