נשיא המדינה שמעון פרס הבהיר באירופה כי נתניהו מעוניין לעשות היסטוריה, והוסיף כי
"אצלנו - לעשות היסטוריה זה שלום".
כיעקב אבינו בברכת נכדיו, שם הוא שיכל את ידיו בהעדפתו המושכלת את מנשה על פני אפרים, כך גם פרס החליף את היוצרות:
במקום:
שלום זה היסטוריה
אמר:
היסטוריה זה שלום
לאמור, העובדות לא משפיעות עליו בחתירתו הבלתי נלאית, תוך התבזות, התרפסות, התקפלות, התבטלות, למען שלום עם מי שידיהם אמונות על טרור ופרנסתם וחייהם - כמו גם מותם - קשורים רק לטרור ולרצח, בכל אורחותיהם.
פרס מתעלם מכך שאולמרט - לפי עדותו הוא - הגיש לאבו מאזן מכחיש השואה הצעה מרחיקת לכת לשלום, ואבו מאזן אפילו לא טרח לענות.
פרס מתעלם מכך שאהוד ברק, בכהנו כראש ממשלה, הציע לערפאת לקבל 95% משטחי יו"ש כדי להקים בהם מדינת אויב - ובתנאי שרק יאמר כי פניו לשלום - אך הוא נדחה בבושת פנים.
פרס מתעלם מהעובדות, כי בחתירה לאידיאל הן לא נספרות.
אכן, צריך להסכים לשלום כאשר בבוא העת הוא יידרש על-ידי שכנינו, אך לא בכל תנאי.
אין כל שחר להסכים לחתימה על חוזה שלום (ללא כל קשר לשינויי גבול - שאינם נושא לשלום כלל, אלא הם עניין מקצועי בתחום הביטחון ועתידה של מדינת ישראל) - עם כנופיות טרור מצפון ומדרום או עם מדינה תומכת טרור כמו סוריה. כל הסדר שלום מסוג זה יפגע בביטחון מדינת ישראל ויגבה מחיר דמים בריבית דריבית במלחמה הבאה, שאותו הסכם שלום ישמש לה זרז פעיל כקטליזטור כימי.
עם זאת, אין שום מניעה ואף אין בכך נזק רב מדי - לחלומות ולהזיות על שלום, אשר כחלומות וכהזיות הם מפתחים את היצירתיות והדמיון, ומספקים השראה לנבואות המשך על מזרח תיכון חדש.
במיוחד כאשר החולם וההוזה הוא נשיא מיותר שעיקר תפקידו הוא בתחום הטקסים וקבלות הפנים לשועי עולם, איתם הוא מתחכך להנאתו, שתוי יין נתזים.
אמנם עדיף לבטל כליל את המוסד המוזר של הנשיאות בישראל, ובכך לחסוך לא רק ממון רב אלא גם מבוכה לא מעטה ובלבול, אך חוסנה של מדינת ישראל מסוגל להתגבר על נזקי הנשיא.
זאת ועוד, עיתוי דברי פרס - בעת בה הטאליבן בפאתי האטום הפקיסטני - צריך להוות מנוף להבנת המצב במזרח התיכון, ולהסיר כל רעיון שאינו מציאותי ממוחותיהם של מנהלי מדיניות הביטחון של מדינת ישראל.
המציאות היא ברורה - ולמרבה המזל היא גם גלויה ומוצהרת; כל שצריך זה רק להסכים ולשמוע מה אומר אבו מאזן "המתון", מה אומרות הגננות בקייטנות של עזה לילדים, מה אומר אחמדינג'אד, ולגרום לכך כי הם רק יגידו ולא יוכלו לעבור למעשים.