X
יומן ראשי
חדשותתחקירים
כתבותדעות
סיפורים חמיםסקופים
מושגיםספרים
ערוצים
אקטואליהכלכלה ועסקים
משפטסדום ועמורה
משמר המשפטתיירות
בריאותפנאי
תקשורתעיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורהלכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונתמיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עתוידאו News1
פורמיםמשובים
שערים יציגיםלוח אירועים
מינויים חדשיםמוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טוריםבלוגרים נוספים
רשימת כותביםהנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישיםפירמות
מוסדותמפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורתאירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומייםאירועים כלכליים
אירועים מדינייםאירועים משפטיים
אירועים פוליטייםאירועים פליליים
אסונות / פגעי טבעבחירות / מפלגות
יומנים אישייםכינוסים / ועדות
מבקר המדינהכל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
האלימות הפיזית נגד העיתונאים הישראלים כבר הפכה למחלה כרונית ואיש אינו עושה דבר כדי לדכאה
▪  ▪  ▪
מוטרדת ומאויימת [צילום אילוסטרציה: יח"צ]

תקיפתה הפיזית של שירה מרגלית, מערוץ 2 בטלוויזיה, איננה אלא קצה קרחון האלימות של תקיפת עיתונאים ישראלים חדשות לבקרים. בכך רק הצטרפה סמנכ"לית התוכן של "רשת" למועדון המפוקפק של אנשי תקשורת, שבמקרה הרע זכו לטעום את נחת זרועם של מבוקריהם, ובמקרה הטוב נאלצו לסבול את איומיהם והטרדותיהם התכופות.
בתקופה האחרונה היו אלה אבי ניר, אורלי וילנאי, גיא מרוז ואילנה דיין, שנטלו חלק במועדון הזה, אם בשל תחקיריהם, שלא מצאו חן בעיני מותקפיהם, ואם בשל סיבות עלומות, שלא הובררו עד היום.
הכרוניקה העיתונאית יודעת לספר על שורה של מקרים היסטוריים והיסטריים שבהם נפלו עיתונאים ישראלים קורבן למבקריהם בשנים קודמות. המפורסם שבהם הוא, מן הסתם, אורי אבנרי, מי שהיה עורכו המיתולוגי של השבועון "העולם הזה", שנפל פעמים אחדות קורבן לתקיפות שכאלה. בשנת 1952 התפוצצה פצצה מתחת לחלון משרדי השבועון וגרמה לפציעתו של הקריקטוריסט דוש. אליבא דאבנרי הונחה הפצצה על-ידי צעירים שהושפעו ממאמריו של ד"ר ישראל שייב (אלדד) בעיתונו "סולם", שבהם טען כי "העולם הזה" ואורחיו גרועים ממרגלים. שנה לאחר מכן תקפה קבוצת צעירים את אבנרי ואת שלום כהן, סגנו, מחוץ למערכת,ופצעה אותם. קבוצת צנחנים נחלצה לעזרת המותקפים והניסה את התוקפים.
ב-1955 טען אבנרי כי הוקמה נגדו ונגד שבועונו חוליה חשאית מטעם הממסד, משום שהותקף תדיר על-ידיו, וזו, לדבריו, ניהלה נגדו מלחמת-עצבים בלתי-פוסקת. מלחמה זו התבטאה, בין היתר, במסירת ידיעות כוזבות על פצצות שהוטמנו, כביכול, ליד המערכת, ובהודעות-סרק שהעבירה החוליה לחברי המערכת על אסונות פרטיים הצפויים להם. לטענת אבנרי אף הגדילה החוליה לעשות כאשר שלחה חבילות חשודות, בשם קרובי משפחה, ומסרה להם הזמנות כוזבות לפגישות עם אנשי ציבור.
אחת ההוכחות שהביא "העולם הזה" למדיניות הרדיפה של השלטונות נגדו הייתה פרשת חטיפתו האמיתית, או המדומה, של כתב השבועון דאז, אלי תבור, על-ידי שירותי הביטחון. לאחר יממה חזר תבור, במפתיע, לביתו וסבר שנחטף בידי אלמונים, שלדבריו חקרו אותו על צפונות "העולם הזה". אלא שזהותם המדויקת של מי שעמדו מאחורי פרשות אלה נותרה עלומה, גם לאחר חקירות אינטנסיביות. אלא שבשנת 1975 נעשה ניסיון-התנקשות ממשי באבנרי, בדקירת-סכין, על-ידי אדם תמהוני, שנתפס מייד לאחר ניסיון ההתנקשות ואושפז בבית-חולים פסיכיאטרי, עם אבחנתו כבעל הפרעה נפשית.
כשלושים שנה לאחר מכן, בשנת 2006, קרא לצה"ל ברוך מרזל, איש הימין הקיצוני וממשיך דרכו של מאיר כהנא, להתנקש בחייו של אורי אבנרי, מנהיג "גוש שלום" של השמאל הקיצוני, על היותו "בוגד ומשתף-פעולה עם האויב" - קריאה שלא זכתה למענה.
עיתונאים מותקפים

