ובכן מה על ישראל לעשות לאור חשרת הסופה המתקדרת מעל ראשינו?
1.
התנאי הראוי שהציב ראש הממשלה בנימין נתניהו לממשל האמריקני ולאויבינו כאחת בכך כי לא תהיה הכרה בעקרון שתי המדינות, עליו נישענת המדיניות האמריקנית העכשווית, ללא הכרה הדדית של הפלשתינים בישראל כמדינת העם היהודי, הוא יותר מלגיטימי הוא גם תכסיסני, נאות וחיוני. בעניין זה אין להתקפל ואין לנהות אחר ניסוחים אמריקנים "יצירתיים" מאחזי עינים. הכרה תמורת הכרה, לא יותר ולא פחות. באם נישגה ונסכים למשא-ומתן ללא הכרה הדדית הרי נגיע למצב כי גם נאולץ לוותר על נכסים אסטרטגים וגם נקבל מלחמות נוספות בתנאים גרועים לעצמנו. ללא הכרה ערבית בישראל במדינתו של העם היהודית אנו חופרים במו ידינו את השוחות למלחמה הבאה. הדרישה הנחרצת להכרה הדדית הינה כה לגיטימית עד כי ישראל תזכה לגיבוי בינלאומי אשר ינתב חזרה את אובמה לתלם. אומנם ארה"ב נימצאת בעמדת השפעה עולמית מכרעת אך ללא כל ספק מעמדה כמנהיגת העולם המערבי ניסדק ומתערער ומדינות רבות בעולם אינן חשות מחויבות יותר לרקוד לפי חלילה. על ישראל להעזר בסדקים אלו.
2.
עלינו ללמוד מאירן את מהלכיה החיוביים התכסיסניים המבריקים. ככל שנעמוד על זכויותינו והאינטרסים שלנו באורח נחוש יותר, נכובד יותר ונשמר זכויותינו. יתירה מזאת, תיסמונת "הכלב המשוגע" פועלת ניפלאות בעולמנו אשר עדיין לא היפנים את בשורת "הדמוקרטיה המתגוננת" או "הדמוקרטיה ההתקפית". כמובן שאין צורך לפזר איומים נוסך אחמאדינג'אד, זוהי דרך טיפשית לקומם את כלל העולם המערבי כנגדנו (בעוד העולם המוסלמי ממילא כבר מחפש השמדתנו). קיימות דרכי צינעה להעביר מסרים בידי צד חמישי מצידנו לצד שלישי בעבר השני.
3.
ישראל ניתפסת כמובן מאליו בעיני ארה"ב. להנחתם, הרי אנו מצויים בכיסם והמוצא היחידי בפנינו הוא לציית לאדונינו האמריקנים. כתר נא זעיר, ישראל יכולה "לבקש" מרוסיה מספר מטוסי קרב הפצצה מדגם סוחוי לצרכי "בחינה ואימונים". באם הרמז לא יובן דיו ניתן יהיה לרכוש עוד מספר מטוסים, טנקים וטילים רוסים באותה אמתלא. רוסיה תהיה יותר משמחה להציב רגלה בישראל כתחליף לאמריקנים כמו גם במזרח התיכון כולו. באופן זה סביר כי האמריקנים יאלצו לשקול מספר מהנחותיהם שוב. ישראל אינה מסתכנת במאום. הנשק הרוסי אינו נופל באיכותו ואף עולה על זה האמריקני בתחומים רבים ולמצער ישמש בסיומו של יום אכן לאימון נאות של צבאנו כנגד אותו הנשק המצוי בידי סוריה. ישראל יכולה לרמוז לכך כי מעמד הכוחות האמריקנים השוהים בישראל נימצא בבחינה מחודשת ואף תוסיף ותבקש טילי הגנה מפני טילים מתוצרת רוסית. אין צורך לממש האיום, מספיק להציגו במקומות, בצורה ובאופן המתאימים.
4.
