אני מניח שהקורא הממוצע לא קרא את הצעת חוק "איסור יום הנכבה" לפני שחיווה דעתו עליה פשוט מפני שכותרות העיתונים שכינו אותה בכינוי זה לא טרחו לצטט אותה כלשונה. ניתן לכאורה להניח, מכותרות העיתונים, שכנסת ישראל עומדת, בתמיכת הממשלה, לחוקק חוק שיאסור על ערביי ישראל לציין או להזכיר את אסונם בשנים 1948-1947. על-מנת לדייק יותר להלן הצעת החוק כלשונה:
הצעת חוק יום העצמאות (תיקון - איסור ציון יום העצמאות או הקמת מדינת ישראל כיום אבל), התשס"ט-2009
תיקון סעיף 1
בחוק יום העצמאות, התש"ט-1949[1], אחרי סעיף 1 יבוא:
"איסור על ציון יום העצמאות או הקמת מדינת ישראל כיום אבל
1(א) לא יערוך אדם פעולה או אירוע שיש בהם משום ציון יום העצמאות, או משום התייחסות לעצם הקמת מדינת ישראל, כיום אבל או כיום צער.
(ב) העובר על הוראת סעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים".
האם החוק ממש נחוץ? - לא יודע! אפשר למקם אותו כחוק האוסר על שריפת הדגל בארצות הברית - שם רבים סבורים שיש לחוקק חוק כזה ושריפת הדגל אינה ביטוי לגיטימי ואינה צריכה ליהנות מהגנת חופש הביטוי. קיימים אצלנו ליברלים רבים שסבורים שיש להטיל מגבלות על חופש הביטוי ולמשל פורנוגרפיה, לטעמם של חלקם, אינה צריכה ליהנות מהגנה זו. אחרים סבורים שיש להגביל חופש ביטוי המטיף לגזענות. הצעת חוק זו סבורה שיש להטיל מגבלה
רק על עצם ציון יום העצמאות או הקמת המדינה כעילה ליום אבל.
הצעת החוק אינה אוסרת כלל על ערביי ישראל לזכור בפומבי את הכפרים שנהרסו, את הפליטים שדאגו לא לשקם, ואפילו אינה אוסרת עליהם לתמוך בהפגנה בזכות השיבה. הכותרות הדמגוגיות בנושא זה לא נועדו אלא לשלהב את הרוחות - טוב, זה מה שחלק מהנהגת הציבור הערבי בישראל עושה בהצלחה כבר שנים רבות. ארועי אוקטובר 2000 לא היו מתרחשים כלל אילמלא הסתה חסרת רסן של מנהיגים בציבור הערבי שמשום מה ניתנה להם חסינות.
אתם יודעים מה, במחשבה נוספת, הצעת החוק נראית לי הגיונית למדי!