יהללוך זרים ולא פיך: כמה פעמים קרה לך שהציגו אותך בפני קהל או אדם חשוב, ושגו בשמך או לא ידעו לספר עליך ונתנו לך "לעשות את העבודה"? ובכן זה פספוס של משאב נפלא ביחסי ציבור. תמיד רצוי לבקש מאדם אחר להציג אותך. כך מחמאות יתפסו כפרגון, בעוד שאם תנסה לומר אותן בעצמך תיתפס כיהיר. וחשוב לזכור שזה הרושם הראשוני שלך - ועל כן יש להכין את המציג - מה לומר, ואף רצוי לכתוב לו מראש למניעת תקלות. אופן ההצגה צריך לכלול שלוש עובדות רלוונטיות לקהל ולנושא:
מה - מה הנושא, באופן שמעורר את בלוטות החשק - ומדגיש מה יצא לקהל מהקשבה לך (תועלות ההקשבה, לאור תחקור מקדים של צרכי המאזינים).
מי - מי את/ה? למה דווקא את/ה הסמכות לנושא (השכלה וניסיון רלוונטיים).
למה - למה דווקא עכשיו חשוב לשמוע נושא זה. מומלץ ליישם זאת גם כשאתם עובדים ביחד עם חבר צוות נוסף ומגיעים ללקוח. תאמו כיצד להציג אחד את השני באופן מעצים. שלא יקרה לכם מה שקרה לאחת הסמנכ"ליות היותר מקצועיות שאני מכירה - שבפגישת הכרות עם לקוח, הציג אותה הקולגה שלה באופן הבא "היא אולי נראית צעירה, אך יש לה הרבה ניסיון...".
זכרו - יהללוך זרים ולא פיך, אך לא מזיק להכין אותם כיצד להלל... ואם אין "זר" בסביבה, תמיד אפשר להעזר בפיתרון הבא:
יהללוך זרים - ואם לא אז פיך: בלית ברירה, הציגו את עצמכם, באמצעות אותן עובדות רלוונטיות (מה, מי ולמה), תוך זהירות מאלמנט היוהרה. דרך נפלאה לעשות זאת וגם ליצור חיבור רגשי של המאזינ/ים אליכם, היא דרך סיפור אישי. ומה המתכון לסיפור טוב? חשוב שזה יהיה סיפור אישי שלכם, שישדר אמינות ויהיה מתובל בפרטים הנכונים להפעלת החושים, באופן שיקל על השומע לדמיין אותם. מבנה הסיפור חשוב, בכדי להעביר מסר ברור, שאנשים יזכרו גם הרבה לאחר המפגש עמכם.
מבנה שיש בו:
- התחלה - שמקלה על הבנת הסטינג ומעקב אחר הסיפור.
- אמצע - המגדיר קונפליקט ויוצר מתח.
- סוף - המביא את פתרון הקונפליקט ועמו המסר שרציתם להעביר.
כהמחשה, אני אוהבת לספר על תחילת דרכי ביעוץ
נתתי יעוץ ארגוני לכמה חברות גדולות, והרגשתי את כובד האחריות על כתפי הצעירות. הייתי מגיעה מלאת התרגשות לפגישות ההדרכה עם המנכ"ל של החברה, ומוקסמת מהקלות שבה היה נותן לי פתרונות. לאחר תקופה, הכין אותי לכך, שלפגישות הבאות אתבקש לבוא עם פתרונות משלי. אולם, עם כל העומס שהיה עלי, לא ראיתי טעם בלהשקיע שעות של מחשבה, במה שהוא מייצר כה בקלות. בפגישת ההדרכה הבאה, חיכיתי שוב לדגים הטעימים שהיה שולה עבורי. אך במקום, הוא שאל אותי:
- לא הבנתי מה פשר השאלה ועניתי - "פסיכולוגית חברתית".
- "ומה עוד למדת בתחום?" הוא הוסיף ושאל,
- "הנחיית קבוצות טיפולית, גישור ואימון" עניתי עדיין לא מבינה.
- "וכמה שנות ניסיון יש לך בעבודה עם ארגונים?"
- אז היה נסיוני כחמש שנים וכיום הוא כבר מעל עשור.
- "לאור זאת", אמר לי המנכ"ל, "אני בטוח שתצליחי לייצר את התשובות".
- "אבל", מחיתי, "למה לבזבז זמן בלהמציא את הגלגל?"
- "כשתלמדי להמציא אותו, תביני", הוא אמר.
היום, כשאני מנכ"ל חברת יעוץ בעצמי, אני מבינה. גם את נקודת המפנה שהוא יצר בדרכי, וגם מדוע כה חשוב לי לייצר נקודת מפנה זו בדרכם של יועצים אחרים.