על ישראל להעמיק ואפשר אף ליזום (מאחורי הקלעים כמובן ובאמצעות צדדים שלישים ורביעים) הקמת ברית המדינות הסוניות כנגד אירן והברית השיעית. הברית חייבת להתבסס על מדיניות משותפת ואפשר אף שיתוף פעולות צבאיות מוגבלות כמו גם פעילות כלכלית משותפת ולא רק פעילות מודיעינית כפי הקיים היום. המדינות הבאות בחשבון לכך הן: מצרים, ירדן, ערב הסעודית, רובן של נסיכויות המפרץ, עירק, טורקיה ועוד. ברית זו אפשר ותהווה את הנידבך החשוב ביותר, בבוא הזמן, לכשיגיע הזמן, להסכים על מיתווה שלום בינינו לבין שכנותינו משיוסר האיום האירני (עקב חילופי שילטון או ריכוכו שם).
5.
על ישראל לטפח ציר חלופי לאירופה ולארה"ב אך בלא שיפגעו יחסיה עמם. בכך תהפוך עצמה ישראל רלוונטית שוב לעולם המערבי. כוונתו של שר החוץ ליברמן בכיוון זה הינה נכונה אסטרטגית. מדינות אמריקה הלטינית כמו גם מדינות אפריקניות (כולל אך לא בילבדית, מרוקו תוניס ואפשר כי גם אלג'יריה) וזאת בנוסף להעצמת הקשרים והיחסים עם מדינות העלולות להיפגע מהאיסלאם המיליטנטי כגון הודו, סין, אינדונזיה (האיסלאמית המתונה) וכדומה. יש לתת משקל מיוחד להעצמת הקשרים והיחסים המיוחדים עם רוסיה ובתאום עמה לכלול בציר נוגד אירן את מדינות חבר העמים לשעבר ובייחוד המדינות הגובלות עם אירן והחשות מאויימות על ידה.
6.
עלינו לפתוח במסע הסברה בקרב יהדות ומנהיגות יהודי ארה"ב ולעודדם להפעיל לחץ ולהשמיע קולם כנגד נטיות אנטי ישראליות בממשל האמריקני העכשווי. מסע ההסברה, אשר יבוצע בידי חברות אמריקניות, חייב להיות מתוחכם ובילתי בוטה על-מנת לשמר היחסים, יהיו אשר יהיו, עם ארצות הברית. מסע הסברה כזה הינו נחוץ למצער מזה זמן רב ועתה הוא הזמן לפעול במהירות ובמקצועיות... ניתן לגייס את יהדות צפון אמריקה לכך, רבים ישמחו ויענו. במקביל חייבת ישראל באמצעות אנשי לובי עלומים לגייס את תומכיה בסנט ובקונגרס ובייחוד מקרב המפלגה הדמוקרטית כנגד מדיניותו של אובמה, אלו הם הגופים האמריקנים היחידים בעלי ההשפעה המסוגלים להשיב את הנשיא לתלם.
7.
על ישראל לבוא במשא-ומתן עם כל שידרבנו ליבו מקרב אויבינו. היוצא מהכלל הינם אירגוני הטרור של החמאס והחיזבאללה אשר יש לקיים עמם דיאלוג דרך צד שלישי בלבד לעת הזו. למעט אלו, ישראל חייבת להידבר עם כולם ובאופן ישיר. אין להרתע ממשא-ומתן. אנו שבויים בקונספציה כי משא-ומתן פירושו לקבל את תנאי האויב בעוד שעלינו להחליף בנושא זה דיסקט. עלינו לגבש את מדיניותנו תוך ראיית האינטרסים שלנו. עלינו לחדול "להבין" את מניעי העולם "וצפונה". האינטרסים הישראלים הצרים, האנוכיים הם שחייבים להדריכנו, שהאחרים יחלו להתישר לפי קווינו ולא ההפך. על ישראל לגבש מדיניות יזומה ורשימת דרישותיה בהתאמה. ישראל אינה יכולה לוותר יותר בלא שתיפגע בסיכויי שרידותה. באם ייווצרו התנאים לוויתורים ישראלים, יהיו אלו אשר יהיו, הרי שאויבינו יאלצו לוותר על שלהם בהתאמה. לא וויתורי הצהרות חלולות, אלא וויתורים ממשיים כגון, גבולות, זכות השיבה, הכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ערבויות מקומיות ובינלאומיות, הסדרי פיקוח, בקרה וענישה כבדים ביותר המאושרים מלמפרע על-ידי הקהיליה הבינלאומית (עד מסירת שטחי ארץ) במקרה הפרה וכדומה.