אורי אבנרי לא היה הקורבן היחיד. בספטמבר 1987 נדקר העיתונאי צדוק יחזקאלי, אז כתב ספורט בידיעות אחרונות, בידי אוהד של בית"ר ירושלים, לאחר משחק-ליגה שאותו סיקר, ואושפז בבית-חולים. חמישה חודשים קודם לכן הוכה יחזקאלי בידי אוהדי הקבוצה, וכדי להרחיקו מאלימות נוספת הוא נשלח, בבעיטה למעלה, לכהן ככתב העיתון בניו-יורק.
גם לכתב-ספורט נוסף, ציון נאנוס, מערוץ 2 בטלוויזיה, לא שיחק המזל. הוא הותקף בשנת 2003 גם בידי אוהד בבית"ר ירושלים ונזקק לטיפול רפואי, כשהאוהד הורחק, בפקודת בית המשפט ממשחקי הקבוצה לעונה שלמה.
מסתבר שכבר היו דברים מעולם עוד בכרוניקה העיתונאית הרחוקה הרבה יותר. בשנות ה-40 של המאה החולפת אושפז מבקר התיאטרון המיתולוגי של הארץ, חיים גמזו, לאחר שהותקף בידי חבר של זמרת, שעליה כתב ביקורת ארסית. שנים לאחר מכן, בשנת 1985, בעת הצגה, טילטל השחקן יוסי פולק, את מיכאל הנדלזלץ, אף הוא מבקר-תיאטרון של הארץ. ב-1995 שפכה בימאית זועמת כוס-יין על מבקר הקולנוע של "העיר", שמוליק דובדבני, בעקבות כתבה שפירסם על סרטה. ובאותה שנה הותקף מאיר שניצר, אז מבקר הטלוויזיה של העיתון "חדשות", על-ידי השחקן דודו טופז, לאחר שלא שבע נחת מביקורתו העוקצנית על תוכנית-בידור חדשה שלו, שבר את משקפיו ואולץ, בפקודת בית המשפט, לשלם לו פיצויים.
גם כותב שורות אלה "זכה", בעת היותו עיתונאי בידיעות אחרונות, לשורה של איומים על חייו. היה זה כשפירסמתי בעיתון, בראשית שנות ה-70 של המאה החולפת, גילויים על מחתרת "קשת" החרדית דאז, שאיימה על חייהם של פתולוגים ירושלמיים בשל ניתוחי "פוסט-מורטם" שביצעו. באחד המקרים אף נשלח אלי מכתב אנונימי, טבול בדמו של פגר-עכבר, שאליו צורף גם מזלג. "הפעם זה מזלג" - אויימתי - "ובפעם הבאה זו תהיה סכין".
[ראה גם - האמת שמאחורי "משמרות הצניעות"]
אין זאת כי אם התוקפנות הפיזית והמילולית נגד עיתונאים היא סימפטום נוסף לפרצופה המכוער של ישראל - מדינה שבה גואה האלימות בכבישים ובני נוער אינם חוזרים תמיד הביתה בשלום מבילוי ליל-שישי. יותר מכל זה מעיד, בעליל, על העם המידרדר שהפכנו להיות.

תאריך:  24/05/2009   |   עודכן:  24/05/2009
מועדון VIPלהצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כלליחדשותרשימותנושאיםאישיםפירמותמוסדות
אקטואליהמדיני/פוליטיבריאותכלכלהמשפט
סדום ועמורהעיתונות
תקשורת מותקפת במערומיה
תגובות  [ 4 ]מוצגות  [ 4 ] כתוב תגובה 
1
החמצתה את הפן השני של הבעיה
א מ רול  |  24/05/09 12:58
2
הנושא אינו פשוט ואינו חד צדדי
תוינבי  |  24/05/09 12:59
3
העיתונות היא הפרצוף המכוער  ל"ת
שגיא נאור  |  24/05/09 17:21
4
מדינה אלימה
סתם אחת  |  24/05/09 18:41
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
מגינה על יכולתם של פרחי המשפט להקדיש את מירב זמנם ללימודי בחינות הלשכה    מנסה למנוע מעורכי דין זרים לעסוק במקצוע בישראל    מחלקת תארי 'מומחה לדין' למומחים בתחומם
מוטי היינריך
המרכיב הגדול בתקציב הביטחון אינו מטוסים וגם לא טנקים, אלא עלויות השכר והפנסיה של המערכת    אם נכונה הטענה שהיקפו העצום של תקציב הביטחון מתקרב לנקודה שנזקו הכלכלי עלול לפגוע בביטחון הלאומי, הרי שתרומת מרכיב השכר והפנסיה מכריעה
עו"ד אמיר מסארווה
הקמת מדינה פלשתינית או שמא הצבת גבולות ומימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית, לשתי מדינות, בעלות, כמעט, אותם אינטרסים? על ברק אובמה כ"דילר" במשחק הקלפים המזרח תיכוני
דני בן-ישי
העובדה שמרבית היהודים בזמן השואה הציבו את החיים כערך עליון - מעל לכבוד, מעל לצדק, מעל לחירות, עלתה למרבה האירוניה והטרגדיה בחייהם של רבים יותר מכפי שיכול היה להיות
ד"ר רחל אהרנפלד
סעודיה ומדינות המפרץ הזרימו לאחרונה לפלשתינים יותר ממיליארד דולר, אך מנעו את תמיכתן מקורבנות הטליבאן הפקיסטנים - משום שאין בה כדי לקדם את הקמתה של אומה איסלאמית עולמית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il