הגשתי בקשה להיתר בנייה של שינויים פנימיים + תוספת בנייה, ובתגובה נאמר לי על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה כי כתנאי לאישור יהיה עליי להנמיך את המחסן שבחצר, מבנה בן 20 שנה שלא קשור כלל לבקשה, לכדי גובה של 2 מ' - לאור מדיניות תכנונית חדשה של הוועדה. האם דרישה זו מוצדקת?
תשובה:
דרישת הוועדה לא מוצדקת ולא נשענת על שום חוק או תקנה. מדובר בדרישה שרירותית, המסתמכת על גחמה של מי ממעצבי התכנון ביישוב - במסווה של שיפור תכנון עירוני.
להבהיר, בתקנה 2.03 לתוספת השנייה של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, ישנה התייחסות לגובהי חללים שונים בדירה ובחנות. אומנם אין שם התייחסות למחסן, אולם כל ההתייחסויות לגבי הגבהים הן דרישות מינימום, מתוך הבנה כי התקנות באות לדאוג לרווחת המגורים של האזרחים, ולפיכך, מוגבל גובה החדר במידת מינימום של 250 ס"מ ומוגבל גובה הפרוזדור או חדר האמבטיה במידת מינימום של 205 ס"מ. ככל שהמידות יהיו יותר גדולות, משתפרים תנאי המגורים והרי זה משובח.
בע"א 68/85 סולל בונה בע"מ נ' נמרוד ואח', בית המשפט המחוזי בירושלים, שופטים: א' נועם, צ' טל, ש' ברנר, לא פורסם, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצ' "בורסי" 2002 עמ' 221, נאמר:
"הכל מודים, הן השמאי הממשלתי והן העד, באשר, כי מבנה שתקרתו נמוכה מ-2.50 מ' הנמצא בקומת קרקע, יש לשומו כמחסן. ...לפיכך לא נראה לנו להתערב בקביעת בית משפט קמא שמחסן לעולם מחסן הוא, וערכו 45% מערך דירה".
בפסק הדין הנ"ל יש הרחבה של מחסן, לאמור, המחסן לא ממוקם בהכרח בקומת הקרקע והוא עשוי להיות גם בקומות אחרות בבניין.
מה שנלמד מפסק הדין בענייננו, לגבי גובהו, הוא כי גובה המחסן יכול להיות הרבה מעל 200 ס"מ - ועדיין הוא מוגדר כמחסן.
מחסן יכול להיות בגובה מעל 250 ס"מ - וזאת בהתאם לסוג האחסון האמור להיכלל בתוכו - אולם חלל בגובה קטן מ-250 ס"מ לא ראוי להוות דירה, ולפיכך הוא מחסן.
הגבלת גובהו של המחסן לכדי 2 מ' היא פגיעה במשתמש משתי סיבות:
א. התחושה של עבודה בחלל כה נמוך היא תחושה לא נעימה וגם לא בריאה.
ב. יש חפצים - לרבות חפצים ביתיים - שניודם ואף אחסונם מצריך חלל גבוה מ-2 מ'.
סיכום דברים: התנאי להנמיך את המחסן לכדי 2 מ' הוא פוגע באיכות המגורים בהיותו פוגע בתפקוד המחסן ובנוחות השהות בתוכו, ובנוסף, מדובר בתנאי חסר כל בסיס חוקי.