8.
במדה וקיימת ההכרה, ערבית ובינלאומית, במדינה יהודית בארץ ישראל אין לחשוש ממתווה שתי מדינות לשני עמים. שוב, בעניין זה אנו נימצאים בקופסת-חשיבת-לחץ. ניתן בהחלט לדון במדינה פלסתינית במקום אחר במזרח התיכון ולא רק בגדה המערבית ויצירתיות היא צו השעה. הרי מירב התושבים הפלשתינים בגדה המערבית ורצועת עזה הינם תושבים חדשים יחסית אשר היגיעו לאזור מערבית לירדן מכל מדינות ערב הסובבות אותנו. ניתן לדון בגורלם, בהתאם לעקרון ההדדיות, כדוגמת יהודי מדינות ערב אשר הועתקו וניקלטו במדינת ישראל. הערבים לא יסכימו כמובן והרי לנו כר נירחב וארוך למשא-ומתן פורה ולא ממצה. חובה עלינו גם לדון בקבלת פיצויים לכלל עם ישראל עבור יהדות המזרח בישראל או למצער לקזז את חלקה של מדינת ישראל בפיתרון בעיית הפליטים הערבים. אנו עוסקים בנושא "חילופי האוכלוסין" לעיל בריפרוף מזה שנים אך דבר לא נעשה בעוד שהינו נידבך חיוני ויעיל מעין כמוהו לעניני משא-ומתן עם אויבינו, המאפשר לנו יוזמה וניהול הדיאלוג לפי דרכנו.
9.
יש לקדם את יוזמת חיסולה ההדרגתי של סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים (אונר"א) אשר הינה הגורם המרכזי להנצחת הסיכסוך תוך שימור עליבותם של הפליטים הפלשתינים השוכנים חוצה לגבולות ישראל. בכך תאלצנה מדינות ערב בגיבוי מדינות תורמות לקלוט את הפליטים הפלשתינים ממחנות הפליטים ברחבי המזרח התיכון תוך יצירת מקורות תעסוקה עבורם ובכך לעקר חלק ניכבד מהטענות המענות, הטינה והסיבה הבסיסית לתוקפנות כנגד ישראל במזרח התיכון ובעולם כולו. בל נישגה באשליות, השינאה לישראל וליהודים (האנטישמיות), לא תימחה אך למצער נצא צודקים. יש לפצוח במסע הסברה מכין למגמת חיסול אונר"א בקרב מדינות האו"ם כולן. פעילות כזו ניתנת לביצוע בהדרגה ובשלבים בטווח של כ-5 עד 10 שנים. סביר להניח כי הערבים יתנגדו כמובן לנושא זה אך שוב, היוזמה וניהול המשא-ומתן תעבור לידי ישראל תוך הצגת הערבים כסרבני השלום.
10.
עלינו ללמוד שעור בריבונות לאומית ממצרים שכנתנו. ישראל מגמדת את ריבונותה וצרכיה למול "פריצי העולם", יש לחדול מכך. אין הכוונה להיותנו בוטים או נירגנים. ניתן להעביר מסרים ומדיניים נחרצים ביותר בשפה דיפלומטית יעילה. על שר חוצנו להתנצל על התבטאויותיו כנגד המצרים ולחסל פרשה בילתי נעימה זו, אך עליו לעמוד על צרכי ריבונותינו ללא תלות בכך כלפי כלל מדינות העולם בניגוד לקודמתו שניזקה את האינטרסים הישראלים באורח אנוש. לדוגמא, פגישתו של 'מיטשל' עם "ראש ממשלת ישראל" ציפורה ל' חייבת הייתה במחאה רשמית שקטה של משרד ראש הממשלה הניבחר נתניהו למשרד החוץ האמריקני. גם הצהרתו של שר החוץ המצרי בכך שלא יפגוש את שר חוצנו (הבה ונזכיר, שר בממשלה ניבחרת לגיטימית ודמוקרטית) הייתה חייבת במחאה דיפלומטית בצינורות השקטים (בכפוף להתנצלות מתאימה של ליברמן). זוהי משימה שאינה קלה לאחר שנים כה רבות של התרפסות אך היא בהחלט אפשרית. מאידך, יש לזכור כי ניתן להגיע עד הקו האדום של יחסינו הבינלאומים אך אסור עלינו לחצותו. ישראל ניזקקת לתמיכה בינלאומית, תמיד ניזקקה ותיזקק בעתיד. המדיניות הישראלית מבוססת על התזה השגויה בבסיסה כי עלינו לרצות ולהפיס דעתם של כולם. המציאות שונה כמובן ולכן עלינו לאתר את אותן מדינות עימן קיימת זהות אינטרסים הנושא בחובה את הפוטנציאל לעמוד בצוקי העיתים ועימן לאמץ קשרים נירחבים.
