האפיקומן של השר נאמן

הממשלה החדשה החלה לפעול, וכבר אנו שומעים הצהרות 'מבטלות הישגים מדיניים בני עשרים שנה' (כפי שכינתה זאת לבני) מפי הנחקר שר החוץ, ח"כ אביגדור ליברמן, שלא אנשי החוק ולא הקהילייה הבינלאומית יצרו את צעדיו או "יעמדו לו עם סטופר", וכבר שר המשפטים החדש (עוד בטרם התאוששה מערכת המשפט מעשרת המכות של פרופ' דניאל פרידמן), ד"ר יעקב נאמן, הזדרז והכין כחמש הצעות חוק. המשותף לכל הצעות החוק: כוונה להגדיל את כוחה של הממשלה, את 'משילותה'. קרי: את יכולתה לפעול, תוך כרסום ביכולתה של הכנסת לשים לה מקלות בגלגלים, להצד את צעדיה, או לנשוף לה בעורף.

הצעת תיקון לחוק יסוד: משק המדינה (תיקון - הרוב הדרוש להצעת חוק תקציבית

הצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק לתיקון חוק יסוד: משק המדינה, ולפיה ידרש רוב של 55 חכ"ים בכדי להעביר הצעה הנושאת בחובה השלכות תקציביות למשק (הצעה שעלותה למעלה מחמש מיליון שקלים). בדברי ההסבר נכתב כי: "ההצעה מבקשת להגדיל את מספר הקולות הנדרשים לקבלתם של חוקים אשר עלותם למשק רבה, כדי להביא לכך שרק חקיקה תקציבית שנשקלה ונבחרנה היטב ושיש לה הסכמה רחבה בכנסת, תתקבל".

הצעת תיקון לחוק יסוד: הכנסת (תיקון - הפסקת חברות בכנסת של שר)

הצעת החוק השניה נוגעת ליכולת תפקודם של שרים שהם גם חברי כנסת. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "חוקי היסוד אינם מחיבים כי השרים, זולת ראש הממשלה וממלא מקומו, יהיו חברי כנסת, אך גם אין איסור על כהונה כפולה בשתי הרשויות". "לפי המוצע, חבר הכנסת שנתמנה לשר יהיה רשאי להודיע על הפסקת חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן כחבר ממשלה ועם תום חברותו בממשלה ישוב ויהיה לחבר הכנסת באופן מיידי". עם זאת, אפשרות זו "תהיה נתונה לשר אחד בלבד מבין חברי הכנסת שנבחרו ברשימת מועמדים אחת". מהצעת החוק עולה כי ראש הממשלה, ממלא מקומו או שר אשר מכהן כראש ממשלה (בפועל) לא יוכל לעשות כן, וכן כי "במקום חבר הכנסת שהפסיק כהונתו לאחר שהתמנה לשר יבוא המועמד הבא ברשימת המועמדים לכנסת עליה נמנה אותו שר, ועם חידוש חברותו בכנסת של השר, יחדל לכהן חבר הכנסת מאותה רשימה שהוא האחרון להיות חבר הכנסת".

הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - הפסקת חברות בכנסת של שר), התשס"ט - 2009)

הצעת חוק שניה זו באה ב'חברותא' עם הצעת חוק שלישית אשר משלימה אותה ומסדירה את מימון המפלגות, בסיטואציות אשר עלולות להווצר עם קבלת הצעת החוק בדבר הפסקת חברותו בכנסת של שר. "אם תתקבל הצעת חוק היסוד יגדל הסיכוי כי מפלגה שהגישה יחד עם מפלגות אחרות רשימת מועמדים אחת לא תהיה מיוצגת בכנסת. כך יקרה אם חבר הכנסת שהוא נציג יחיד של מפלגתו יתמנה לשר וחברותו בכנסת תיפסק לפי ההסדר שבהצעת חוק היסוד, אך המועמד שיהיה לחבר הכנסת במקומו יהיה נציג של מפלגה אחרת ברשימה המשותפת. הטעם המצדיק השבת כספי המימון הציבורי מסיעה שלא הצליחה לזכות באמון הציבור בבחירות ועל כן אין לה נציגים בכנסת, אינו עומד כל שמדובר במפלגה שזכתה לאמון הציבור ומועמד מטעמה שהיה לחבר הכנסת מכהן כשר, כמתואר לעיל. מוצע כי במצב כזה לא יחייבו את המפלגה שאין לה נציג בכנסת להחזיר את יתרת הסכומים שברשותה, כל עוד מי שהיה חבר הכנסבת מטעמה מכהן כשר מכוח ההסדר שבסעיף 42ג המוצע בהצעת חוק היסוד."