מי שקלקל הוא שיתקן?

"בתי המשפט פסקו לא אחת על פיצוי התובעים במקרים דומים כאשר לא מתקבל על דעתם לאפשר לקבלן הנתבע לבצע את העבודה". [כב' סגן הנשיא מ' טלגם ז"ל, בית המשפט המחוזי בתל אביב]. בסיכסוך שנתגלע בין קבלן לבין דיירים בגין ליקויי בנייה, עמדת הקבלן הייתה לתקן את הליקויים, ועמדת הדיירים הייתה לקבל פיצויים כספיים. בית המשפט [כב' השופט מאיר שנהב] פסק כי הקבלן לא יתקן את הליקויים, אלא ישלם פיצויים לפי עלויות התיקונים, כפי שנקבעו על-ידי מומחה בית המשפט עו"ד שלמה ספקטור, שהוא מומחה לבנייה ושמאי מוסמך. בית המשפט, בקבעו זאת, סמך את ידו על המלצת המומחה, כמו גם ובעיקר על ממצאיו, שאומצו בפסק הדין. אכן, השאלה האם מומחה מטעם בית המשפט אשר מונה לשם קביעת ליקויי הבנייה ועלויות תיקוניהם רשאי לחוות דעה מי יתקן את הליקויים - היא במקומה, שכן זו סוגיה משפטית. עם זאת, אף שמר ספקטור הוא גם משפטן בהכשרתו, הרי הוא לא היה אמור לתת חוות דעת משפטית לבית המשפט בתיק זה. אלא שיתכן ונדרשה כאן חוות דעת מקצועית [לא משפטית], מתוך בחינת הכישורים המקצועיים של הקבלן וסוג הליקויים שבדירה, כדי להמליץ בפני בית המשפט על פיצוי במקום תיקון. מדובר בת"א 10401/98 עדה דותן נגד רובין בע"מ, בית משפט השלום הרצליה, נפסק ביום 12 אוקטובר 2000. להלן ציטוט מפסק הדין: "ו. ...בהסתמכי על ההלכות הפסוקות באשר למשקל חוות הדעת של מומחה מטעם בית המשפט, בהמשך להחלטתי מיום 13.1.00, וביתר שאת כעת, לא מצאתי סיבה שלא לאמץ את מרבית קביעות של עוה"ד שלמה ספקטור המומחה האובייקטיבי ובעל הכישורים אשר בחן את התיעוד, את חוות הדעת של מומחי בעלי הדין, את הממצאים בשטח וקבע את קביעותיו המקצועיות מנקודת מבט כוללת ועדכנית על-פי שיקול דעתו. ז. יש ממש וביסוס מספק, כולל המלצת המומחה מטעם בית המשפט, לדרישת התובעת לקבל פיצוי כספי מאת הנתבעות ו/או צד ג' על-מנת שתבצע בעצמה, באמצעות בעלי מקצוע מטעמה, את התיקונים הנחוצים ולא להותירה לחסדי נתבעת 2 או צד ג', שלא הוכיחו עצמן עד כה. מיותר לציין כי נתבעות 1 ו- 2 ו/או צד ג' ניצלו את ההזדמנות שהייתה להן לבצע מלאכתם ו/או את התיקונים כדבעי וכיוון שזו התוצאה הסופית של פעולתן, אין להם אלא להלין על עצמן ויש לאפשר כאמור לתובעת לקבל פיצוי כספי, בו תוכל להשתמש לשם תיקון הליקויים על-ידי בעל מקצוע מטעמה". בית המשפט בהמלצת המומחה הוסיף 15% על סכומי עלויות התיקונים. ראו גם ת"א 124/82 גלוסקא נ' רוכוורגר, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופט: מ' טלגם, לא פורסם, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" 2002 עמ' 213, להלן ציטוט: "בתי המשפט פסקו לא אחת על פיצוי התובעים במקרים דומים כאשר לא מתקבל על דעתם לאפשר לקבלן הנתבע לבצע את העבודה". ראה גם המאמר "הקבלן משול לאריה עורב" הנסמך על דברי השופט מ' נאמן בת"א 130/98 איוניר חנן נ' שיכון עובדים, בספר "ליקויי בנייה כרך א'" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" 2006, עמ' 63. לאמור, גם ללא קשר לנכונותו ולהסכמתו של הדייר לכך שהקבלן יבצע את תיקוני הליקויים בדירה, יש מקום לבדוק האם ראוי שהדבר ייעשה, או שמא ראוי יותר להפריד את הקשר העכור אשר הוביל לדיונים בבית המשפט בין הדייר לקבלן, ולהעדיף ביצוע תיקוני הליקויים ללא מעורבות הקבלן. שיקולים סובייקטיביים יטו בעניין זה את הכף.