11.
כנאמר, העולם מונע על-ידי אינטרסים כלכליים ומוניטרים. על ישראל להעמיק את פעילותה הישירה עם חברות בינלאומיות וקונגלומרטים כלכליים בארה"ב ובאירופה. השפעה על מדיניות של מדינות ביבשות אמריקה ואירופה אפשר ותושג באמצעות אינטרסים כלכליים מובהקים אשר ישראל מסוגלת להיות החוליה המקשרת בין מדינות האחווה הסונית ואלו ניפגעות האיסלאם המיליטנטי, לבין קונגלומרטים אמריקנים ואירופאים. לא נרחיב בנושא זה, זה המבין וודאי מבין.
12.
עלינו לשקוד על פיתוח אנרגיה חלופית (אנרגיה סולרית, כורי אנרגיה אטומית, תעלת הימים וכו') אשר ישמשונו לעצמאות מתלות ביבוא נפט ויאפשרו לנו למכור אמצעי אנרגיה חלופית ומים מתוקים לאזור המזרח התיכון. בכך תהווה ישראל, עם הזמן, החלופה הרצינית, הבטוחה והיציבה למקורות אנרגיה ומים מתוקים אשר חסרונם הצפוי העולמי בעתיד הלא רחוק ישנה את מפת ההשפעה ומיקום המעצמות העולמיות עם התדלדלות מקורות הנפט ועלויות הפקתו הגבוהות בעשורים הבאים. ישראל, באמצעות יכולותיה הטכנולוגיות מסוגלת לשלוט בגורלה בכך שתישלוט במקורות אלו, תמכרן לניזקקים באזור ותישלוט בהתנהלותם כלפיה דרך החובות המוניטרים שייווצרו עקב כך. את שהאירנים כבר הבינו ושוקדים בכך באזורם (לבד מיכולת ייצור פצצה גרעינית המהווה עבורם אך תוצר לוואי, כאמצעי שליטה אזורי), על ישראל להפנים ולבצע באזורנו שלנו. עצמאות כלכלית הינה המפתח לעצמאות מדינית ולעמידה בלחצים סחטנים של ארצות הברית והאיחוד האירופי. ככל שתקדים ישראל לפתח מקורות אנרגיה חלופית ומים כן ייטב.
13.
עלינו לצאת במתקפה הסברתית הגורסת כי ניצני הפיתרון לסיכסוך המזרח תיכוני נימצאים בפתרון סיכסוך התרבויות וחוסר ההבנה הבסיסי שבין המזרח למערב. עלינו להדגיש כי עד שלא יבוא שלום בין האיסלאם המיליטנטי למערב לא יהיה שלום באזורנו וכי כל וויתור ישראלי כיום יביא לחורבנה של ישראל, נושא שכמובן איננו יכולים להסכים לו, בכל מחיר, בכל אמצעי שהוא שבידנו... גם בנושא זה עלינו להחליף דיסקט. הסברה נאותה, חכמה ואגרסיבית של עמדותינו בעולם שקולה ואף עולה על דיווזיות טנקים רבות נוספות, כולל מטוסי הסיוע עבורן. עלינו להפנות תקציבי עתק למטרה זו ולגייס את יהדות העולם לשם כך.
14.
עלינו לחמם באופן מיוחד את יחסינו עם מזכירת המדינה האמריקנית לפני שמתנגדי ישראל במחלקת המדינה האמריקנית ואלו הם מירב הבכירים שם, יטילו השפעתם על שרת חוצם החדשה והבילתי מנוסה יחסית. דוגמת מזכירת המדינה הקודמת "קונדי" עדיין מהדהדת. שינוי הלב שעברה "קונדי" מתומכת נילהבת במדיניות בוש העולמית לתומכת נילהבת במדיניות ג'יימס בייקר, הוא מייצג הזרם האנטישמי והאנטי ישראלי בממשל, משך הקדנציה השניה של ממשל בוש , חייבת לעורר חששות מפני תהליך דומה בעידוד והשפעת בכירי מחלקת המדינה וה סי. אי. איי. אשר אפשר שיעבור על הילרי קלינטון הניתפסת, עדיין, כתומכת וידידת ישראל בממשל האמריקני הנוכחי. אין לשכוח כמובן כי הגב' קלינטון נושאת עיניה לקדנציה נשיאותית קרובה.....
15 .
אנו רגילים לראות את יהדות אמריקה כמקשה הומוגנית אחת דהיינו, יהדות חמה, אוהדת ישראל בכל תנאי ובכל מצב, המוכנה "לשכב על הגדר" למען מדינת היהודים. האמת רחוקה מלהיות מחמיאה והדברים אינם מובנים עוד מאליהם. אומנם רובה הגדול של יהדות אמריקה הינו חם תומך ואוהד ישראל ללא תנאי, אך קיימים ציבורים גדולים בקרב היהדות האמריקנית, בעיקר מקרב ילידי שנות השישים, השיבעים ואילך אשר הפכו עורם, רחקו מהיהדות, התבוללו בסביבתם, רואים עצמם כאמריקנים אוטנטים בעלי זהות אוניברסלית ולאו דווקא יהודית ואינם רואים בישראל את משאת נפשם. רבים מנציגי זרם זה מתנהלים במסדרונות הממשל האמריקני ובייחוד במפלגה הדמוקרטית שם. נציגינו הפועלים בארה"ב חייבים להביא בחשבון כי אנו איננו בהכרח ובכל מצב "כוס התה" של אלו. גישתנו אליהם חייבת להיות זהירה תוך שמביאה בחשבון הפניית כתף קרה לצרכי ישראל, אפילו אלו הקיומיים ביותר.
16.
עלינו להציג חזית אחידה ומלוכדת מאחורי ממשלתה הניבחרת של מדינת ישראל. קיימים גורמים רבים מדי העמלים יומם וליל להרחיב את הסדקים הניפערים בחברתנו על-מנת לנצלם כנגדנו. אין האמור כאן כוונתו לסלוח ולמחול למנהיגינו אודות התנהלות שאינה הולמת, שחיתות, טיפשות, אווילות וכדומה, נהפוך הוא, ביקורת השילטון היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. אך בכל האמור לצרכי ביטחונה וקיומה של ישראל עלינו להתלכד ולהתריס כלפי משנאינו, הן מבפנים והן מבחוץ, כי העם בישראל מאוחד ברצון החיים וקיומו ולא יניח לשוטמינו לפלגנו. הצלחתנו במאבק הבילתי נידלה לקיומנו תלויה בכך.
אין קיימות נוסחות ולחשי קסם. נקיטת אחד או מספר מהאמצעים המתוארים לעיל לא יביאו את ישראל אל המנוחה והנחלה. נקיטת כל האמצעים לעיל, כולם ובו-זמנית הינם הערובה היחידה כי ישראל תיצלח את הרוביקון המדיני בהצלחה למען ייצוב האינטרסים הקיומיים שלה. המטלה הינה סיזיפית, המחייבת ריכוז כוחות, כישרונות וכישורים ואמצעים תוך יצירת סידרי עדיפויות הולמים בממדים אשר מדינת ישראל לא היכירה עד כה, אך באם חפצי חיים אנו, כך עלינו לנהוג.